חיים אליעזר קרסיק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב קרסיק עומד מאחורי הרבי באחד ממעמדי הקבלת פנים בהם השתתף הרבי
הרב קרסיק (משמאל) עם נכדו הרב מרדכי אשכנזי רבה של כפר חב"ד

הרב חיים אליעזר קרסיק (טבת תרנ"ח - ה' ניסן תש"כ) היה רב קהילת חב"ד בתל אביב, יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, מייסד ומנהל ישיבת אחי תמימים תל אביב ממיסדי כפר חב"ד.

תולדות חיים

הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו ומשפחת חתנו הרב משה אשכנזי
שלישי מימין באסיפת הנהלת אגו"ח בשנת תשי"ב

נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, לר' מרדכי שמואל וחיה שרה בחודש טבת תרנ"ח ובבחרותו למד בתומכי תמימים ליובאוויטש. את תקופת לימודיו תיאר במאמרים שפירסם בביטאון חב"ד.

חתונת הרב קרסיק התקיימה בי"ב בתשרי תרפ"ב, ברוסטוב. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ברוסיה באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי הריי"צ אמר לחסידים, כי מצווה ללכת לחתונה. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר קידושין.

רב ברוסיה ובתל אביב

כיהן כרב בעיירה שצעדרין ונובוסקולניקי, ובהוראת אדמו"ר הריי"צ, בי"ז אייר תרצ"ה עלה לארץ הקודש ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב בעידודו של אדמו"ר הריי"צ.

כרב הקהילה כיהן במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב שלמה יוסף זווין עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב דובער חסקינד שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שברחוב נחלת בנימין שיעורי תורה, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די חדש ומפואר כהוראת הרבי הריי"צ.

מנהל אחי תמימים תל אביב

בשנת תרצ"ו ייסד את חדר בני תמימים תל אביב ובהוראת אדמו"ר הריי"צ ייסד בשנת תרח"צ את ישיבת אחי תמימים תל אביב, בעת הייסוד התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק.

יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש

במשך שנים רבות נשא בתפקיד יושב ראש אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב"דית בלוד, וממייסדי היישוב כפר חב"ד. מלבד זאת מונה על ידי הרבי למבקר רשת אהלי יוסף יצחק, מבקר וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים לוד, ובא כח הרבי בבית ספר למלאכה בכפר חב"ד.

ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.

קבלת הנשיאות

ביום ראשון י"א שבט תש"י, שעות לאחר שנודע על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, נערכה פגישת חשובי החסידים בבית רב הקהילה הרב אליעזר קרסיק. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ, הרב שאול דובער זיסלין, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, ר' שמערל גוראריה, ר' משה גוראריה ור' פינייע אלטהויז.

הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי. בהחלטה חשובה זו יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי אגודת חסידי חב"ד ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו בברית המועצות, ואחרים פגשו אותו כאשר נסעו בשנים האחרונות לניו יורק אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' אברהם פריז מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי ועל כולם להתקשר אליו: ""רבותיי, אני מכיר את הרמ"ש. עבדתי אתו יחד בחדר אחד כעשר שנים, שולחן ליד שולחן. אני כלל לא עבדתי, כל הזמן הסתכלתי עליו, לראות מה הוא עושה. ואני אומר לכם שהוא מסתיר את עצמו, הוא גונב את דעת כולנו, אני אומר לכם – שהוא הרבי!"." קריאה זו התגלגלה בקרב אנ"ש חסידי חב"ד בכל רחבי הארץ.

אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובפעולות אלו נטלו חלק בראש, חשובי מתפללי בית כנסת חב"ד בנחלת בנימין[1] ובראשם הרב אליעזר קרסיק אשר פעל במגוון תחומים כדי לפעול את קבלת הנשיאות על ידי הרבי, ובח"י אלול תש"י אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות בישיבת תומכי תמימים לוד[2].

פטירתו

בליל שבת אור לה' בניסן תש"כ, ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. אחרי סעודת שבת אמר לנכדו חיים אשכנזי[3] "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, ובמהלך הלילה לקה בהתקף לב חמור. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום וניסה לייצב את מצבו ללא הצלחה. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה.

נכדו, הרב חיים אשכנזי היה היחיד מבני המשפחה ששהה לידו בזמן הפטירה, מילא את מקומו ברבנות תל אביב כעבור 47 שנים.

זמן קצר קודם הפטירה ביקר בן משפחתו של הרב קרסיק אצל הרבי וסיפר לו על נסיעתו הצפויה לארץ הקודש. הרבי שאל: "מי יסייעך שם?" והשיב: "דודי, לייזר קרסיק". הרבי הגיב בתמיה? "לייזר קרסיק? הוא מבוגר כבר! יש לך מישהו נוסף?". היה זה כשהרב קרסיק היה בתחילת שנות השישים לחייו.

לאחר פטירתו, בהוראת הרבי חתנו הרב משה אשכנזי, שב לארץ הקודש ומילא את מקומו כרב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וחבר הנהלת תומכי תמימים לוד.

בני משפחתו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

שאלות ותשובות בהלכה

הקודם:
שאול דובער זיסלין
יושב ראש אגו"ח
? - תש"כ
הבא:
אפרים וולף

הערות שוליים

  1. עבד אברהם אנכי עמוד 220
  2. עבד אברהם אנכי 221-224
  3. שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל
  4. פרקים מהספר בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו.