מינסק
מינסק היא עיר הבירה של מדינת בלארוס (רוסיה הלבנה), שהוקמה בשנת ד'תתכ"ז ופעלו בה חסידי חב"ד בשליחות, כמו גם חסידי חב"ד שעוד פועלים בעיר, כמו הרב שניאור דייטש,השליח הראשי לעירף המפעיל[1] את בית הכנסת שמתפלל בנוסח חב"ד. בעיר היו גם בתי כנסת רבים ומרכזי יהדות גדולים שנוהלו על ידי הרב ישראל יוסף גרוזמן, שגם כיהן כרבה הראשי של מדינת בלארוס משנת תשנ"ח.
העיר מינסק
העיר מינסק היא בירת בלארוס, שהוקמה בשנת ד'תתכ"ז. העיר מינסק ממוקמת בין העיר ויטבסק[2] לבין וילנא[3].
ויכוח הגדול במינסק – תקמ"ג
| ערך מורחב – ויכוח מינסק (תקמ"ג) |
בשנת תקמ"ג החליט אדמו"ר הזקן ליצור וויכוח פומבי בין המתנגדים לחסידים, לאחר שהרדיפות מצד המתנגדים לחסידות שככו מעט. אדמו"ר הזקן שלח חסידים לעיירות שוונציאן וסמיליאן כדי להציע את רעיון הוויכוח למתנגדים ולשכנעם להשתתף בו.
כשהציעו החסידים להתווכח בפומבי עם המתנגדים פרץ וויכוח בין המתנגדים מהעיר וילנא לבין בני העיר שקלוב האם להסכים להשתתף בוויכוח עם החסידים. העניין הובא לגאון מוילנא והוא פסק שאין צורך להכריח את החסידים להשתתף בוויכוח, אך אם הם יתבעו מהמתנגדים להשתתף בוויכוח הפומבי – יש לציית להם.
כששמע על כך אדמו"ר הזקן, ביקש להודיע שבחודש אב של אותה השנה יגיע למינסק, ושם הוא מסכים לערוך וויכוח פומבי שבו יענה על טענות המתנגדים כלפי תנועת החסידות. לבסוף, נקבע תאריך הוויכוח ליום שלישי י"ד במנחם אב.
כשהגיע זמן הוויכוח פרך אדמו"ר הזקן את כל שאלות המתנגדים והקשה עליהם עד שלא יכלו לענות. לטענתם, הם יענו על השאלות בזמן אחר וכעת הם רוצים להקשות על מנהגי החסידים. גם על כך ענה להם הרבי ופרך את כל שאלותיהם וטענותיהם.
הוויכוח גרם לאברכים רבים מהעיר מינסק או כאלה שבאו לעיר במיוחד לצפות בוויכוח להגיע לליאזנא ולהצטרף לתנועת החסידות, כמו ר' פנחס רייזעס, ור' יצחק אייזיק מויטבסק[4].
פעולות אדמו"ר הצמח צדק במינסק
|
| ערך מורחב – אדמו"ר הצמח צדק#פעולותיו |
בשנת תקצ"ח אדמו"ר הצמח צדק ביקר בעיר מינסק[5] לבקשת החסידים. בנסיעה זו פגש הרבי הצמח צדק בגדולי המתנגדים לתורת החסידות, שהתגוררו בעיקר בערים אלו, והתווכח איתם בשאלות הלכתיות.
ביקור זה השקיט מעט את המחלוקת בין המתנגדים לחסידים.
שצעדרין
|
| ערך מורחב – שצעדרין |
בשנת תקצ"ט קנה אדמו"ר הצמח צדק מהנסיך 'שצדרינוב' את האחוזה "שצעדרין" שבמינסק, עם שטח מיוער ואדמה המיועדת לזריעה, ומייסד אותה עבור יהודים. הרבי הצמח צדק נתן ליהודים המתגוררים במקום חלקות באחוזה וכלי עבודה שונים עבור עבודתם, כמו גם תמיכה כספית, כשהוא מעודד את החסידים לעבור להתגורר במקום.
בשנת תר"ב החלה בפועל ההתיישבות היהודית במקום, ובשנת תר"ד הסתיימה בפועל ההתיישבות במקום.
הקמת העיירה שצעדרין זיכתה את אדמו"ר הצמח צדק וכל צאצאיו[6] בתואר "אזרח נכבד לדורותיו"[7].
תוכמי תמימים שצעדרין
|
| ערך מורחב – תומכי תמימים שצעדרין |
בשנת תרס"ט התנפלה כנופיית רוצחים על תושבי העיר שצעדרין ורצחו כמה מתושביה.
תושבי המקום שלחו משלחת מבני המקום אל אדמו"ר הרש"ב, בבקשה לחזק את העיירה על ידי הקמת סניף של ישיבת "תומכי תמימים" במקום.
הרבי הרש"ב הסכים, ובשנת תר"ע התייסדה במקום ישיבת תומכי תמימים שצעדרין, שהפיחה חיים חדשים בעיירה.
חב"ד במינסק כיום
הקהילה היהודית במינסק היא מרכז תורה גדול ושוקק חיים, בעיקר עבור צעירים ומטיילים, עם קהילה מבוגרת קטנה. בעיר נמצא מרכז יהדות גדול ובית הכנסת המרכזי של מינסק, הנמצא ברחוב "קומוניסטיצ'סקייה" – קומוניזם – הנקרא על שם הבית שבו היה התא הקומוניסטי הראשון. הבית היה במספר 1, ובמספר 58 בתור "תשובת המשקל" נבנה מרכז היהדות הגדול של מינסק.
על ניהול המוסדות הרבים היה אחראי הרב ישראל יוסף גרוזמן ע"ה[8], מי שכיהן גם כרב הראשי של בלארוס.
כיום, השליח הראשי לעיר הוא הרב שניאור דייטש.
לקריאה נוספת
- בנימין קלוגר, מינסק של מעלה, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2048 עמוד 60 (תשפ"ד)
ראו גם
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |
הערות שוליים
- ↑ בין היתר
- ↑ החסידית
- ↑ הליטאית
- ↑ ויכוח הגדול במינסק – תקמ"ג, באתר
.
- ↑ כמו גם בערים מאהילוב ווילנא
- ↑ עד לרבי
- ↑ יסוד העיירה שצעדרין, מאת הרב אברהם חנוך גליצנשטיין.
- ↑ ורעייתו תמר