ירחי כלה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תמונה קבוצתית של הרבנים שהשתתפו במעמד ירחי כלה, תש"ע

ירחי כלה הוא כינוס-תורני שנתי לזכרו של אביו של הרבי רבי לוי יצחק שניאורסון המתקיים מידי שנה בקיץ בשטחו של מחנה גן ישראל.

השם[עריכה | עריכת קוד מקור]

שם המעמד הוא על שם כינוס התלמידים החצי-שנתי שנערך בתקופת האמוראים והגאונים בבבל שנקבע על ידי האמורא רב בסורא, בו לימדו האמוראים תורה בהלכה ואגדה לתלמידים ובעלי-בתים מכל רחבי בבל.

הכינוס היה מתקיים במשך חודש אדר וחודש אלול, על מנת לאפשר ליהודים שעבדו ולא היה מתאפשר להם ללמוד במשך השנה כולה ללמוד לפני חג הפסח וחג הסוכות את הלכות החגים, על פי ההלכה ששלושים יום קודם החג יש ללמוד את הלכות החג. במעמד גם ניצלו את ההזדמנות לנתק וללבן סוגיות ושאלות שהונו לישיבה.

שם המעמד מיוסד על הכינוי שניתן לתורה ככלה לבין התלמיד המכונה חתן[1]. בראש כל התכנסות עמד עמד "ראש כלה", ובחז"ל מובא שבין היתר היו אלה רב נחמן בר יצחק ורב הונא בריה דרב יהושע.

במקומות מסויימים נערכים מעמדים תורניים נוספים בשם זה; והרב שם-טוב החליט כי גם חסידות חב"ד תערוך מעמד בשם זה.

הכינוס[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ישראל פרידמן נואם במעמד ירחי כלה בקריית גן ישראל בשנת תשמ"א. משמאל יושב הרב אליהו עקיבא ליפסקר

הכינוס הוקם בשנת תשל"ד בברכת הרבי על ידי צוות גן ישראל, בראשותו של הרב אברהם יצחק שם טוב, ככנס תורני מרכזי בו ידונו על נושאים שונים בתורה, בגמרא ובהלכה.

הכינוס מתקיים בכ' אב, יום ההילולא של רבי לוי יצחק, על-שמו ולזכרו.

בראשית שנות הכינוס השתתפו רבנים מכל הזרמים; הנואם המרכזי היה הרב פנחס הירשפרונג, ולצידו נאמו גם הרב מרדכי סוויצקי והרב זלמן שמעון דבורקין[2] הרב אפרים אליעזר יאלעס, הרב חיים מאיר בוקיעט, הרב מאיר גרינברג והרב ברוך לייזרובסקי[3] בנוסף לשאר הרבנים שנאמו אף-הם.

מידי שנה היה מדבר הרב דוד רסקין ומספר על זכרונותיו מרבי לוי יצחק.

במוצאי שבת בכינוס נערכה סעודת מלווה מלכה המונית אליה הגיעו רבים מאנ"ש; הרבי עודד מאד סעודה זו ובהתוועדות השבת ציווה על אנ"ש לנסוע אליה[4].

בשנים תשנ"ה - תשס"ב התקיים מעמד זה גם במחנה קיץ מחנה מנחם (כיום בשם: חיילי המלך) בהשתתפות חברי הבד"צ דשכונת קראון הייטס ומזכירו של הרבי הרב שלום מענדל סימפסון ועוד רבנים חשובים.

בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהשראת ה'ירחי כלה', נערך מדי שנה בכ' מנחם אב כינוס תורה מרכזי בחופשת הקיץ גם בארץ ישראל, בישיבת תומכי תמימים המרכזית שבכפר חב"ד, בהשתתפות רבני אנ"ש והקהל הרחב.

במהלך הכינוס נערכים פאנלים עם רבנים ומשפיעים על עניינים שונים: לדוגמה: ענייני גאולה ומשיח, תורת הרבי, תורת החסידות ועוד.

את הכינוס מארגן הרב זושא וולף.

יחס הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי ייקר מאד כינוס זה והתבטא עליו בהזדמנות מסויימת[דרוש מקור]: "הרי זה שלי"; "וכן "הנני מחבבו ומיקרו מאד"[5].

לעיתים היה עורך הרבי סיום מסכת ומגיהו כהשתתפות בכינוס.

כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיום ממעטים רבנים לא חב"דיים להגיע לכינוס, מלבד הרב גבריאל צינר, מחבר נטעי גבריאל. המשתתפים העיקריים הם רבנים וראשי ישיבות מחסידות חב"ד אשר הגעתם לכינוס ממומנת על ידי ועד הכינוס.

בכינוס נידונים נושאים תורניים והלכתיים ומושמעים פלפולים מפי הרבנים, כשלעיתים נידונים גם הצעות מעשיות.

בראש הכינוס כיום עומד הרב שם טוב, כשלצידו עומד ר' יהודה לייב צייטלין, מנכ"ל הכינוס.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. "קובץ הערות וביאורים" אהלי תורה, חוברת קצג (שבת ואתחנן–נחמו תשמ"ג)
  2. שבועון כפר חב"ד, י"ט באב תש"מ.
  3. קובץ 'ירחי כלה' - תשמ"א.
  4. ראו לדוגמה יומן הקהל תשמ"א מתאריך כ' אב.
  5. לפני הרב אברהם מרדכי הרשברג בשנת תשד"מ.