לידה
לידה הינה תהליך המסיים את תקופת ההריון, במהלכו יוצא העובר לאוויר העולם, והשלב בו הנפש החיונית מתלבשת בגוף העובר בגלוי, ומתחיל תהליך התלבשות הנפש האלוקית.
הלכות והנהגות
שיר המעלות
| ערך מורחב – קמע ליולדת ולתינוק |
זמן הלידה הוא זמן סכנה, כמאמר המשנה: על שלושה דברים נשים מתות בשעת לידתן וכו'.
כיון שבזמן סכנה צריכים לנהוג בשמירה יתירה, בשנת תשמ"ז עורר הרבי לתלות בחדר היולדת ובחדר הוולד, ואפילו בבית הרפואה ובמקומות זמניים בדוגמת אלו - שיר המעלות, או מזמורים אחרים שיש בהם סגולה לשמירה[1].
אמירת תהלים
בשעת הלידה נהוג[2] שהבעל וקרובי המשפחה אומרים את הפרקים הבאים מספר תהלים: א, ב, ג, ד, כ, כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, קד, קיב עד סוף הספר.
הזכרת שמות רבותינו נשיאינו
אדמו"ר הרש"ב הורה פעם לאשה המקשה לילד שיאמרו את כל שמות רבותינו נשיאינו ובכך תיוושע[3].
זירוז לידה
הרבי שלל את הקדמת הלידה בחודש התשיעי באופן יזום, והורה שיש להעדיף לידה טבעית ובזמנה[4].
נוכחות הבעל בחדר לידה
אף שבזמן הלידה נשים רבות רוצות שהבעל יהיה נוכח בסמיכות אליהן, דבר זה הוא היפך הצניעות, וגדולי ישראל עוררו נגד דבר זה.
בהתוועדות מוצאי י"ט כסלו תשמ"ז אמר הרבי שאין להתיר את המנהג השונה ומשונה - כלשונו, של כניסת הבעל או כל איש - פרט לרופא - לחדר-הלידה בזמן הלידה, זהו היפך השולחן-ערוך ולא ייתכן שמעשה המנוגד לשולחן-ערוך יהיה טוב.
בעקבות זה, שאלה הנהלת נשי חב"ד ביום ב' דראש חודש טבת תשמ"ז אודות דברי הרבי לשלול את כניסת הבעל וכו' לחדר הלידה, האם הכוונה בזה גם ל"חדר צירים".
1) אין עניינה [של הנהלת נשי חב"ד] להיכנס לפלפולים.
2) בשני הנ"ל היפך הצניעות וכו' ועיין מסכת נדה יז, א[6] ובשו"ע[7].
3) אם בתמיד צריכות להיות זכיות, על אחת כמה וכמה כשעומדת ללדת (מסכת שבת לא, סע"ב[8]) ופשיטא לא להוסיף ההיפך - ובנקודה זו צריכות להרעיש וכו'.
4) האומנם אין ידוע שיש מכתב פסק דין בזה שנדפס מהרב משה פיינשטיין?!
ברכת ההודאה
כאשר מסתיים תהליך הלידה בשלום והבעל מתבשר מכך, באם זהו בן, על הבעל ועל אשתו לברך "הטוב והמטיב" בשם ומלכות, ואם לא בירך בעת הבשורה על הולדת בנו יכול לברך כל זמן השמחה חזקה בלבו.
בלידת בת, כשאביה רואה אותה בפעם הראשונה ונהנה בראייתה מברך 'שהחיינו'[9].
משמעות הלידה
מבואר בחסידות שכוח ההולדה הוא בכוח אור אין סוף, שהרי זה יש מאין, שמשום דבר כמעט, נעשה ולד חי, עם כל הפרטים שבאדם.
כיון שזמן ירידת הנשמה בגוף הוא פעולה המזרזת את הגאולה, כדברי חז"ל בגמרא: אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבאוצר הנשמות הקרוי "גוף"[10], לידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל[11].
משל לגאולה
הלידה בחסידות היא גם משל לגאולה. הלידה היא יציאה מן ההעלם אל הגילוי, וכמו כן היא הגאולה. כמו שלפני הלידה בעת ההריון היה תינוק עם הפרטים, אך זה היה בהעלם, התינוק לא יודע ולא מכיר את העולם שבחוץ, ופתאום הוא מגלה עולם חדש לגמרי, כך גם יהיה איתנו בגאולה[12].
טומאת יולדת
ראו גם
לקריאה נוספת
- בשעה טובה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1873 עמוד 22
- שמירת השמחות עמ' 23-27
קישורים חיצוניים
| הריון ולידה | |
|---|---|
|
הערות שוליים
- ↑ שלשלת היחס עמוד 31, משיחת י"ט כסלו תשמ"ז.
- ↑ על פי הוראות אדמו"ר הצמח צדק לבניו בשעת לידת אדמו"ר מהר"ש. ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמ' 20.
- ↑ ספר השיחות תרצ"ט עמוד 322.
- ↑ מתצלום כתב ידו של הרבי: "למה להתערב בסדר הזמנים דהקב"ה - והרי טוב שתהי' לידה טבעית ובזמנה. אזכיר עה"צ.
- ↑ נדפס בספר מאוצר המלך חלק א' עמ' 236
- ↑ לשון הגמרא שצויינה: "שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו".
- ↑ או"ח סימן רמ סעיף יא. אמר אביי כו'.
- ↑ במשנה "על שלוש עבירות נשים... בשעת לידתן", ובגמרא שם (בלשון רש"י ד"ה אבב חוטרא): "האשה כשהיא בבריאות - פעמים שזכויותיה תולין ואין כוח במקטרג להזכיר עוונה, אבל משהגיעה לפתח הסכנה וצריכה לניסים - שם מזכירין עוונותיה ומעשיה אם ראוייה היא לנס אם לאו".
- ↑ סדר ברכת הנהנין יב, יב. קצות השולחן סו, ב.
- ↑ יבמות סב, א, וברש"י.
- ↑ שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.
- ↑ ראו עוד בענין זה לקו"ת פרשת תזריע ועוד.