פתיחת התפריט הראשי
הרב סופר (תשפ"ד)
הרב סופר בכנס של ועדת החינוך החב"די

ר' יהושע יחזקאל סופר (יליד שנת תש"ז, 1947) הוא מרצה וסופר בתורת חב"ד ומחשבת ישראל. כיהן כשליח ורב הקמפוס באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע בין השנים ה'תשל"ו - ה'תשנ"ג (1976–1993).

תולדות חייםעריכה

נולד בי' באלול תש"ז לר' שבתאי וטובה סופר במחנה עקורים בגרמניה לאחר השואה. בבחרותו למד בישיבות פוניבז' ובריסק. בגיל 17, כשלמד בישיבת בריסק, התקרב לחב"ד על ידי הרב יוסף צבי סגל ראש כולל צמח צדק השתתף בשיעורי תניא של הרב אשר לעמיל כהן שנמסרו בסתר והתקרב לחסידות חב"ד. בעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד סולק הרב סופר מישיבת בריסק ועבר לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. בשנים אלו הושפע רבות מהרב מאיר בליז'ינסקי.

בשנת תשכ"ה נסע לישיבת תומכי תמימים 770 לשנת ה'קבוצה'.

נשא את שרה, בתו של הבעל מנגן החסידי הרב שניאור זלמן לוין מכפר חב"ד.

החל להרצות כבר בשנת תש"ל בתיכונים בארץ, עד שנתבקש בתשל"ו על ידי פרופסור ירמיהו ברנובר שהיה חבר בסנט של האוניברסיטה בבאר שבע, לכהן כרב בקמפוס, תפקיד אותו נשא 16 שנה, כמו כן, עמד בראש מכון בר מצווה שנועד להכין ילדים לבר-המצווה.

בשנת תשמ"ב בעת שהרבי יצא במבצע ספר תורה הוצע לו על ידי נשי חב"ד לחבר ספר שיפרוס בפני הציבור הרחב את את מטרותיו של הרבי במבצעיו. הוא הכין ראשי פרקים שהתוו את שיטתו של הרבי החותר באופן עקבי להבאת הגאולה וביאת המשיח ובהם הגדיר את מושגי הגלות והגאולה על פי משנת חב"ד ואת מרכזיותו של הרבי - ראש בני ישראל שהוא המשיח שבדור, ה"מושה" את העם היהודי מ"ביצת גלותו", ומכשירו לקראת הגאולה. ראשי הפרקים הוגשו באמצעות המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב לעיונו של הרבי ותשובתו של הרבי[1] הייתה: "בכלל כדאי. פשוט – 1) שאין הזמן גרמא כלל שאעבור ואבקר החומר, וגם אין זה מעניני 2) שהענין בעל אחריות גדולה . . באם יחליטו מחנכים ומשפיעים באה"ק שיש . . בהנ"ל. בכלל – מובן שצ"ל 1) מודגש שזהו על אחריות הכותב שי' לחוד, 2) מוגה הכל ע"י משפיעי דא"ח וכיוצא בזה, וכדבעי. להחזיר כל המצורף בזה". במקביל הורה הרבי מיוזמתו באותו מענה שהרב סופר יוציא לאור ספר נוסף בעניינים אלו אך במתכונת שונה - קטעים מספרי רבותינו נשיאנו (ב'לשון הרב' המקורית - בהוספת מראי מקומות וכיו"ב בשולי הגליון). כמו כן הורה הרבי שהדבר צריך להיעשות "כפשוט על ידי וועד וכיוצא בזה"[2]. תשובה חיובית ומעודדת זו להוציא לאור ספר בנושאים אלו היוותה חידוש מדרבן עבור הרב סופר לשקוד על חיבור הספר במשך שנתיים כשהספר אף עבר ביקורת של מחנכים ומשפיעים. אלא שבשלב הסופי כשהכל כבר היה מוכן להוצאה לאור באה שיחת שבת בראשית תשמ"ה והרתיעה את העסקנים שיזמו את הוצאת הספר לאור והוא נגנז מחשש שיגרום עגמת נפש לרבי[3].

בשנת תשנ"ג היה מהמרצים הבולטים ומנותני הטון של מסע הפרסום אודות נבואת הרבי שהנה זה משיח בא בכלל ושהרבי הוא מלך המשיח בפרט. בתקופה זו פרסם מכתב חריף לר' יהושע מונדשיין שפקפק וזלזל בפרסומים ופעולות אלו[4].

לאורך השנים מסר אלפי שיעורי עומק במחשבה וביהדות שהתפרסמו באיכותם הלוגית ובצורת הגשתם. רבות מהם הוקלטו והופצו בקלטות שזכו להצלחה מסחרית רבה. חלק נרחב משיעורים אלו עוסק בהגשת שיחותיו של הרבי על פרשיות התורה בדרכו של רש"י בשפה בהירה וקולחת תוך הדגשת נקודת העומק שלהם על פני פירושיהם של שאר מפרשי התורה. שיעורים אלו נערכו על ידו ונדפסו בשנת תשע"ה בסדרת הספרים 'מעייני רש"י'.

מוסר שיעורים רבים בתורת החסידות ומשמש כמרצה במכללת בית רבקה. בכל שבוע מוציא הרב סופר דף ובו חידות על פרשת השבוע, כמו כן, מוציא מדי פעם דיסקים שונים בהם הרצאות על נושאים ביהדות, אמונה, חגים, מצוות, גאולה ועוד.

סגנון שיעוריו וכתיבתו מתאפיין בשימוש בחידודי לשון ומליצות המושכות את קהל המאזינים והקוראים.

ביקורתעריכה

בעקבות ג' בתמוז תשנ"ד שינה הרב סופר את דעותיו בענייני משיח. הוא כתב את החוברת "יתבררו ויתלבנו" בה הוא טען כי התברר שהרבי אינו המשיח (עפ"ל) וכעבור שנים, בתשע"ב חיבר את הספר "במאי קמיפלגי" בה הוא מרחיב את שיטתו שמפקפקת ומערערת את הדור השביעי ושייתכן שהרבי אינו נשיא דורנו (עפ"ל) ויש רח”ל צורך ברבי חדש וכי אנו דור שמיני וכו’. שיטה זו נחשבת חריגה מאוד וכלל חסידי חב"ד מתנערים ממנה, ואף הרבנים שנתנו את הסכמתם לספר פרסמו הבהרה שאינם מסכימים עם דיעה זו ואין לה מקום בחב"ד[5]. בתגובה לכך הוציא הרב שלום בער וולפא בחודש מר-חשוון תשע"ג ספר תגובה לספרו של הרב סופר - "תומת ישרים תנחם"[6].

חיבוריועריכה

משפחתועריכה

בניו
  • ר' יוסף יצחק סופר.
  • ר' מנחם מענדל מיכאל סופר.
  • ר' זאב סופר.
  • ר' שלום דוב בער סופר.
  • ר' שמואל סופר.
  • ר' אברהם יונה סופר.
  • ר' שבתאי סופר.
בנותיו

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 31.
  2. ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה רמח.
  3. הקדמת הספר 'במאי קמפליגי'.
  4. אגרת לידיד שהחמיץ
  5. 5.0 5.1 הרבנים ירוסלבסקי וגופין: אין מקום כלל בליובאוויטש לדעות של "במאי קמיפלגי"!   הרב הרשקוביץ במכתב התנגדות לספר 'במאי קמיפלגי' של הרב יחזקאל סופר  
  6. אם כי ראוי לציין כי הרב סופר חזר בו ובמהדורות הבאות של ספרו השמיט קטעים אלו.
  7. מספר חיבורים יצאו מיד לאחר ספרו כתגובה לדבריו, בהם פורכים את טענותיו. לדוגמא הקונטרס "ספר סופר וסיפור" של הרב שלום דובער וולפא, "באמונה שלימה" של הרב משה אורנשטיין ועוד.
  8. כתגובה לספר זה כתב הרב שלום דובער וולפא את ספרו 'תומת ישרים תנחם'.