קרן לפיתוח מחנה ישראל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מר דוד צ'ייס, יו"ר הקרן לפיתוח מחנה ישראל, משוחח עם הרבי ביחידות לגבירים

הקרן לפיתוח מחנה ישראל (באנגלית MIDF[1]) הינה זרוע של הארגון מחנה ישראל, המאגדת קבוצה גדולה של גבירים לפיתוח מוסדות חב"ד ופעילות השלוחים בארצות הברית. הנדיבים חברי הקרן זוכים להשתתף ביחידות מיוחדת אצל הרבי שנקראה 'יחידות לגבירים'.

הקרן[עריכה | עריכת קוד מקור]

מראה הזאל הגדול בעת היחידות לגבירים

בשנת תשד"מ יזם מזכירו של הרבי ר' חיים יהודה קרינסקי לפתוח זרוע של ארגון מחנה ישראל, שתאגד את הגבירים התומכים בפעילות השלוחים באיזוריהם, כך שתרומותיהם יוכלו לפתח לא רק את הפעילות המקומית בעירם אלא גם פעולות של שלוחים נוספים. הרבי קיבל את הרעיון ובירך עליו, ובאותה שנה קמה הקרן על ידי מספר שלוחים, ביניהם: הרב שלום דובער שמטוב מדטרויט, הרב משה הרסון מניו ג'רזי, הרב שמחה זירקינד מאוטווה, הרב שמואל קפלן ממרילנד והרב ישראל שמוטקין מוויסקונסין.

בתקופה הראשונה ניהלו השלוחים את הקרן, ובהמשך - לאחר התפתחותה - נוסד בשנת תשמ"ח משרד מיוחד עבורה. את המשרד ניהל הרב לוי זירקינד, ובשנת תשמ"ט - כאשר יצא לשליחות בקליפורניה - מילא את מקומו הרב חיים גרינברג.

בראשות הקרן עמדו מר דוד צ'ייס ועוד כמה גבירים[2].

יחידות לגבירים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי אומר שיחה בעת היחידות לגבירים
הרבי אומר שיחה לשלוחים, בסיום היחידות לגבירים
הרב משה יהודה קוטלרסקי (מימין) עם מקורב אצל הרבי לאחר היחידות

פעמיים בשנה הרבי עורך יחידות כללית מיוחדת לחברי הקרן, המכונה 'יחידות לגבירים'. מועדי היחידות הם בעשרת ימי תשובה, בתחילת תשרי[3], ולקראת חג הפסח, בתחילת חודש ניסן או בסוף חודש אדר. כל אחד מהגבירים יכול להכנס רק ליחידות אחת בשנה. כדי לזכות להכנס ליחידות על הגביר לתרום מאה אלף דולר לקרן (ישנם גם חסידים ואנ"ש שעשו זאת כדי להכנס ליחידות)[4].

במסמך מיוחד שכתב הרבי בכתב ידו, קבע הרבי בעצמו את הקווים המנחים של ייסוד הקרן, פעולותיה ואופן גיוס הכספים, כשהתנאי העיקרי הוא שהשותפות בקרן לא תבוא על חשבון הסיוע של הגבירים בבתי חב"ד ובפעולות הנעשות במקום מגוריהם.

בפעמים הראשונות השתתפו כמות קטנה של גבירים[5], אך במהלך השנים גדלה כמות הגבירים עד שהגיעה למאות.

בפעמים הראשונות התקיים המעמד בזאל הקטן, והחל מניסן תשמ"ט עבר להתקיים בזאל הגדול. לקראת היחידות, הזאל מנוקה, מקושט ומסודר בסדר מיוחד ומרשים עבור יחידות זו (הזאל נסגר כמה שעות לפני היחידות, לצורך הכנת המקום, כך שאת התפילות שלפני היחידות מתפלל הרבי בזאל הקטן - שלא כמנהגו בדרך כלל בשנים האחרונות). חלקו המערבי הינו המקום בו נאמרת השיחה, ובו מוצבת בימה עבור הרבי, וכסאות עבור הגבירים ומשפחותיהם - בהפרדה בין נשים לגברים. בחלק השני ישנם שולחנות ובהם כיבוד, בהם ישובים הגבירים בזמן ההמתנה לתורם לשיחה האישית עם הרבי.

ביום זה מתקיים מפגש מיוחד עבור הגבירים, בישיבת אהלי תורה, ולאחר מכן מתכנסים הגבירים ב-770 ליחידות אצל הרבי.

סדר היחידות:

הרבי נכנס אל מקומו על הבימה, ולוחץ את ידו של יו"ר הקרן מר דוד צ'ייס. לאחר מכן אומר שיחה באידיש - לה האזינו הגבירים באמצעות אזניות שבהן שודר תרגום סימולטני לאנגלית[6].

לאחר השיחה עוברים הגבירים ובני משפחתם בתור וכל אחד זוכה לשוחח עם הרבי. סביב בימתו של הרבי מוצבות מחיצות על מנת לשמור על הפרטיות של המשוחחים עם הרבי.

יחד עם הגבירים מגיעים גם השלוחים, כל שליח מלווה את הגביר שאיתו הוא עומד בקשר. בסיום היחידות עוברים השלוחים מול הרבי לחלוקת דולרים ובסיומה משמיע הרבי לשלוחים שיחה - ברכה קצרה.

הפעם האחרונה לעת עתה בה נערכה היחידות במתכונת הרגילה שלה, היה בז' תשרי תשנ"ב.

בכ"ד בטבת תשנ"ב הציע ר' חיים יהודה קרינסקי לרבי כמה תאריכים אפשריים ליחידות לגבירים הבאה: ימי שלישי ורביעי - כ"ו-כ"ז אדר שני, או ימי שלישי ורביעי - ד'-ה' ניסן. מענה הרבי היה "באחד דימי ג' הנ"ל". בפועל, היחידות לא התקיימה בשל המאורע בכ"ז אדר א' תשנ"ב.

בחודש תשרי תשנ"ג, שלל הרבי את יציאתו לגבירים, וכתחליף לכך, הוכן ב-770 חדרון בו הצטלמו הגבירים שוטחים את בקשותיהם והכניסו את הווידאו לחדרו של הרבי, והרבי שלח לעקאח עבור הגבירים. ביחידות שנערכה בחודש תשרי תשנ"ד ישב הרבי על פתח חדרו הק' והגבירים עבור לפניו וקיבלו לעקאח.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הידידים באים אל הרבי, הרבי והגבירים, סקירה רחבה הכוללת תמונות, זכרונות ומענות, יאיר בורוכוב, שבועון כפר חב"ד גיליון כ"ד אלול תשס"ז (ראש השנה תשס"ח) עמוד 78.
  • רבי מכבד עשירים - יחידויות לחברי קרן מחנה ישראל, שבועון בית משיח במדור 'והבט פני משיחך', גליון כ"ד אדר תש"פ עמוד 44  •  כ"ח אדר תשפ"א עמוד 38
  • ברכוש גדול, מוסף כפר חב"ד חג הפסח תשפ"א[7]

}}.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קטעי וידאו מיחידויות לגבירים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. ראשי תיבות של שמה שאותו בחר הרבי.
  2. במפגש הראשון של הגבירים עם הרבי לקראת הקמת הקרן, הציעו הם שהרבי הוא זה שיעמוד בראש הקרן, אך הרבי סירב והורה שמי שימעוד בראשה יהיה אחד מהגבירים עצמם, וכעבור זמן נבחר מר צ'ייס.
  3. אז הרבי מחלק גם פרוסת לעקאח לגבירים.
  4. הרבי עצמו היה מייסד הקרן והתורם הראשון, כאשר בי"א ניסן תשמ"ה קרא לרב קרינסקי ונתן לו 2 צ'קים, אחד על סך 26,000$ ואחד על סך 84,000$ (בקשר עם יום ההולדת והתחלת שנת ה-84 להולדתו), והורה לו להזדרז ולהפקיד אותם, בכך קבע הרבי בעצמו את גובה סכום התרומה, שתהיה מעל ל-100,000$ לכל הפחות.
  5. בכ"ז באדר ב' תשמ"ו השתתפו 16 גבירים ביחידות, והיא התקיימה בגן עדן התחתון, לאחר יציאתו של הרבי מקריאת התורה בזאל הקטן.
  6. ביחידויות הראשונות נאמרה שיחה קצרה מהרבי רק בסיום היחידות, לאחר שכל השלוחים עברו ושוחחו עם הרבי. בד' בתשרי תשמ"ח אמר הרבי שיחה באנגלית בתחילת היחידות, וכך בג' בניסן באותה שנה. בח' בתשרי תשמ"ט דיבר הרבי כמה דקות באנגלית, ואז אמר:
    "לאחרי הדיבור בשפת האנגלית, הנה, מכיון שנפגשנו יחד הרבה שנים, אני מאמין שיהיה לכבוד לכם שאני יעריך את כל אחד ואחד מכם כפי שאתם באמת, ואדבר אתכם בשפת האידיש, שפה הקרובה למשפחתכם, שפת ה'מאמע לשון' שלכם. וזה יהווה התחלה טובה, שלא רק שלא תתביישו בשפה זו, אלא אדרבא, תשתמשו בה בחיי היום יום, ותשפיעו על משפחתכם, ילדיכם ונכדיכם, שגם הם ינהגו כך . . ולכן, לאחר ההתחלה בשפת האנגלית, אמשיך את הדיבור בשפת האידיש".
  7. הרבי והגבירים: הצצה בלעדית למוסף הנושא של כפר חב"ד לחג . לקריאה: www.calameo.com/read/006989299c150d6eb8d8a.