יהדות מרוקו
מרוקו הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות יהודיות מפוארות הנימנות על יהדות ספרד ובמדינה כולה גרו מאות אלפי יהודים, וכיום נותרו בה אלפי יהודים בלבד[1]. הרבי שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב שלמה מטוסוב מנהל רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו) ובא כח הרבי במרוקו, הרב מיכאל ליפסקר השליח למקנס, הרב שלום איידלמן - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים בקזבלנקה, הרב יהודה לייב רסקין - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב שלום איידלמן, הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב יהודה לייב רסקין, הרב לוי באנון ורעייתו חנה.
בשנות הי' נוסדו על ידי הרב שלמה מטוסוב, מוסדות חב"ד ב-70 ערים וישובים ברחבי מרוקו, בהם למדו אלפי תלמידים מידי שנה[2]. קבוצות מהבוגרים נסעו לפי הוראות הרבי ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינואה ובית רבקה בעיירת יער בצרפת. הרבי הקים את אימפריית השליחות ומוסדות רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו), באמצעות משלוח שליחים, ובמתן הכוונה מדוייקת באמצעות הוראות ומענות רבים. הרבי שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. ההוראות נמצאות באגרות קודש, ואחרות בספר תולדות חב"ד במרוקו (ספר) ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב מיכאל ליפסקר ובתשורות משפחתיות. שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.
התחלת השליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופה שלפני הסתלקותו ביקש אדמו"ר הריי"צ להרחיב את גבולות השליחות כפי שהיתה בשנים קודמות בערי אוזבקיסטן, גרוזיה והקווקז, גם לצפון אפריקה. זמן קצר לפני הסתלקות הרבי הריי"צ אמר[3]:
.
כדי להוציא את השליחות לפועל עסק אדמו"ר הריי"צ בבירורים לגבי יהדות מרוקו. במקביל, החלו גישושים ראשוניים מול ארגון הג'וינט כאשר הרב בנימין גורודצקי – בא כחו של הרבי ומנהל הלשכה האירופאית לעזרת פליטים וסידורם – נפגש עם מר משה בקלמן ממשרד הג'וינט בפריז. למרות שהג'וינט לא הראה נכונות לדבר על תקציב והיה ברור כי ייסוד מוסדות ושליחת שלוחים למרוקו יעלו הון עתק, הרי שאדמו"ר הריי"צ כבר נתן את ההוראה להתחיל בשליחות בפועל. היה זה בשלהי חודש טבת תש"י, שבועיים לפני הסתלקותו, כאשר פנה אל חתנו הרבי והורה לו לפעול בצפון אפריקה[4].
כך סיפר הרבי בעצמו באגרת מכ"א סיון תשי"א:
שבועיים לפני ההסתלקות של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הוא אמר לי, שהיה צריך להתחיל בעבודת חינוך הכשר בצפון אפריקה, שם נמצאת קבוצה גדולה של יהודים – כן ירבו – ויהודים יראים, והחפצים בחינוך כשר עבור ילדיהם, אלא שמפני העניות הגדולה שלהם לחלק גדול מהם אין אפשרות להוכיח זאת [להעניק חינוך כשר]
.
באותם ימים בחר אדמו"ר הריי"צ את השליח הראשון – הרב מיכאל ליפסקר, שבאותם ימים שהה בצרפת. יומיים לאחר שתמו שבעת ימי האבל על אדמו"ר הריי"צ, בכ' שבט, פנה הרבי אל הרב מיכאל ליפסקר כדי לקיים את דברי אדמו"ר הריי"צ. כך היתה מרוקו למקום השליחות הראשון שהרבי שלח אליו שלוחים עם עלותו על כס נשיאות חב"ד[5].
התחלת השליחות במקנס[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב ליפסקר ייסד ישיבה בעיר שליחות מקנס ובו בזמן פתח בפעילות רב-תחומית בקרב הקהילה היהודית במקנס. בחודשים הבאים הפעילות הלכה וגדלה, התחזקה והתבססה, ובינתיים הרבי עשה רבות כדי לשלוח עוד שלוחים למרוקו ולהרחיב את הפעילות[6].
התחלת השליחות בקזבלנקה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודשים הבאים הרבי הורה לרב שלמה מטוסוב לצאת לשליחות לאחר החתונה, כי ההוראה התקבלה מיד לאחר שהשתדך. בחודש אלול תש"י התחתן הרב מטוסוב ולאחר מאמצים קיבל את המסמכים המתאימים כדי להיכנס למרוקו ובשלהי אדר ראשון, יצא בשליחות הרבי למרוקו, והתיישב בעיר קזבלנקה בה התגוררו כמאה אלף יהודים והיא העיר הגדולה במרוקו ונחשבת למרכז הכלכלי של המדינה, ושימשה מרכז לכל יהדות מרוקו. ההתחלה היתה רצופת אתגרים. כבר בראשית הדרך, הרב מטוסוב החל בארגון פעילות חינוכית חב"דית, שראשיתה היה עם הצעירים. הרב מטוסוב אירגן שיעורי תורה לצעירים בקזבלנקה, ובמקביל פעל למען הקמת שורה ארוכה-ארוכה של מוסדות חינוך בעיירות וכפרים ברחבי מרוקו, פרוייקט נדיר וחריג בהיקפו שנעשה על פי הוראות הרבי. היו כפרים אליהם הגיע הרב מטוסוב שבהם היה כבר בית ספר יהודי, ומפאת מיעוט התלמידים או סיבות אחרות לא היה ניתן להקים בהם תלמוד תורה או ישיבה. במצב כזה הרב מטוסוב שכנע, ולעיתים נאבק בדרכים שונות, כדי שהתלמידים היהודים לא ילמדו בשבתות[7].
קשר עם רבנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת הדרך, יחס הרבנים וראשי הקהילות אל שלוחי הרבי לא היה דומה בכל מקום. היו מהם שקיבלו את השלוחים בזרועות פתוחות, אך אחרים נטו לחשוד כי הפעילות החב"דית תפריע למוסד הרבנות ולהנהגת הקהילה. השלוחים הראשונים הרב ליפסקר והרב מטוסוב, השכילו לפעול בדרכי נועם עם בכירי הרבנים ומנהיגי הקהילות, נהגו בהם כבוד רב, ואט אט נוצרה קשר פנימי ביניהם ברוב המקומות. תוך זמן לא רב החלו ראשי הרבנים והמקובלים של מרוקו לשלוח מכתבים אל הרבי וקיבלו מענות בענייני הלכה, קבלה והנהגה. האהבה והאחווה ששררו בין חב"ד לרבני ומנהיגי הקהילות היהודיות, תרמו רבות למהפכה האדירה שהתחוללה ברחבי המדינה על ידי שלוחי הרבי.
למרות שבמבט ראשון נראה כי חסידי חב"ד ניסו להפוך את הקהילה המרוקאית ללומדי תורת הסוד והחסידות, הרי שהדבר אינו מדויק. שלוחי הרבי באו לסייע לקהילה היהודית לשמור על המסורת שלה, וגם לפתוח להם צוהר לתורת הסוד שנלמדה במרוקו בדורות קודמים. היטיב להסביר זאת השליח למרוקו, הרב שלום איידלמן: "אנחנו עוזרים לקהילה בכל דבר ודבר. הכל היה במרוקו טרם הגענו; היו מקוואות - אבל כשבאו השלוחים שכללו אותם שיהיו מודרניים ומהודרים; היו מעט ישיבות - ואנחנו הקמנו בכל עיר ועיר, וכך הלאה"[8]
מנהל מוסדות חב"ד במרוקו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מנהל יחיד בהוראת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהוראת הרבי כיהן הרב שלמה מטוסוב כמנהל מוסדות אהלי יוסף יצחק חב"ד במרוקו.
במסגרת מוסדות אלו בערי מרוקו, פעלו שלוחים רבים לצד הרב מטוסוב ובהם: הרב מיכאל ליפסקר, הרב ניסן פינסון, הרב שלום איידלמן, הרב יהודה לייב רסקין, הרב עזריאל חייקין, הרב סעדיה ליברוב ועוד.
כאשר במהלך השנים היו שערערו על סמכותו כמנהל יחיד של כלל מוסדות חב"ד במרוקו, הבהיר הרבי באגרות ומענות כי הרב מטוסוב הגיע ראשון לקזבלנקה והוא הניח את יסודות הפעילות, החל את העבודה מול הג'וינט (דהיינו קבלת תקציבים למוסדות), ויצר קשר עם הקהילה המקומית בקזבלנקה ועם ראשי הקהילות בכפרים. ועוד הוסיף הרבי כי הרב מטוסוב צעיר יותר ועבודת השליחות בכלל ובפרט הנסיעה לכפרים (להקים מוסדות בכל מרוקו) דורשת מאמץ גדול ולכן מסביר הרבי מוכרח כי הרב מטוסוב יהיה בראש. ומכיון שאין שני מלכים בכתר אחד ואי אפשרי שבמקום אחד יהיו שני אחראים לכן הרב מטוסוב הוא המנהל והוא בראש בכל ההיבטים: מול הרבי, מול הג'וינט ומול הלשכה בפריז[9].
מנהל מוסדות בשבעים ערים עיירות וכפרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב מטוסוב, היה מנהל-על ובכל עיר וכפר היו מנהלים למוסדות והרב מטוסוב ניהל את הכל הן בצד הגשמי והן בצד הרוחני. לצד היותו מנהל כלל המוסדות במרוקו, ניהל את אימפריית המוסדות המרכזיים בקזבלנקה בה גרו רוב יהודי מרוקו ובה בכל מוסד חב"די למדו מאות תלמידים. הקים מוסדות חב"דיים בלמעלה משבעים ערים עיירות וכפרים ברחבי מרוקו[10].
את המוסדות ניהל ביד רמה על פי הוראות שקיבל תדיר מהרבי. משימות רבות ביצע כמנהל ובהן:
- ייסוד מוסדות חב"ד בכל רחבי מרוקו
- גיוס תקציבים והזרמת תקציבים למוסדות
- רכישת ושכירת מבנים
- משלוח ספרי לימוד ותשמישי קדושה
- הדרכה פדגוגית
- קשר עם רבנים, מנהיגי קהילות ומוסדות
הרבי הורה שוב ושוב לרבנים, שלוחים, מנהלי מוסדות ומקורבים לפנות בענייני מוסדות למנהל הרב מטוסוב.
בתוקף היותו מנהל, שמר מכל משמר על סדר וקפדנות בכל דבר וענין. כך ניהל התכתבויות מפורטות עם כלל השלוחים ומנהלי מוסדות. ואת תמצית הדו"חות שלח לרבי ואת המענות שקיבל העביר ליעדן. וכך במשך עשרות שנים. [11].
מצוה בה זהיר טפי - ניהול המוסדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי כתב לרב מטוסוב כי המצוה שלו בה צריך להיות "זהיר טפי" היינו שהיא החשובה ביותר אצלו: ניהול המוסדות "שזכה והצליח ובהשגחה פרטית נתמנה ומנהל אותם במסירה ונתינה" [12].
השלוחים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב מיכאל ליפסקר; זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, הרב מיכאל ליפסקר יצא למרוקו, לאחר שהרבי כתב לו שזו הייתה הוראתו של הרבי הריי"צ בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר מקנס בחודש אייר תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב רפאל ברוך טולידנו רבה של מקנס [13].
- הרב שלמה מטוסוב. בחודש חשוון תשי"א בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב שלמה מטוסוב, שהיה גם השליח הראשון אותו שלח הרבי עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר קזבלנקה וכמנהל רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו). הקים מוסדות חב"ד בלמעלה מ70 ערים וישובים ברחבי מרוקו.
במהלך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:
- הרב שניאור זלמן טייבל לקזבלנקה
- הרב ניסן פינסון לקזבלנקה בשנת תשי"ג
- הרב סעדיה ליברוב, בשנת תשי"ג, לעיר מידלט
- הרב עזריאל חייקין לאגאדיר
- הרב שלום איידלמן בשנת תשי"ט לקזבלנקה
- הרב יהודה לייב רסקין בשנת תש"כ, לעיר קזבלנקה
- הרב מרדכי בלינוב למרקש
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות:
השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב בנימין גורודצקי[16]. הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשבעים ערים עיירות וכפרים.
הוראות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו), פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד.
רבות מההוראות נמצאות באגרות קודש, ואחרות בספר תולדות חב"ד במרוקו (ספר) ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב מיכאל ליפסקר ובתשורות משפחתיות.
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו) ופעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.
בהקפות של ליל שמיני עצרת ה'תשל"ו בחר הרבי בשליח הרב יהודה לייב רסקין כנציג מרוקו באו"ם החסידי.
רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)[עריכה | עריכת קוד מקור]
מוסדות חב"ד במרוקו נקראים "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם הרבי הריי"צ ובנשיאות הרבי[17].
מוסדות חב"ד במרוקו כללו:
- בתי מדרש למורים
- ישיבות לצעירים
- תלמודי תורה
- בית מדרש לסופרות
- בתי ספר בית רבקה לבנות
- סמינר בית רבקה
- ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים
- כוללים
- ספריות תורניות
- מקוואות
חב"ד ברחבי מרוקו[עריכה | עריכת קוד מקור]
תחת אחריות רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו), בשבעים ערים עיירות וכפרים הרב שלמה מטוסוב הקים בהוראת הרבי - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו בקזבלנקה, מקנס ואגאדיר, בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה[18]. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"[19].
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב שלמה מטוסוב מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל לשכת ליובאוויטש האירופאית ובא כח הרבי, הרב בנימין אליהו גורודצקי. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט[20]ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.
חב"ד קזבלנקה[עריכה | עריכת קוד מקור]
השלוחים בקזבלנקה ייסדו במסגרת רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו) - מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך כיובל שנים המנהל הראשי של המוסדות היה הרב שלמה מטוסוב[21]. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב שלום איידלמן. מוסדות בית רבקה - הרב יהודה לייב רסקין והרבנית רייזל רסקין.
ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב ניסן פינסון משנת תשי"ג-תש"כ והרב שלום איידלמן החל משנת תש"כ[22].
בית מדרש לסופרות - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב שלום איידלמן[23].
כולל אהלי יוסף יצחק - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב שלום איידלמן והרבנית גיטל איידלמן[24].
בית רבקה - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב ניסן פינסון עד שנת תש"כ, והחל מתש"כ - הרב יהודה לייב רסקין, הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב[25].
בית מדרש לרבנים - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב שלום איידלמן[26].
ופרצת - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב יהודה לייב רסקין, הרבנית רייזל רסקין[27].
בית חב"ד אוהל חיים - הרב לוי באנון - פעילות בדגש על צעירים ונוער[28]
חב"ד מקנס[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעיר מקנס הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת הנגלה ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב מיכאל ליפסקר.
הרב מיכאל ליפסקר הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות.
הרב מיכאל ליפסקר פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט[29].
ישיבת חב"ד באגאדיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישיבת חב"ד באגאדיר, מרוקו, היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים תשט"ו - תש"כ, אז נחרבה ברעידת אדמה. לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.
השליח לאגאדיר היה הרב עזריאל חייקין פעל בעיר משנת תשט"ו עד שנת תשי"ח, אז גורש ממרוקו.
באדר תש"כ ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין ישיבת חב"ד באגאדיר קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב שלמה מטוסוב הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים. הרבי שיגר אגרות עידוד ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.
כאשר יצא הספר חב"ד במרוקו, פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה[30].
חב"ד בארפוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
שליח הרבי למרוקו, הרב שלמה מטוסוב פעל בקרב הקהילה היהודית בארפוד.
חב"ד והבבא סאלי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בארפוד נוצר הקשר בין חב"ד והבבא סאלי. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן הבבא סאלי כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע לארפוד כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות.
ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי והרבי. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו הבבא מאיר רבה של ארפוד וחתנו הרב עמינדב מכלוף קריספין מנהל בפועל של מוסדות חב"ד בארפוד[31].
סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערך מורחב – סיום הרמב"ם |
חגיגות השישים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש שבט תשע"ט נחגגו אירועי השישים לשליחות הרב שלום איידלמן שיצא בשליחות הרבי למרוקו בשנת תשי"ט. רבנים, שלוחים, תלמידיו לשעבר ומקורביו בהווה של הרב איידלמן, אישי ציבור ובני משפחה - הגיעו מכל העולם לחגיגות שנערכו בקזבלנקה, בהשתתפות מאות מבני הקהילה בראשות רבני מרוקו ונשיא הקהילה היהודית במרוקו וידיד הרב איידלמן - מר סרג' ברדוגו. מר סרג' ברדוגו נשיא הקהילה היהודית במרוקו ושגריר מלך מרוקו לנושאים מיוחדים – נשא נאום נלהב בו סיפר על יציאת שלוחי הרבי למרוקו ושיבח את הרב איידלמן, אשר בזכותו גדל דור חדש של רבנים ודיינים. ובתום נאומו יחד עם ר' משה אברג'יל ממארגני החגיגה, העניק אות הוקרה מיוחד לרב ולרבנית איידלמן, בשם הקהילה ומתנה מיוחדת בשם מארגני החגיגות – מעמד עשוי זכוכית בצורת שער בסגנון מרוקאי והמספר 60, בשילוב תמונות הממחישות את פעילות הרב והרבנית איידלמן, לצד תמונת המשלח הרבי וברכתו המיוחדת לקראת יציאת הרב איידלמן בשליחות למרוקו לפני שישים שנה.[32]
הפעילות כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר קזבלנקה בה פועלים השלוחים:
נכון לשנת תשפ"ד, העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.
- מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.
- מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.
- בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.
כינוס השלוחים תשפ"ג[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה[34].
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב לוי והרבנית חנה באנון.
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: הרב דוד רפאל באנון בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים בקזבלנקה חבר בית הדין מונטריאול ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח בוינה, הרב יוסף יצחק מטוסוב שליח בטולוז צרפת, הרב מנחם מענדל רסקין שליח במונטריאול קנדה[35].
הכינוס נפתח במעמד סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם בעיר פאס. את סיום הרמב"ם ערך הרב דוד רפאל באנון ואת המחזור הראשון החל הרב יוסף יצחק מטוסוב, אשר אביו הרב שלמה מטוסוב היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם[36].
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון[37]
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל הרבי מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.
במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב יוסף יצחק מטוסוב, הרב זלמן איידלמן והרב מנחם מענדל רסקין והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו[38].
מלכי מרוקו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.
המלך מוחמד החמישי - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי.
המלך חסן השני. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב בנימין גורודצקי[39].
מזכיר הרבי הרב בנימין קליין סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו[40].
המלך הנוכחי מוחמד השישי, ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, מבצע תפילין, שבע מצוות בני נח וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו[41].
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי[42], מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים והבת שלו מכהנת כשרה בממשלת צרפת, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט[43].
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון לשבועון בית משיח: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"[44].
נשיאי הקהילה היהודית[עריכה | עריכת קוד מקור]
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.
נשיא הקהילה הקודם מר דוד עמאר, כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.
נשיא הקהילה הנוכחי מר סרג' ברדוגו[45], היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת תשמ"ח ועד היום (תשפ"ד).
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן לשבועון בית משיח: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו. שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"[46].
הרבנים הראשיים במרוקו[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.
הרבנים הראשיים:
- הרב רפאל אנקווה
- הרב יהושע בירדוגו
- הרב שאול אבן דנאן - היה לו קשר מכתבים עם הרבי
- הרב מיכאל יששכר אנקווה
- הרב שלום משאש - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח בקזבלנקה היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד בקזבלנקה, אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי קזבלנקה לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול בקזבלנקה. הרב מטוסוב היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל
- הרב ידידיה מונסונייגו - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו
- הרב שמעון סויסה
- הרב אהרון מונסונגו - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר.
- הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א - נכד רבי מאיר אבוחצירא, יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם. (הוכתר כרב ראשי ואב"ד, אך כעבור זמן קצר הקהילה היהודית הודיעה כי המינוי אינו בתוקף).
- הרב יוסף ישראל שליט"א - אב"ד קזבלנקה ורבה של מרוקו - בוגר ישיבת חב"ד ובית מדרש לרבנים חב"ד בקזבלנקה
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט ובתקופה מאוחרת, הרבנים הראשים גרו בקזבלנקה בה שוכנת הקהילה היהודית המרכזית במרוקו.
איגוד יוצאי מרוקו[עריכה | עריכת קוד מקור]
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת תשס"ו בבאר שבע, על ידי שליח הרבי בטולוז הרב יוסף יצחק מטוסוב בן הרב שלמה מטוסוב, שליח הרבי בבאר שבע הרב שניאור זלמן גורליק ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מבאר שבע.
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות חב"ד - אהלי יוסף יצחק מרוקו ובית רבקה מרוקו, הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.
חב"ד במרוקו (ספר)[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשע"ז יצא לאור ספר חב"ד במרוקו, הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על ארכיון מרוקו, הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.
- הרב ברוך סבאג, הרבי ויהדות ספרד, צפת תשס"ז.
- שבועון בית משיח, גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי
- וממדבר מתנה, כי קרוב פרשת במדבר ה'תש"פ.
- השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית, שבועון בית משיח 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' שניאור זלמן ברגר, שבועון בית משיח, גיליון 1367 הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר
- שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט
- אבנר שאקי הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו, הידברות
- החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו בכינוס השלוחים העולמי תשנ"ב
- שמואל הרשקוביץ, אסון אגאדיר, שבועון כפר חב"ד גליון 1684
- יעקב כהן המקושרים ממרוקו, שבועון בית משיח מתוך הספר חב"ד במרוקו ב' כסלו תשע"ז
- תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א - חב"ד אינפו
- מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי
- רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו
- תכתב זאת לדור אחרון - השליח למרוקו הרב מיכאל ליפסקר תולדותיו ופועלו בתשורה מנישואי נכדו, כ"ז סיוון תשע"ד
- מערכת שטורעם, חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב - באתר שטורעם
הערות שוליים
- ↑ לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים
- ↑ בתולדות חב"ד במרוקו ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו), לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: קזבלנקה ומקנס
- ↑ הרב שמואל אלעזר הלפרין, ספר הצאצאים תש"מ, עמ' 195
- ↑ תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20
- ↑ תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20
- ↑ תכתב זאת - זכרונות הרב ליפסקר, תולדות חב"ד במרוקו עמוד 21-24
- ↑ תולדות חב"ד במרוקו עמוד 27
- ↑ תולדות חב"ד במרוקו ע' 18-19
- ↑ שבועון בית משיח גיליון 1436 עמוד 9 ותולדות חב"ד במרוקו פרק ב
- ↑ בתולדות חב"ד במרוקו ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: קזבלנקה ומקנס
- ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו פרק ב
- ↑ חב"ד במרוקו עמוד 25
- ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו ע' 19-21. הרב מיכאל ליפסקר, 'תכתב זאת'
- ↑ אודות פעילותו - חב"ד במרוקו ע' 366
- ↑ אודות פעילותו - חב"ד במרוקו ע' 359-360
- ↑ ראה בספר תולדותיו זכרון
- ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו ע' 303
- ↑ בתולדות חב"ד במרוקו ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: קזבלנקה ומקנס
- ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו
- ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו ע' 94 ואילך. הרב בנימין גורודצקי, ספר זכרון, פרק מרוקו
- ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו
- ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, פרק טז-הישיבה
- ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, עמוד 168
- ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, עמוד 134
- ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, פרק יט וכ
- ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב דוד רפאל באנון אביו של השליח הרב לוי באנון
- ↑ חב"ד במרוקו תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו
- ↑ נפתח בשנת תשפ"ג
- ↑ הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת. שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, עמודים 159-172
- ↑ חב"ד במרוקו
- ↑ בית משיח 1367, וראה תולדות חב"ד במרוקו והאיר פני המזרח
- ↑ חגיגות השישים לשליחות הרב שלום איידלמן
- ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו עמוד 366
- ↑ ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד
- ↑ כינוס השלוחים במרוקו חב"ד אינפו
- ↑ כינוס השלוחים במרוקו
- ↑ על פי תוכנית הכינוס
- ↑ כינוס היסטורי במרוקו
- ↑ חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך
- ↑ שבועון בית משיח 1359 עמוד 25
- ↑ שבועון בית משיח 1359 עמוד 25
- ↑ מקבל את הספר חב"ד במרוקו מהרב לוי מטוסוב נכד הרב שלמה מטוסוב
- ↑ חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך
- ↑ שבועון בית משיח, גיליון 1242
- ↑ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן
- ↑ שבועון בית משיח, גיליון 1242