נטילת לולב
נטילת לולב הינה אחת ממצוות חג הסוכות. מלבד קיום המצווה מידי בוקר בכל ימי החג שאינם חלים בשבת, נוהגים ליטול ולנענע את הלולב גם במהלך התפילה, בעת אמירת ההלל. חסידים הנמצאים בסמיכות מקום לרבי, נוהגים לברך על הלולב של הרבי.
על פי הוראת הרבי, מנצלים החסידים את ימי החג כדי לזכות כמה שיותר יהודים בנטילת לולב.
מקור המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הציווי על נטילת ד' המינים מופיע בתורה בפסוק: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים".
ארבעה מינים אלו מצוה אחת הם, וכולם נקראים בשם מצוות לולב[1], וכן בנוסח הברכה מברכים: "על נטילת לולב".
את מצות נטילת לולב מקיימים בכל יום מימי חג הסוכות, מלבד יום השבת שבו גזרו חז"ל שלא ליטול את ארבעת המינים (בדומה לגזירה על שופר ועל קריאת מגילה בשבת), מחשש שיעבירו אותם ארבע אמות ברשות הרבים (שזהו אחד מאיסורי שבת).
הנענועים[עריכה | עריכת קוד מקור]
המקור לחיוב הנענוע, הוא כבר בגמרא[2], כאשר הנענוע עצמו הוא חלק מהותי מהמצווה עד כדי כך שהגדר ההלכתי של הלולב הוא שיהיה אפשר לנענע בו.
גם הטעם לנענועי הלולב מופיע בגמרא שם: "אמר רבי חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי ברבי חנינא - מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים".
על פי תורת הסוד, יש לעמוד בשעת הנענוע עם הפנים למזרח, לאחוז את הלולב ביד ימין כשהאתרוג מונח על השולחן, לברך את הברכה "על נטילת לולב", ורק לאחר מכן לאחוז את האתרוג ביד שמאל.
בכל אחד מהנענועים מוליכים את ארבעת המינים כשהם צמודים מהחזה אל אחד מהכיוונים, מנענעים אותם מעט, ומחזירים אל החזה, וחוזרים על כך 3 פעמים, כשבמשך כל זמן הנענוע הלולב מכוון כלפי מעלה.
סדר הנענועים על פי מנהג חב"ד:
- לימין (צד דרום) - שלוש פעמים
- לשמאל (צד צפון) - שלוש פעמים
- למזרח (קדימה) - שלוש פעמים
- כלפי מעלה - שלוש פעמים
- כלפי מטה - שלוש פעמים
- אחורה (צד מערב) - פעמיים לצד דרום מערב, כשהפנים נותרות להביט קדימה, ובפעם השלישית כלפי מערב ממש, כשמסובבים את כל הגוף כלפי מערב (אך הרגליים נותרות ישרות מבלי להסתובב).
על פי תורת הסוד, את הברכה והנענועים על הלולב, יש לערוך מייד בבוקר, ולעשות זאת בסוכה דווקא.
בהושענא רבה מורידים את 2 הכריכות העליונות שעל הלולב כדי להרבנות בנענוע ובשמחה.
ניגון לנטילת לולב[עריכה | עריכת קוד מקור]
גדולי הצדיקים היו נוהגים להאריך בנענועים, והיו מהם שאף היה להם ניגון מיוחד לזמן הנענועים.
מבין הניגונים שהשתמרו בידינו הם הניגון של רבי לוי יצחק מברדיצ'וב[3] ושל ר' נחום מצ'רנוביל. ר' נחום מצ'רנוביל היה נוהג לנגן ניגון זה גם בעת ההכנה לתקיעת שופר[4].
ניגונים אלו הם ניגונים ז' - ח' בפרוייקט מסורת הניגונים.
מבצע לולב[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – מבצע לולב |
מבצע לולב הוא אחד המבצעים הראשונים שייסד הרבי כבר בשנת תשי"ד, ומטרתו לזכות כמה שיותר יהודים במצוות נטילת ארבעת המינים בכל יום מימי חג הסוכות.
בחלק ממבצע זה מסתובבים חסידי חב"ד בימי חג הסוכות בקניונים ובמרכזים רפואיים, בבתי סוהר ועוד, ומשתדלים להגיע לכמה שיותר יהודים על מנת לזכות אותם במצוות החג.
ברכה על ארבעת המינים של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ברכה על ארבעת המינים של הרבי |
במשך כל שנות נשיאות הרבי, ניתנה לחסידים הזכות לברך על ארבעת המינים שלו מדי יום מימי חג הסוכות. בשנים הראשונות הדבר נעשה בנוכחות הרבי בסוכתו האישית, ובשנים שלאחר מכן, החל הרבי לשלוח את ארבעת המינים באמצעות שליח והברכה נעשתה בסוכת הקהל.
הרבי כותב אודות אדמו"ר הריי"צ[5] "כבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו. ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי על ידי משמוש נוגעים בהעניין ד"הדר", ענה, אין לך "הדר" מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצווה נעלית זו".
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נטילת לולב בתוך הסוכה, במדור הלכות ומנהגים שבועון כפר חב"ד גליון 1878
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- איך מברכים על ארבעת המינים ומנענעים אותם?
בהפקת ערוץ יהדותון - מדריך מצוייר: כיצד מנענעים את הלולב למנהג חב"ד? מתוך סידור תהילת ה' בהוצאת קה"ת
- 'ערוץ יהדותון' מציג: סדרת סרטוני הדרכה לחג הסוכות • צפו
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
| חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
| תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |
הערות שוליים
- ↑ רמב"ם הלכות לולב ז, ה; וראה סוכה לז, ב "הואיל ובמינו גבוה מכולן".
- ↑ מסכת סוכה לז, ב.
- ↑ לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ
- ↑ לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ
- ↑ אגרות קודש חט"ז עמ' לח