חודש ניסן

<< >> חודש ניסן

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

חודש ניסן הוא החודש השביעי (מחודש תשרי) בחודשי השנה, בתורה מכונה החודש הראשון[1], על-פי אחת הדעות בגמרא[2]: "בניסן נגאלו (ממצרים) ובניסן עתידין ליגאל".

בחודש זה חל חג הפסח הכולל את ימי חול המועד ושביעי של פסח.

מנהגים בחודש ניסןעריכה

שלושים יום קודם החגעריכה

שלושים יום לפני החג - החל מט"ו באדר, דורשין בהלכות החג, ולכן יש ללמוד הלכות פסח עד שיהיה בקי בהם וידע את המעשה אשר יעשה.

יש ליזהר מאכילת מצה שלושים יום לפני הפסח, כלומר מפורים ואילך.

מנהג ישראל לאסוף כסף לקראת חג הפסח "מעות חיטים" (קמחא דפסחא) כדי לרכוש את צרכי החג לנזקקים, וחובה על כל אדם להשתתף בכך. מן הראוי אף לידע את האנשים או הגופים המתרימים, על משפחות או בודדים הידועים כנצרכים[3].

הכנות רוחניות לחג הפסחעריכה

הרבי תיקן את מבצע מצה - להשתדל לשלוח לחג הפסח למכרים מצות שמורות אפויות יד לליל הסדר, כולל עבור הקטנים.

במוסדות חינוך כדאי - כבר מימי הפורים - ללמד את העניינים המיוחדים לחג הפסח; וכן להדגים בפני התלמידים כיצד עורכים את ה"סדר" ואת ה"קערה" וכן הלאה, וכך יחקקו בזכרונם ההלכות הקשורות בדברים אלו.

כמה פעמים עורר הרבי בדבר כדאיות הכנת "הגדות" חדשות לילדים קטנים, שתהי' לכל ילד הגדה של פסח משלו, כמובן הגדה נאה ובה ציורים שימשכו את לבו, כדי שידע לא רק את ארבע הקושיות אלא גם את התירוץ לקושיות.

קריאת פרשת הנשיאיםעריכה

 
תזכורת לאמירת פרשת הנשיא תלויה על עמוד החזן ב-770
  ערך מורחב – אמירת הנשיא בחודש ניסן

החל מא' בניסן ועד י"ג בניסן, נוהגים לקרוא (אחר תפילת שחרית) את קרבנות הנשיאים. עד י"ב בניסן קוראים את פרשת הנשיא שהקריב בו ביום, וביום י"ג קוראים מ"זאת חנוכת המזבח". לאחר אמירת הנשיא אומרים את נוסח ה"יהי רצון" שנדפס בסידורים וגם כהנים ולוויים אומרים אותו.

אי אמירת תחנוןעריכה

אין אומרים תחנון בכל חודש ניסן, וכן לא אומרים את שאר קטעי התפילה שאינם נאמרים בימים שאין אומרים בהם תחנון.

אין להתענות בחודש ניסן[4].

ברכת האילנותעריכה

  ערך מורחב – ברכת האילנות

במשך ימי חודש ניסן מברכים את ברכת האילנות. את הברכה מברכים כשרואים בפעם הראשונה אילני מאכל, ומשתדלים שיהיו לפחות שני אילנות מאכל המלבלבים בפרחים. גם נשים מברכות ברכה זו.

עריכת התוועדויות חסידיותעריכה

הרבי הורה לערוך מדי יום בחודש ניסן התוועדות חסידית, כרמז ואסמכתא להוראה ציין הרבי לדיני השמחה ההלכתיים של אי אמירת תחנון והאיסור לצום, ולדברי השל"ה[5] הכותב שלכל ימי חודש ניסן יש דין של ראש חודש[6].

ימי חב"דעריכה

אירועיםעריכה

נולדועריכה

נפטרועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

חודשי השנה

תשרי | חשוון | כסלו | טבת | שבט | אדר | ניסן | אייר | סיוון | תמוז | מנחם אב | אלול

הערות שוליים

  1. "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה", שמות יב, ב.
  2. ראש השנה יא, א.
  3. מתוך חוברת "פסח חסידי" בעריכת הרב אברהם שמואל בוקיעט.
  4. שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סימן תכ"ט ס' ט'.
  5. תחילת מסכת פסחים (קמ,ב), סוף פרשת בא (שיג,ב).
  6. תורת מנחם התוועדויות חלק לט עמ' 274, שיחת שבת פרשת צו שבת הגדול ח' ניסן תשכ"ד.