וקבל היהודים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאמרי רבותינו נשיאנו
האמנם · דער פרומער וארא · איתא במדרש תילים · והדרת פני זקן · כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי · באתי לגני · ושאבתם מים בששון · וידעת תרנ"ז - מוסקבה · החלצו תרנ"ט · אחת שאלתי · וקבל היהודים
מאמרי הרבי
אשרי תבחר · ביום עשתי עשר · גדול יהיה · ושבתי בשלום · כי ישאלך בנך · לא תהיה משכלה · ואתה תצווה את בני ישראל · על כן קראו הימים האלה ימי הפורים
המשכים
המשך והחרים · המשך וככה תרל"ז · המשך רנ"ט · המשך תרס"ו · המשך תער"ב
מושגים
דיבור המתחיל · ביכלאך · בלתי מוגה · מוגה · המשך

מאמר דיבור המתחיל וקבל היהודים נאמר על ידי אדמו"ר הריי"צ בבית כנסת ארכיפובה שבמוסקבה, בהתוועדות פורים קטן תרפ"ז[1].

במאמר זה, אדמו"ר הריי"צ דיבר באופן גלוי על החובה לחזק את החינוך היהודי אפילו במסירות נפש, ועל זה שצריך לקפוץ לכבשן האש, והעיקר שלא לשלוח את הילדים לבתי הספר של היבסקציה. בעקבות אותה התוועדות שהרגיזה את אנשי הג.פ.א.וו. נאסר כעבור מספר חודשים ונגזר עליו דין מוות.

תוכן המאמר[עריכה | עריכת קוד מקור]

במאמר דובר אודות מסירת נפש על קיום התורה ומצותיה, ובמיוחד מסירות נפש על חינוך ילדי ישראל, "עוללים ויונקים", עליהם נאמר "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז גו׳ להשבית אויב ומתנקם", היינו, שלימוד התורה דתינוקות של בית רבן – "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז", "אין עוז אלא תורה" – פועל את הענין ד"להשבית אויב ומתנקם", כפי שמצינו בימי מרדכי, שלא התפעל מגזירת המן, ואסף כ"ב אלף תינוקות של בית רבן ולמד עמהם תורה, עד שצעקו והכריזו שמוכנים הם למסור נפשם על עניני יהדות, "עמך אנו". וכאשר המן שמע שילדי ישראל אומרים "אל תירא גו'", "עוצו עצה ותופר גו'", "ועד זקנה גו'" – ידע שגזירתו בטלה ומבוטלת.

בקובץ התמים נדפס (כהקדמה למאמר): "מאמר דא"ח ד"ה וקבל היהודים וכו' שאמרו – כ"ק אדמו"ר שליט"א [מוהריי"צ נ"ע] – בפורים קטן תרפ"ז בעיר מאסקווא בהיותו שמה לרגלי עניני הכלל. תוכן הדרוש והביטוים החריפים והנלהבים בפומבי – בענין הרבצת תורה, לעמוד נגד כל מונע ומעכב ולעבוד במסירת נפש בפועל ממש – עוררו תחרות גדולה בין חוגי היעווסעקציע ימ"ש – ע"י הלשנת מרגליהם שהיו בעת הדרוש – וזה שמש גורם ידוע להמאסר ל"ע בחדש סיון שנה ההיא".

כמה מאמרים של הרבי מבוססים על מאמר זה, כגון: מאמר "וקבל היהודים" תשכ"ז, מאמר וקבל היהודים תשל"ח, קונטרס "ואתה תצווה" ועוד.

הרבי על המאמר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי כתב הקדמה למאמר ד"ה 'וקבל היהודים', שנדפס בקונטרס פורים תש"י (לפנינו חלק מההקדמה):

"תורתנו לכל חלקי' תורת חיים היא ונצחיית היא, ופירש כ"ק מו"ח אדמו"ר "תודת חיים – תורה הנותנת הוראה לכל אחד ואחת בחיים היום יומיים", בחיי הפרט ומכל שכן בחיי הכלל. וכמה ענינים שבתורה, שבהשקפה ראשונה, יש לדמות שאין להם שייכות לחיים המעשיים בימינו אלה, או למצב שאנו נמצאים בו עתה, הנה אחרי העיון יש למצוא גם בהם דוגמא למצב ההוה אם בדקות או להיפך, וללמוד מענינים אלו הוראות ברורות וציווים מוחלטים בהנוגע להפועל: קום ועשה, או השמר לך פן תעשה וכן הוא בהנוגע להמאמר הנדפס בזה. דורש הוא בחזקה לעמוד "במסירת נפש בקיום התורה והמצות בפועל״ וביחוד על החנוך – מבלי להתחשב עם האויב "הוא שונא הלוחם בגלוי" ומבלי להתחשב עם המתנקם ״הוא שונא נסתר ועולל עלילות ... בענין הנקמה שהוא יוצא מגדר החיק״. ומבטיח, אשר, תנוקות אלו, שימשיכו להיות תנוקות של בית רבן, או שיעשום עתה תנוקות של בית רבן למרות כל הגזירות וההפחדות התחבולות והערמות – הנה למודם וחנוכם הוא הוא שישבית אויב ומתנקם אלו ואדרבה, על ידי מסירת נפש זו יזכו לגאולה. גם עתה הנה בכל מדינה ומדינה נמצאים כאלו, אם אויבים הנלחמים בגלוי אם מתנקמים הנלחמים בתחבולות, אבל כוונתם אחת היא השליטה בתינוקות, והמטרה כמטרת אחז "אם אין קטנים אין גדולים . . אין תלמידים . . אין חכמים . . אין תורה . . אין הקב"ה משרה שכינתו בעולם". וכאז כן הובטח גם עתה, אשר ע"י המס"נ והעמידה בלי חת בקיום התורה ומצות ובענין החינוך בפרט, הנה כל התחבולות והגזירות "שתשכח ח"ו תורה מישראל" ולהדיחם ח"ו מאלקות, לא יועילו, והילדים יהיו "לאותות ולמופתים בישראל" ו"היסוד להיות ועמך כולם צדיקים". וגדול כח מסירת נפש זו לזכות על ידה לגאולה השלימה והאמיתית, שתבוא במהרה בימינו על ידי משיח צדקנו".

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בשבת קודם פורים קטן, אדמו"ר הריי"צ אמר את המאמר שלוש פעמים נוספות
  2. המאמר 'ואתה תצווה' מיוסד על מאמר 'וקבל היהודים'