לדלג לתוכן

כלה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ערך זה דורש ויקיזציה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו.

כלה הוא מונח שמשמעותו הפשוטה היא אישה העומדת להינשא, אך בקבלה ובחסידות המונח מקבל משמעות עמוקה ופנימית יותר, המתארת את הקשר שבין הקב"ה וכנסת ישראל, וביטויים של מסירות נפש, כליון ותשוקה רוחנית באדם הפרטי.

חתן וכלה במובנם הרוחני[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפנימיות התורה הקב"ה מכונה חתן ואילו כנסת ישראל – מקור נשמות ישראל – מכונה כלה. מושגים אלו מתארים קשר פנימי של חיבור ואיחוד בין האין-סוף לנשמות, ובפרט בזמן מתן תורה, הנקרא בלשון חז"ל: "ביום חתונתו – זה מתן תורה"[1].

החתן מייצג את השפע האלוקי העליון, ואילו הכלה – את המקבל. התורה עצמה היא גילוי של שפע זה; תהליך של ירידת האור האלוקי להתלבש במילים ובחכמה, והיא מהווה את "כתובת הקידושין" של החתן והכלה – הקב"ה וכנסת ישראל.

המשכת התורה – חתן חות דרגא[עריכה | עריכת קוד מקור]

המושג "חתן חות דרגא" פירושו ירידת מדרגה – השפעת אור אינסוף ברוך הוא בהתלבשות בתוך התורה. התורה היא ביטוי לאלוקות היורדת לעולם, וכך נאמר בגמרא [2] ש"המשמח חתן וכלה – כאילו קיבל תורה מסיני", כי בכך הוא שותף במשיכת אור התורה, כמו במעמד הר סיני שבו נמשכה התורה בחמישה קולות.

כל ישראל – כלה כללית, וכל יהודי – כלה פרטית[עריכה | עריכת קוד מקור]

כנסת ישראל היא ה"כלה הכללית", אך כל נשמה פרטית בישראל היא בבחינת כלה פרטית, המקבלת שפע אלוקי. חיי הנשמה הם תהליך תמידי של חיבור מחודש אל מקור החיים, ומתבטאים בתפילה, קריאת שמע, אהבת ה', ומסירות נפש.

שני פירושים ל"כלה"[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפנימיות התורה מבואר שיש ל"כלה" שני מובנים:

א. כלה מלשון כליון[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדרגה זו מורה על ביטול גמור של מציאות האדם והכלתו בתוך אור אין סוף. זהו כליון הרצונות האישיים, הישות וההרגשה העצמית, כפי שנאמר: "כלה שארי ולבבי"[3], ותרגם יונתן: "אשתיצא גושמי" – השמדה וביטול של הצד הגשמי.

הביטול הזה נובע מהתבוננות ב"שמע ישראל" – באחדות ה' המוחלטת, שאין עוד מלבדו, עד שמגיע לידי מסירות נפש בפועל, שאין לו כל רצון חוץ מרצון ה'.

ב. כלה מלשון תשוקה ואהבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדרגה זו היא ביטול היש, ולא ביטול המציאות. הנשמה קיימת, אך היא משתוקקת, רוצה ומתאבה להידבק בבוראה. זהו הפירוש בפסוק: "כלתה נפשי לחצרות ה'"[4]. תשוקה זו היא אהבה עזה המתבטאת ברצון להתמזג, להיכלל ולהתבטל.

ב' בחינות כלה בקריאת שמע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקריאת שמע ישנן שתי בחינות של כלה:

  • "שמע ישראל... ה' אחד" – ביטול במציאות, כליון גמור של האישיות באור האחדות האלוקית.
  • "ואהבת את ה'... בכל נפשך" – תשוקה ואהבה מתוך מציאות, עד למסירות נפש.

ביניהם נאמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", שהוא יחוד תחתון, ממנו נמשכת המציאות. דרכו מתאפשרת אהבה בדרגת "יש", כלומר יש מי שאוהב.

שכינתא עילאה ושכינתא תתאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שני הפירושים ל"כלה" מקבילים לשתי מדרגות בשכינה:

  • שכינתא עילאה – ביטול גמור, כליון, ייחוד עליון.
  • שכינתא תתאה – אהבה מתוך ישות, תשוקה, ייחוד תחתון.

הכלה בשיר השירים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר שיר השירים עוסק כולו במשל של חתן וכלה, והוא מבטא את ב' הבחינות הנ"ל של כלה: כליון ותשוקה. לכן יש בו חזרות רבות על דיאלוג האהבה שבין הדוד והרעיה – החתן והכלה, הקב"ה וכנסת ישראל[5].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר הליקוטים להצמח צדק ערך "כלה"

הערות שוליים