באברויסק

באברויסק היא עיר במחוז מוהילב בבלארוס ששוכנת על גדות נהר הברזינה. בעבר הייתה עיר חסידית מובהקת, וזכתה שכבר בתקופת הבעל שם טוב מצאו להם חסידים את העיר כמקום ראוי להתגורר בה, כפי שסיפר אדמו"ר הריי"צ: "עוד בימי מורנו הבעל שם טוב, היו כמה מתלמידיו עוברים ושבים במדינת ליטא ואחדים מהם התיישבו בערים האמעל, באברויסק ודוברובנה."

במשך השנים הצמיחה הקהילה החסידית בעיר בתי כנסת, מוסדות חינוך, ארגוני עזרה, ועוד.

רבנים, 'משכילים', 'עובדים', גבירים ופשוטי-עם - כל אלו ועוד הרכיבו את הפסיפס המיוחד של הקהילה החסידית עד להכחדתה בשנת תש"א.

היסטוריה

חיי הקהילה

בספר הזכרון "באברויסק" מתוארים חיי הקהילה בין השנים תק"ס-תר"ס:

"בשנת תר"נ היו בעיר שני תלמודי תורה, האחד של חב"ד והשני של המתנגדים. התלמוד תורה החב"די היה גדול יותר, והיו בו ששה מלמדים שלימדו תורה למאה ושלושים תלמידים שנחלקו לחמש 'מדרגות' (כיתות).

כמו כן פעל בעיר ארגון 'אחי תמימים'.

בשנת תרפ"ג היו היהודים כחמישים וחמישה אחוז מכלל האוכלוסייה שמנתה כ-37,000 נפש. בשנות השלטון הקומוניסטי עזבו יהודים רבים את העיר - חלקם היגרו לפולין וחלקם עלו לארץ הקודש. למרות זאת בתקופה שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, כשמנתה אוכלוסיית העיר כ-84,000 נפש, היו כ-30 אחוז מהם יהודים.

בפרוץ המהפכה הקומוניסטית, היו בבאברויסק כחמישים בתי כנסת, חלקם בעלי שמות ליובאוויטשים מובהקים כמו "ליובאוויטשער שול", "אדמו"ר שליט"א", "ליובאוויטש מינסקער פלאן", "ר' הלל" (על שם ר' הלל מפריטש). אולם השלטון הקומוניסטי סגר את כל בתי הכנסת ודיכא כל דבר שריח של יהדות נודף ממנו. בראש הפעולות למען חיזוק הדת בעיר עמד הרב מנחם מענדל שניאורסון (נין הצמח צדק). בהשפעתו המשיכה הישיבה החב"דית בקיומה. ישיבה זו נותרה יחידה בעיר לאחר שכל הישיבות האחרות נסגרו.

שליחות הרב משה אקסלרוד לעיר

אדמו"ר הרש"ב שלח שלושה חסידים לבדוק עבורו את מצב הקהילות ברוסיה הלבנה והם חילקו ביניהם את רוסיה הלבנה כל אחד מהם לקח כמה מחוזות.

הרב משה אקסלרוד שעליו התבטא הרבי הריי"צ 'באם היו לי עוד כמה מוישע'ס הייתי הופך את כל רוסיה', היה כבר רב בז'לובין וסוראז' והמחוזות שעל יד, קיבל על עצמו את מחוז מוהילוב - מאגילאוו ואת מחוז מינסק וכך הוא מתאר בזכרונותיו:

"...אני זוכר עוד מלפני שנת תר"פ כשהייתי אז כבר בז'לאבין בא אליי שליח מיוחד מרוסטוב - הרה"ח ש.ז. הבלין ששלחו כ"ק אדמו"ר נ"ע וגם כ"ק אדמו"ר הריי"צ הוסיף מילים אחדות שהגיע כבר הזמן לפעול בענין האגודות בכל עיר גדולה ללמוד דא"ח ולחזק את אנ"ש בכל אתר ואתר לקביעות עיתים לתורה וגם לרומם את מצב אנ"ש ברוחניות על ידי התוועדות. וגם צירפתי את ר' יעקב מסקאליסק שהי' אז רב בזארוויץ' הסמוכה לעירי ושלושתינו - להבדיל בין החיים –עשינו סדר שכל אחד מאיתנו קיבל חלק מעבודה זו."

"אני קיבלתי על עצמי שני פלכים פלך מינסק ואגפיה ופלך מוהילוב-מאגילאוו ואגפיה. בהתחלה עשיתי נסיון בבאברויסק (אשר בפלך מוהילוב) ועלתה בידי אז לפעול גדולות בבאברויסק כחבורות ללימוד משניות וש"ס וכמה בתי כנסיות ולבד זה בגינן בתי כנסיות המרכזיים ללימוד דא"ח בחול ובשבת קודש."

"ומיניתי אז גם משפיע את אביו של הר"ר בנימין גורודצקי והיה לפאר ולתפארת והיה קשר בין כל אנ"ש והתמימים וכל אחד את שלו ולעת מן העיתים הייתי בא לבקר שם (בבאברויסק) והיה התוועדות עם כל החבורות (משניות וש"ס) וכן עשיתי במינסק, רוגוצ'וב ועוד, אף שהייתי אז רב בעיר וטרוד בישיבה שייסדתי בז'לאבין וגם תלמוד תורה..."

ימים אחרונים

בקיץ תש"א עם נסיגת הצבא האדום התקרבה החזית לאזור באברויסק, בתמוז עמדו הגרמנים על שפת נהר הברזינה, ובחצות היום ג' בתמוז תש"א פתחו הגרמנים באש על החיילים הרוסים המעטים שהיו בצדו השני של הנהר, וכעבור זמן לא רב גברו הגרמנים על הרוסים ונכנסו בתרועה רמה אל תוך העיר באברויסק.

כבר בימים הראשונים לכיבוש, יצאה הפקודה שעל כל היהודים לשאת על דש הבגד העליון טלאי צהוב. בי"ב במנחם אב תש"א, אספו הגרמנים כשמונה-מאות גברים והוציאום למקום לא ידוע, וכעבור ימים אחדים רוכזו היהודים בגטו שהוקם בשכונות הסמוכות לשדה התעופה שבדרום מזרח העיר. הנאצים נעזרו במשתפי פעולה ביילורוסים שענדו על שרווליהם סרטים לבנים מזהים.

קרוב לחודשיים הייתה באברויסק קרובה לחזית. והעיר הפכה למעין בסיס צבאי גדול; כשגן העיר הפך לבית קברות צבאי. רק לאחר שהחזית התקדמה, עזבו החיילים הגרמניים את העיר והשלטון הועבר לידי ה'גסטאפו'. בכל האזור שנכבש בידי הנאצים, החלו הכנות לחיסול הקהילה היהודית, היום שנקבע לכך היה ה-7 בנובמבר (י"ז חשוון תש"ב) - יום השנה למהפכה הקומוניסטית. לקראת יום זה נחפרו ביערות, מזרחית-דרומית לבאברויסק, חפירות ארוכות.

המחתרת הקומוניסטית המקומית הזהירה את היהודים מפני האסון הממשמש ובא ויעצה להם לעזוב את העיר במהירות ולהצטרף ליחידות פרטיזניות, אולם לא רבים היו שהלכו בדרך זו. ובי"ז במר חשוון תש"ב, הובילו הגרמנים את יהודי באברויסק ליער בו נחפרו הבורות שהוכנו קודם לכן, ושם נורו למוות על ידי יחידות ה'איינזצגופן'. אין נתונים מדויקים, אך משערים כי הושמדו באורח זה כעשרים אלף מיהודי בבאברויסק. בין ההרוגים היה גם הרב החסידי האחרון הרב שמואל בזפאלוב.

רבני באברויסק

במשך השנים כיהנו בעיר רבנים ידועים בעלי שם, חסידים מובהקים של רבותינו נשיאינו שהטביעו צביון חסידי לקהילה היהודית בעיר.

הראשון היה הגאון הרב ברוך מרדכי אטינגר. לאחר שעלה לארץ הקודש (בשנת תרי"א), מילא את מקומו רבי נחמיה מדוברובנה. ולאחר פטירתו הפתאומית, (ביום ט"ו בשבט תרי"ב), מילא את מקומו הגאון החסיד רבי הלל מפאריטש. בתקופתו מונה רב נוסף לעדת המתנגדים בעיר ומיני אז היו שני רבנים לעיר - חב"די ו'מתנגד'.

רבי הלל נפטר בשנת תרכ"ד ובמשך שמונה שנים נשארה העיר ללא ממלא מקום. רק בשנת תרל"ב מינה אדמו"ר המהר"ש את הרב שמריה נח שניאורסון (נכד הצמח צדק) (שכונה האדמו"ר מבאברויסק) לרב עדת החסידים בבאברויסק, והוא בן שלושים בלבד. בשנת תרס"א יסד ישיבה בעיר בה למדו עשרות בחורים מצוינים, מישיבה זו יצאו רבנים גדולים שכיהנו בערים הגדולות ברוסיה. בעקבות אירועי מלחמת העולם הראשונה חלה מאוד, וביום ט"ז טבת תרפ"ד הסתלק לבית עולמו. הוא לא הותיר אחריו בנים, אך הותיר צוואה בה מבקש כי אחד מנכדיו יקבל את התפקיד לרב העיר.

בפועל, שני נכדיו אלו לא התמנו לתפקיד המרא דאתרא, ובני העיר הציעו כי את מקומו ימלא בעל נכדתו, הגאון הרב שמואל בזפלוב. את ההצעה שיגרו בני הקהילה לאדמו"ר הריי"צ, שהשיב על כך: "בוודאי העניין הוא נכון במאוד מצד עצמו. ובפרט אשר בזה גם יתמלא האזהרה והצוואה מאת בד"ז [בן דודי זקני] הרה"ק זצוקללה"ה, והשם יתברך יצליח להם ויתן להם השם יתברך בתוך כל אחינו בני ישראל שנה טובה ומתוקה שנת אורה בגשמיות ורוחניות".

בו ביום שיגר הרבי מכתב נוסף אל הרב בזפלוב: "קבלתי מכתב מידידינו אנ"ש שי' מבאברויסק המוסגר בזה, ומלבד שהנני מקיים בקשתם האמורה, הנני לעודדו בעניין זה בכלל.. ועניין כזה הלא טוב הוא ובעזרת השם יתברך יפיק רצון וימלא צוואת כבוד אביו זקנו ומקרב ולב עמוק אברכהו בשנה טובה ומתוקה מנפש ועד בשר".

הרב בזפלוב נענה להוראת הרבי ושימש כרב עדת החסידים בעיר, אולם בשנת תרפ"ט אולץ על ידי השלטונות הקומוניסטיים לעזוב רשמית את משרתו. מכל מקום המשיך למלא את תפקידו בחשאיות ובמסירות רבה עד הכחדתה של הקהילה בידי הנאצים.

כיום

משנת תשע"ד פועלים רשמית שם שלוחי הרבי הרב שאול ורעייתו הרבנית מינדי חבבו (שהיא נצר למשפחה חב"דית מהעיר באברויסק) שהחזירו יחד לעיר 'עטרה ליושנה' והפיחו בעיר רוח חסידית אותנטית עם חום ולבביות באהבה איש לרעהו וכיום מתנהלת שם קהילה חב"דית לכל דבר וענין. הקימו מוסדות גדולים כגון בתי כנסת, גני ילדים, פעילויות לערכים יהודיים, מקווה ע"פ שיטת חב"ד, אוכל כשר מוכן, ועוד.

חסידים תושבי וילידי העיר

• ברוך מרדכי אטינגר.
• רבי הלל מפריטש
• שמריה נח שניאורסון - אדמו"ר מבאברויסק.
• מנחם מענדל שניאורסון בנו של רבי שמריה נח שניאורסון.
• שמואל בזפלוב - כיהן כרבה של בברויסק.
• שמחה גורודצקי.
• ניסן טלושקין.
• נחום יוסף בנימינסון.
• מנחם מענדל רסקין.
• אברהם לוי סלווין.
• אברהם פריז.
• אברהם בערל מבוברויסק

לקריאה נוספת

• ר' שניאור זלמן ברגר, חב"ד בשואה (סדרה), 140 שנה של עיר חב"דית - שבועון בית משיח - גיליון 532 עמודים 42 - 47

הערות שוליים

‏