לדלג לתוכן

יהדות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

היהדות הוא כינוי לתורה וחוקיה שנתנו מהבורא לעם ישראל, זרעם של אברהם יצחק ויעקב. היהודי מחוייב לאמונה בבורא העולם ולהליכה בדרכי היהדות, התורה והמצוות.

היסטוריה

ערך מורחב – בני ישראל

היהודי הראשון היה אברהם אבינו. הוא פרסם את מלכות השם בעולם, ונלחם עם הכופרים בו במסירות נפש. את דרכו המשיכו האבות הקדושים, ובניהם השבטים. חז"ל אומרים כי האבות קיימו את כל התורה גם קודם שניתנה.

אחרי שהשבטים גלו למצרים, ובניהם עברו שעבוד של מאתים ועשר שנים, הקדוש ברוך הוא הוציאם ממצרים על-ידי משה רבינו בניסים גדולים והוליכם במדבר סיני לעבר ארץ כנען. בהיותם במדבר, נתן להם באמצעות משה את התורה על הר סיני, ואז בחר בהם ה' לעמו. ביציאת מצרים נולד עם ישראל[1], והפך לגמרי לעם במתן תורה. במעמד זה אמרו העם "נעשה ונשמע" וקיבלו על-עצמם לקיים את התורה לדורותיהם.

לאחר ארבעים שנה במדבר הגיעו לארץ ישראל, שם התיישבו ובנו את בית המקדש בירושלים, המקום שבחר ה' להשרות את שכינתו. לאורך מאות שנים הנהיגו את העם בארץ נביאים, שופטים ומלכים, ושאר חכמי ישראל. אך בעקבות עוונותיהם של ישראל חרב בית המקדש ובני ישראל יצאו לגלות. גם לאחר בנין בית המקדש השני נשארו רבים מבני ישראל מחוץ לארץ ישראל, וגם השכינה התגלתה בדרגה נמוכה יותר. לאחר החורבן השני גלה שוב העם, אך גם אז המשיכו היהודים להחזיק ביהדותם במסירות נפש לאורך הדורות. עם ישראל מחכה לביאת המשיח שיביא את הגאולה האמיתית והשלימה, אז יבנה בית המקדש השלישי ותתגלה מלכות ה' בעולם על היהודים ובעולם כולו.

יהודים

ערך מורחב – בני ישראל  •  גיור

הנמנים על עם ישראל מוגדרים כ"יהודים". מקור השם "יהודי" הוא זה שבא משבט יהודה, אולם החל מזמן גזירת המן, שאז מרדכי היהודי עורר את בני ישראל לכפור בעבודה זרה, ולהודות ולהתבטל לה', כל בני ישראל החלו להקרא בשם "יהודים" - על שם ההודאה[2].

יהודי הוא זה שנולד לאמא יהודיה, או שהתגייר לפי ההלכה.

האמונה היהודית

ערך מורחב – י"ג עיקרי האמונה  •  אמונה

כל יהודי בעצם טבעו מאמין במציאותו של הקדוש ברוך הוא.

בנוסף לכך, ישנה מצוה להאמין ביסודות האמונה המקובלים על כלל ישראל. הראשונים דנו מהם עיקרי האמונה, ואלו שהתקבלו הם י"ג העקרים שהגדיר הרמב"ם, והם:

א. מציאות ה': שה' הוא מצוי, והוא היחידי המצוי בשלימות - כי כל שאר הנמצאים תלויים בקיומו, והוא אינו תלוי בקיומם.
ב. אחדותו: שה' הוא אחד ואינו מורכב מחלקים.
ג. שלילת הגשמות ממנו: שאין לה' גוף ולא שייך בו שום מאורע גשמי.
ד. הקדמות: שה' הוא קדום ולא מחודש, לעומת שאר הדברים שאינם קדומים כי הוא המהווה אותם.
ה. היותו היחיד שראוי לעבדו: שרק את ה' ראוי לעבוד, ולא שום מציאות אחרת, כי רק לו יש שלטון ובחירה ולא לשאר הברואים (כמו מלאכים, כוכבים וכדומה) - איסור עבודה זרה.
ו. הנבואה: שיש בין בני האדם אנשים שלמים באישיותם ובחכמתם שיכולים לקבל את השפע האלוקי ולהתנבא.
ז. נבואת משה: שמשה רבינו הוא מבחר המין האנושי, והוא הגדול במעלה מכל הנביאים שלפניו ואחריו.
ח. תורה מן השמים: שכל התורה שבידינו - תורה שבכתב ותורה שבעל פה על כל פרטיה - ניתנה למשה מאת ה'.
ט. נצחיות התורה: שהתורה לא תשתנה ולא תהיה בה תוספת וגרעון.
י. השגחה: שה' משגיח ויודע את מעשי בני האדם.
יא. שכר ועונש: שה' נותן שכר למקיימי רצונו ועונש לעוברי רצונו.
יב. ביאת המשיח: שמלך המשיח יבוא ויתקיימו בו הנבואות שנאמרו עליו (בעיקר זה כלול החיוב לחכות למשיח).
יג. תחיית המתים- שהקב"ה יחיה את המתים לעתיד לבוא

החיים היהודיים

התורה

ערך מורחב – תורה

התורה הינה שם כללי לכתבי קודש שדרכם יכול היהודי להתקשר עם הקב"ה, התורה כוללת גם את תורה שבעל פה וגם את התורה שבכתב.

התורה הינה אחד המרכיבים החשובים ביהדות שרק דרכה אפשר לקיים את המצוות, וכן גם לימוד תורה בעצמו הינו מצווה בפני עצמה ודרך להרגיש את הקב"ה.

מהתורה שבעל פה נכתבה ההלכה שמסכמת את הדרך איך לנהוג בפועל בעולם וקיים את מצוות התורה.

התורה מקיפה את כל חיי היהודי, והיא המייחדת את עם ישראל על פני שאר העמים. רב סעדיה גאון קבע כי "אין אומתנו אומה אלא בתורה".

שבת וחגי ישראל

ערך מורחב – שבת  •  תשרי  •  חנוכה  •  פורים  •  פסח  •  שבועות  • 

תפילה

ערך מורחב – תפילה

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ כמתואר בספר יחזקאל פרק ט"ז.
  2. ^ ראה תורה אור מגילת אסתר עמ' צט.