יואל כהן

הרב יואל כהן

הרב יואל כהן (יליד שנת תר"צ), נודע כהחוזר הראשי של הרבי וכיהן כמשפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770. הרב כהן מפורסם כאחד המשפיעים היותר בולטים בחב"ד, וזאת הן בזכות היותו ה'חוזר' והן בשל כשרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה. הרב כהן מרצה מבוקש לשיעורי חסידות והתוועדויות, ובמיוחד אצל חסידי פולין. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים.

תולדות חיים

ר' יואל נולד בט"ז שבט תר"צ ברוסיה, לאביו הרב רפאל נחמן כהן. בשנת תרצ"ו יצאה משפחתו מרוסיה ועברה דרך פולין בדרכה לארץ ישראל להתגורר ברמת גן.

בדרך בפולין הביא אביו את משפחתו לרבי הקודם וסכה להיכנס ליחידות לרבי הקודם שנהנה ממנו, כשיצאו מהיחידות שהרב הרבי מלך המשיח את הילד יואל, מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר? ענה הילד יואל: זה הרבי של כל הרביים. הרבי נהנה מהתשובה ואמר לר' פולע יש לך ילד מיוחד תשמור על הבן שלך... בדרכם לאוניה שלח הרבי הקודם חפישת שוקלד, האם שלא רצת לגרום מריבה בין הילדים חלקה בין כל הילדים..

בארץ הקודש

בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו בארץ הקודש, בתל אביב ורמת גן.

במשך השנים למד בישיבת אחי תמימים בתל אביב אצל המשפיע ר' חיים שאול ברוק, ר' שלמה חיים קסלמן וכן ספג חינוכו מהחסיד המשכיל בחסידות ר' משה גוראריה ומר' נחום גולדשמיד, ר' מאיר בלזינסקי ועוד מזקני החסידים, ואף מאחיו של הרבי ר' ישראל אריה ליב שניאורסון.

באותם שנים חלק גדול מבהי קהילת אנ"ש ובמיוחד מהמוכשרים שבניהם הלכו ללמוד בישיבה פונביז' אך ר' יואל שכבר בצעירותו הבין את מעלתה של חסידות סירב אפילו לשמוע הצעה כזו. גם כאשר חבריו הרב בערל פוברסקי והרב שלמה ברגמן עברו מישיבת אחי תמימים לפונביז סירב לשמוע כלל על הליכה ללמוד בישיבה לא חב"דית.

ר' יואל ביקש מהרבי הקודם מספר פעמים לבא ל 770 אך הרבי סירב. תקופה קצרה לפני י' שבט הרבי הסכים לו, מיד סידר הניירת והתכונן לנסוע.

בי"א שבט תש"י, נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מהסתלקותו של הרבי הריי"צ. בדרך לארצות הברית נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ונשאר- בעקבות הוראה שקיבל מהרבי, והתקשר לרבי.

בט"ו אלול תשי"ד התחתן עם מרת לובא לאה, בת ר' שניאור זלמן בוטמן.

פועלו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מיד עם הגיעו ל770 ניכרו בו כשרונתיו המעולים, והתחיל להניח את השיחות של הרבי, זקני החסידים שהיו עוד חוזרים אצל הרבי מהורש"ב התפעלו מכחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים, והרבי קיבחו כחוזרו הראשי ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו.

מספר שנים לאחר מכן הרבי מינו אף על ההוצאה לאור של ספר הערכים.

תקופה קצרה לאחר הגיעו ל770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפור ודין ואח"כ בישיבה ב 770.

זקני החסידים ואף הגדולים שבניהם כר' ניסן נמנוב וכר' מענדל פוטרפאס ר' שמואל לויטין ועוד קיבלו אותו כשווה בין שווים ואף יש מתוכם שכיבדו אותו יותר מהם על אף גילו הצעיר.

חוזר

ר' יואל משמש כחוזר תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר קבלת הנשיאות של הרבי, בהתוועדות י"א שבט תשי"א פנה אליו הרבי וביקשו להכין "הנחה" ממאמר "באתי לגני" שנאמר בהתוועדות. ידוע גם כי בחג השבועות תשי"ב לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מהמקווה. בשנת תשכ"ו לערך הוסיף על ידי ר' יהושע דובראווסקי חברים חדשים בוועד להפצת שיחות, והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל.

במסגרת תפקיד זה כתב ר' יואל והכין להגהה שיחות רבים, מחלקם נדפסו לאחר מכן הכרכים ה' עד ט' בסט לקוטי שיחות. בעקבות תחילת עבודתו בעריכת ספר הערכים הועבר תפקידו זה האחרון לעורכים אחרים. כן כתב חלק גדול מההנחות של מאמרי הרבי, והחל משנת תשמ"ו עסק בעריכה קבועה של מאמרי הרבי והכין אותם להגהה, מהם הודפסו לאחר מכן ששה כרכי ספר המאמרים מלוקט.

ספר הערכים

ערך מורחב – ספר הערכים

בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת חסידות חב"ד. אותה התחיל יחד עם הרב חיים שלום דובער ליפסקר. כיום הוא עובד על עריכת הסדרה יחד עם הרב שלום חריטונוב, גם הוא מה'חוזרים' של הרבי מלך המשיח.

עם רכישת ביתו הפרטי של ר' מאיר איטקין הסמוך ל-770, והעברתו לידי בעלות ספריית אוצר החסידים ליובאוויטש, שופץ עבורו חדר בקומה הראשונה שם שוקד הוא על עבודתו. ובהמשך גם עבר להתגורר בקומה הראשונה של הבית.

משפיע ומחנך

ר' יואל במהלך שיעור ב770 בשנים עברו

ר' יואל משמש כמשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770 (בשנים האחרונות הצהיר שאינו כבר בהנהלת הישיבה^[^{דרוש מקור]}, אך עדיין ממשיך למסור שיעורים ב-770^[1]). הדגש בהתוועדויות שעורך בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב התמימים) הוא בצורך להתקשרות לרבי. מוסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מחסידי פולין. במסגרת זו מוסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעתים יוצא למסעות להפצת החסידות בארצות הברית, אירופה וארץ הקודש.

דעותיו

בשנת תשנ"ג שימש כחבר במטה העולמי להבאת המשיח. בתקופה זו עסק בלהט בנושא פרסום זהות משיח, גאולה ויחי אדוננו, בהתוועדויות, שיעורים, הרצאות וראיונות בשבועון כפר חב"ד - בהם השמיע את דעתו הברורה, שהתגלות הרבי כמלך המשיח ודאית יותר מזריחת השמש בכל בוקר^[2].

לאחר ג' תמוז תשנ"ד, שינה את דעותיו והכריז כי אין לעסוק בפרסום זהות משיח‏‏. לדעתו, אין ספק כי הרבי עתיד להיות המשיח^[3]. כיון שבמבט פנימי, תורתו ופועלו של הרבי הם ביטוי של גילוי נשמת המשיח (ולא רק "ראוי להיות משיח"). ר' יואל מחזיק בדיעה שמי שלא מאמין ברבי כמשיח אינו נמנה על חסידי חב"ד. ואין התקשרות לרבי בלי הידיעה הברורה שבקרוב ממש יבוא לגאול את עם ישראל.

למרות זאת אין לערוך תעמולה על כך, מחוץ לחב"ד כלל, כיון שלטענתו, האמונה ברבי כמלך המשיח יסודה בביאורי תורת החסידות אודות עניינו של משיח, ולא על פסקי הלכה. מאז מאורע יום זה הוא מביע התנגדות נחרצת לשיטה המתייחסת אליו כניסיון זמני וכי הרבי חי בגופו הגשמי.

ספריו

ספר הערכים - חב"ד - אנציקלופדיה לתורת החסידות 8 כרכים (כרכים נוספים בכתיבה) בהוצאת קה"ת.
מחשבת החסידות - שני כרכים, לקט נושאים בתורת החסידות ובמבט החסידות, שנערכו מתוך שיעורי ר' יואל כהן על ידי כמה וכמה אברכים, יצא לאור בתשס"ה.
מהותם של ישראל - לאור תורת החסידות.
מאי חנוכה - נס חנוכה על פי תורת החסידות.
שיעורים בתורת חב"ד - 2 כרכים.
חוקים ומשפטים - מהותם של המצוות על-פי שיחותיו של הרבי מליובאוויטש.
שיעורי חסידות - גאולה - שיכתוב שיעוריו של ר' יואל בנושאי גאולה, משיח ובית המקדש השלישי. נערך על-ידי ר' שמואל חיים בלומינג. יצא לאור בשנת תשנ"ב.
אגרת התשובה - הוצאת מעיינות.
שער היחוד והאמונה - ביאורים משיעורי ר' יואל על שער היחוד והאמונה בתניא.
בדרכי החסידים - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת תלמידיו, תשע"ה.
'להבין ולהשכיל. ביאור ארבעה מאמרים של כ"ק אדמו"ר שליט"א י"ל על ידי מעיינותיך תשע"ו
"מענה חכם" - יישוב טענותיו של האדמו"ר מסאטמר בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' על השקפת הרבי בנושא הציונות.