א-ל אדון (ניגון)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

א'-ל אדון הוא ניגון חב"די על מילות הפיוט הנאמר בתחילת ברכות קריאת שמע בתפילת שחרית של שבת. לפיוט זה מספר לחנים המקובלים בפי חסידי חב"ד, כשפעמים רבות השליח ציבור מתאים בעצמו לחנים חב"דיים שונים לפיוט באופן ספונטאני.

אף שכיום פשט המנהג לנגן את הפיוט באופן קבוע ברובם המוחלט של קהילות חב"ד, אצל הרבי עצמו כשעלה לפני העמוד, רואים שלא נוהג לנגן קטע זה, או שמתחיל את הניגון באמצע הפיוט.

הניגון הוא חלק מניגוני חב"ד לתפילות שבת ויום טוב.

אודות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפיוט 'א-ל אדון' נאמר בשבתות בלבד, והוא אחד הפיוטים העתיקים ביותר המופיעים בסידורי התפילה, וחוברו לו פירושים רבים ורמוזים בו סודות שונים על פי הקבלה שחלקם אף מבוארים בתורת החסידות.

אחד הסימנים המעידים על קדמוניותיו של הפיוט, היא בעובדה שהמחבר לא רמז את שמו בראשי הפסקאות המרכיבות את הפיוט כפי שהתפשט בדורות מאוחרים יותר, והוא מסודר באקרוסטיכון על פי אל"ף בי"ת[1].

בעבר לא היה נהוג לנגן יחד את הפיוט, אך בדור האחרון פשט המנהג לנגן את הפיוט באופן קבוע ברובם המוחלט של קהילות חב"ד, אצל הרבי עצמו כשעלה לפני העמוד, רואים שלא נוהג לנגן קטע זה, או שמתחיל את הניגון באמצע הפיוט[2].

לפיוט זה מספר לחנים המקובלים בפי חסידי חב"ד, כשפעמים רבות השליח ציבור מתאים בעצמו לחנים חב"דיים שונים לפיוט באופן ספונטאני.

בשל העיסוק של הפיוט במאורות השמים, כחלק מברכת יוצר המאורות, מקובל בקהילות אשכנז לשורר חלק מהפיוט[3] בסיום קידוש לבנה.

ניגון ריקוד מניקולייב[עריכה | עריכת קוד מקור]

הלחן הנפוץ ביותר בין חסידי חב"ד, הוא הלחן המופיע בספר הניגונים כניגון קנ"א, ניגון ריקוד שחיברו חסידי חב"ד בניקולייב, עיר הולדתו של הרבי.

לחן זה זכה אף לביצוע במסגרת פרוייקט 'צמאה' של יריד החסידות י"ט כסלו בבנייני האומה, ובעקבות כך הגיע לתפוצה נרחבת אף מחוץ לחסידות חב"ד.

הלחן בפרוייקט מסורת הניגונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניגון זה עיקר הניגון הוא הלחן של הנוסח, וההתאמה למילות הפיוט אינה בדווקא[4].

הניגון לא נכלל בספר הניגונים והשתמר בפרוייקט מסורת הניגונים של הרב דוד הורביץ (ניגון ל"ב).

הניגון מקובל גם בחצרות חסידיות נוספות, אך במספר שינויים.

ניגון זה היה מורגל אצל החסיד הרב נחום גולדשמיד.

לחן כלות הנפש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפרוייקט געגועים של הרב מנחם מענדל עמאר, התאים את הלחן של ניגון כלות הנפש בו היה מתפלל החסיד התמים הלל פרוטקין מבחירי תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, עם מילות הפיוט.

מילות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

אֵ-ל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִֹים,
בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי כָּל הַנְּשָׁמָה,
גָּדְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם,
דַּעַת וּתְבוּנָה סֹבְבִים הוֹדוֹ:
הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ,
וְנֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה,
זְכוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ,
חֶסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבוֹדוֹ:
טוֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבָּרָא אֱלֹהֵינוּ,
יְצָרָם בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשְֹכֵּל,
כֹּחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם,
לִהְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל:
מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹגַהּ,
נָאֶה זִיוָם בְּכָל הָעוֹלָם:
שְֹמֵחִים בְּצֵאתָם וְשָֹשִֹים בְּבוֹאָם,
עֹשִֹים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנָם:
פְּאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ,
צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתוֹ,
קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר,
רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה:
שֶׁבַח נוֹתְנִים לוֹ כָּל צְבָא מָרוֹם,
תִּפְאֶרֶת וּגְדֻלָּה, שְֹרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי הַקֹּדֶשׁ:

סידור אדמו"ר הזקן, ברכות קריאת שמע בתפילת שחרית של שבת

.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מסורת הניגונים - ר' דוד הורביץ
ניגוני רבותינו נשיאינו: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד | זמנים שונים: כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג-לד · לה · לו-לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה-מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז | ניגוני י"א ניסן: נח · נט · ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד | ניגונים לימים נוראים: עה · עו · עז · עח · עט · פ · פא · פב · פג · פד · פה · פו · פז · פח · פט · צ · צא | נוסח התפילה: צב · צג · צד · צה · צו · צז · צח · צט · ק | ניגוני התוועדות: קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג (א) / קיג (ב) · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט-קכ · קכא · קכב · קכג-קמ · קמא · קמב | ניגוני געגועים: קמג · קמד · קמה · קמו · קמז · קמח · קמט · קנ · קנא · קנב · קנג-קנד | ניגונים לשבת ויום טוב: קנה · קנו-קסו | ניגוני שמחה וריקוד: קסז-קעב · קעג · קעד · קעה · קעו-קעח · קעט-קפ · קפא · קפב · קפג-קצא · קצב · קצג · קצד-קצז | ניגוני מארש: קצח · קצט · ר-רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רטו
ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. כפי שנהוג במקומות נוספים בסידור התפילה, במקום האות ס' מופיעה שי"ן שמאלית, שההגיה שלה דומה והן אותיות מתחלפות.
  2. בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל בכ' מנחם אב תשכ"ג שהרבי התחיל לנגן ב"א-ל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף בניגון שאמיל. מזכרון הרב חיים שלום דובער ליפסקר.
  3. מהפסקה 'טובים מאורות' עד הפסקה 'ראה והתקין צורת הלבנה'.
  4. על פי ההקדמה של ר' דוד הורביץ להקלטה של הניגון הבא בפרוייקט מסורת הניגונים.
  5. קליפ וידאו עם מילים שהותאמו ללחן של הניגון לרגל שנת השמיטה תשפ"ב על ידי רשת אהלי יוסף יצחק קובץ וידאו קישור לאתר חב"ד אינפו