הבדלים בין גרסאות בדף "יששכר בער לייפר"
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
| − | כבר בילדותו, כשהיה מגיע עם משפחתו לביקור אצל [[אליעזר זוסיא פרטיגול|סביו החורג]] (שהתגורר ב[[קראון הייטס]]) היה מרבה לבקר ב-[[770]] בהזדמניות שונות, ואף | + | כבר בילדותו, כשהיה מגיע עם משפחתו לביקור אצל [[אליעזר זוסיא פרטיגול|סביו החורג]] (שהתגורר ב[[קראון הייטס]]) היה מרבה לבקר ב-[[770]] בהזדמניות שונות, ואף הנחת ה[[תפילין]] שלו לראשונה בחייו ב[[בר מצווה|בר המצווה]] נערכה ב-[[770]] (על ידי סביו). |
| − | + | בתקופת מגוריו בארץ החל להתקרב לתורת חסידות חב"ד והחל ללמוד [[תניא]] ו[[לקוטי תורה]], ואף היה קם להאזין ל[[מרכז שידורי חב"ד|שידורי]] [[התוועדות|התוועדויותיו]] של [[הרבי]]. | |
| + | לאחר חתונתו התגורר בבני ברק, ובעידודו של ר' [[יצחק פיין]] (מחשובי [[חסידי חב"ד]] ב[[בני ברק]]) החל ללמוד מידי יום עם הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] חסידות. לאחר מכן החל לשתתף גם בשיעורים והתוועדויות של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], של הרב [[יואל כהן]], ושל ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]]. | ||
| − | רבי | + | רבי יששכר בער רואה את עצמו כחסיד של [[הרבי]], ואף שומר על קשר מיוחד עמו. רבי יששכר בער עמד עם הרבי בקשר מכתבים והיה נוהג להגיע בתכיפות ל[[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]] ול[[התוועדות של הרבי]] גם בשבתות וחגים, בהם היה צועד רגלית ממקום אירוחו אצל אביו ב[[בורו פארק]] עד ל[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית מדרשו של הרבי]] בשכונת [[קראון הייטס]]. |
| − | ב[[תשפ"ג]] השתתפו בהתוועדות י"ט כסליו יותר מ400 איש | + | רבי ישכר בער נוהג לעסוק בתורת חסידות חב"ד ומבסס רבות את דברי תורתו עליה. בעבר נהג למסור מדי [[יום שלישי]] שיעור בספר '[[דרך מצוותיך]]' של [[הצמח צדק]], ומדי [[יום חמישי]] שיעור ב[[ספר התניא]] או ב[[לקוטי תורה]] לסירוגין, כיום קיים רק שיעור תניא בימי שלישי, רבים מכל רחבי העולם מאזינים לשיעור בשידור חי. רבי ישכר בער מורה לחסידיו ללמוד את ספרי חסידות חב''ד, ואף נוהג לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] בימי חב"ד כגון [[י''ט כסליו]] וכיו"ב. בשנת [[תשס"ז]] לאחר שסיים לערוך את [[התוועדות]] [[י''ט כסליו]], בשעה 3:00 לפנות בוקר נסע ל[[ירושלים]] יחד עם עוד רבים מ[[חסידי חב"ד]] להשתתף ב[[התוועדות]] של הרב [[חיים שלום דייטש]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20781 שטורעם נט].}}. |
| + | |||
| + | ב[[תשפ"ג]] השתתפו בהתוועדות י"ט כסליו שערך יותר מ400 איש, ההתוועדות נמשכה כ7 שעות ואף הופצה בשידור חי באתר שיא לייב. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־05:37, 4 בדצמבר 2023
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| רבי יששכר בער לייפר | |
|---|---|
 רבי ישכר בער לייפר בהתוועדות י"א ניסן המרכזית בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד | |
| האדמו"ר מבישטינא | |
| לידה | ב' ניסן תשי"ט |
| ארהב | |
| מקום פעילות | פתח תקווה |
| השתייכות | חסידות בישטינא |
| רבותיו | רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף-סיגעט, רבי משולם פייש לוי מטאהש, הרבי |
| חיבוריו | גיליונות שיח לבי |
רבי יששכר בער לייפר (יליד תשי"ט) הוא האדמו"ר מבישטינא ומקורב מאוד לרבי, לחסידות חב"ד, לתורתה ולמשנתה.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בב' ניסן תשי"ט לאביו רבי מרדכי לייפר כנכד חורג לרבי אליעזר זוסיא פרטיגול, האדמו"ר מסקולען. למד בהתחלה בישיבה בארצות הברית ולאחר מכן בישיבת סלונים בירושלים. לאחר שנשא את ביתו של רבי נפתלי מוסקוביץ האדמו"ר מחסידות ממעליץ-אשדוד, עבר להתגורר בני ברק, ובשנת תשנ"ט העתיק את מגוריו לשכונת עמישב שבפאתי פתח תקווה, שם ייסד את בית מדרשו. לאחר פטירת אביו בשנת כ"ה טבת תשנ"ב, החל למלאת את מקום אביו בהנהגת החסידות. לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא לבתו של רבי משה חיים מקובר, מחסידי אלכסנדר-ארצות הברית.
האדמו"ר נודע כאוהב ישראל ובבית מדרשו מתפללים כל גווני היהדות, ספרדים, אשכנזים, חסידי פולין וחסידי חב"ד, ליטאים ואף כאלה שעדיין לא שומרים תורה ומצוות.
קשריו עם חב"ד
כבר בילדותו, כשהיה מגיע עם משפחתו לביקור אצל סביו החורג (שהתגורר בקראון הייטס) היה מרבה לבקר ב-770 בהזדמניות שונות, ואף הנחת התפילין שלו לראשונה בחייו בבר המצווה נערכה ב-770 (על ידי סביו).
בתקופת מגוריו בארץ החל להתקרב לתורת חסידות חב"ד והחל ללמוד תניא ולקוטי תורה, ואף היה קם להאזין לשידורי התוועדויותיו של הרבי. לאחר חתונתו התגורר בבני ברק, ובעידודו של ר' יצחק פיין (מחשובי חסידי חב"ד בבני ברק) החל ללמוד מידי יום עם הרב מאיר שלום בליז'ינסקי חסידות. לאחר מכן החל לשתתף גם בשיעורים והתוועדויות של הרב זלמן לייב אסטולין, של הרב יואל כהן, ושל המשפיע הרב מענדל פוטרפס.
רבי יששכר בער רואה את עצמו כחסיד של הרבי, ואף שומר על קשר מיוחד עמו. רבי יששכר בער עמד עם הרבי בקשר מכתבים והיה נוהג להגיע בתכיפות לחלוקות דולרים ולהתוועדות של הרבי גם בשבתות וחגים, בהם היה צועד רגלית ממקום אירוחו אצל אביו בבורו פארק עד לבית מדרשו של הרבי בשכונת קראון הייטס.
רבי ישכר בער נוהג לעסוק בתורת חסידות חב"ד ומבסס רבות את דברי תורתו עליה. בעבר נהג למסור מדי יום שלישי שיעור בספר 'דרך מצוותיך' של הצמח צדק, ומדי יום חמישי שיעור בספר התניא או בלקוטי תורה לסירוגין, כיום קיים רק שיעור תניא בימי שלישי, רבים מכל רחבי העולם מאזינים לשיעור בשידור חי. רבי ישכר בער מורה לחסידיו ללמוד את ספרי חסידות חבד, ואף נוהג לערוך התוועדויות בימי חב"ד כגון י''ט כסליו וכיו"ב. בשנת תשס"ז לאחר שסיים לערוך את התוועדות י''ט כסליו, בשעה 3:00 לפנות בוקר נסע לירושלים יחד עם עוד רבים מחסידי חב"ד להשתתף בהתוועדות של הרב חיים שלום דייטש[1].
בתשפ"ג השתתפו בהתוועדות י"ט כסליו שערך יותר מ400 איש, ההתוועדות נמשכה כ7 שעות ואף הופצה בשידור חי באתר שיא לייב.
לקריאה נוספת
- שבועון כפר חב"ד, "הרבי חולל מהפכה מוחלטת בכל תפיסת-העולם היהודית כולה!", ראיון עם רבי ישכר בער, גיליון 1238, ל' סיוון תשס"ז
- משה מרינובסקי, "הסיפור הנורא ששמענו בסוכה בתשרי אצל הרבי", ראיון עם רבי ישכר בער בשבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 34.
