הכנה לשבת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הכנה לשבת, נלמדת מהפסוק "והכינו את אשר יביאו".

בקרב החסידים ידוע כי ההכנה לשבת מתחילה מיום רביעי שלפניו.

אדמו"ר הרש"ב אמר: על שבת הוא אומר בזהר שממנו מתברכין כל הימים. כל הימים - כל ששת ימי השבוע, שעל זה נתן הקב"ה ברכה כללית "וברכך השם אלוקיך בכל אשר תעשה", זהו ברכת השבת מלפניו מאחריו, ההכנה לשבת הוא מיום רביעי, והאמירה היא "לכו נרננה" הקטנה, שהוא ג' פסוקים.[1]

ליל שישי

ליל שישי הוא כינוי ללילה שבין יום חמישי ליום שישי. על פי האר"י ז"ל בספרו שער הכוונות, קדושת שבת מתחילה בליל שישי, ולכן יש סגולה בלימוד בליל שישי לקבל את קדושת השבת. ולכן נהגו אצל חסידים לעסוק בתורה בליל שישי. היו תלמידים ששקדו על לימוד הגמרא והיו שלמדו את תורת החסידות.

על כך אמר אדמו"ר הריי"צ:

ביום רביעי מתחילים לחשוב מהיכן יקחו לשבת, הן בפשטות והן במה נעשה שבת - ברוחניות, - כל יהודי הוא הרי בשבת אחרת לגמרי - נהיה מרה שחורה. והעצה, "לכו נרננה", בטחון.

כשמגיע יום חמישי, מתקרב לשבת, ועדיין אין (כיצד לעשות את השבת), אזי זה לא נהיה "נרננה", מבינים שצריך לעשות משהו.

אזי כשיושבים בליל שישי ולומדים חסידות, אז "קולטים" ביום שישי ש"א-ל גדול גו' ומלך גדול גו'", ובזה עושה יהודי שבת[2].

בישיבות ובקהילות חב"ד מתקיימות בליל שישי התוועדויות חסידיות לאחר סדר הלימוד בתורת החסידות. מטרת הלימוד וההתוועדות בליל שישי היא הכנת הנפש במטען רוחני לקראת יום השבת קודש.

סמל חבדפדיה חדש.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא חגים ומועדים. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים