משתמש:ז.ר./הפטרה לפרשת בלק

הפטרת פרשת בלק

ה'הפטרה לפרשת בלק היא ההפטרה מתוך ספר מלאכי (פרק ג, פסוקים י"ט–כ"ב) שקוראים אחרי קריאת התורה בשבת פרשת בלק.

תוכן ההפטרה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

היא מתארת את מצב "שארית יעקב" – אותם אנשים שיישארו בעם ישראל לאחר תקופות של גזירות, גלות וקשיים. בפסוקים מופיע הביטוי המפורסם: "והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים, כצפור מן השממה, אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם" – כלומר, שארית העם תלויה רק בה', ואינה סומכת על עזרה או תקווה מבני אדם.

הקשר לפרשת בלק

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

פרשת בלק עוסקת במאבק בין עם ישראל לעמי הסביבה, כאשר בלק מלך מואב מנסה להרע לישראל באמצעות בלעם הנביא. למרות ניסיונות האויב, ה' מגן על עמו ובלעם מברך את ישראל. בהפטרה מוזכר לזכור מה יעת מלך מואב, ועוד.

הרבי מסביר שהקשר לפרשה היא גם ובעיקר בתחילת ההפטרה "והיה שארית יעקב..." המתארת את תחילת הגאולה העתידה, אך בתקופה זו עדיין קיימים רעשים ומלחמות, והגאולה אינה שלמה עדיין. ולכן יש צורך במדת הביטחון בה' שבה האדם ועם ישראל אינם "מקווים לאיש ולא ייחלים לבני אדם" – כלומר, אינם מסתמכים על דרכי הטבע או עזרה אנושית אלא על ה'.

והכוונה היא לברר את דרכי הטבע אך לא לבטל אותן, אלא ליצור כלים שמבוססים על רצון עליון, שמעל לדרכי הטבע. וזהו ההוראה המעשית להימנע מהסתמכות על דרכי הטבע ולבטוח אך ורק בה' – מצב שמאפשר שחרור מדאגות וקליטה של גאולה פרטית, וממנה גאולה כללית.