מנחם מענדל גרונר
הרב מנחם מענדל גרונר (יליד שנת תשט"ז, 1956) הוא משלוחי הרבי לארץ הקודש ומשמש חבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים קריית גת.
תולדות חיים
נולד בה' כסלו תשט"ז בקראון הייטס יחד עם אחיו התאום ר' יוסף יצחק גרונר (כיום, שליח הרבי בצפון ודרום קרוליינה) לאמו מרת יהודית ולאביו הרב יהודה לייב גרונר, מזכירו של הרבי.
בשנת תשל"ח נשלח על ידי הרבי במסגרת השלוחים לארץ הקודש לירושלים ובשנת תשל"ט הצטרף יחד עם ידידו הרב משולם זושא אלפרוביץ' לצוות ישיבת תומכי תמימים קריית גת.
בשנת תשל"ט נשא את רעייתו אסתר בת הרב חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב[1].
בשנת תשע"ו עזב את תפקידו כמשגיח ראשי ונעשה למנהל לימודי הגמרא בישיבה, זאת בנוסף לתפקידו כחבר הנהלת הישיבה. את נטל ההשגחה לקח הרב שניאור זלמן מושקוביץ.
משפחתו
- בניו
- ר' מרדכי אברהם ישעיה - שליח הרבי בקלגרי שקנדה.
- ר' לוי יצחק גרונר - מנהל כללי בתומכי תמימים קריית גת, סופר חב"די ומנכ"ל מלכות הכתר (בית הוצאה לאור).
- ר' שלום דובער גרונר - קריית גת ( לשעבר מלמד ב'חיידר נט').
- ר' שניאור זלמן - ירושלים.
- חתניו
- ר' מנחם מענדל כהן.
- ר' יוסף יצחק פרוס.
- ר' מנחם מענדל קנייבסקי.
- ר' מנחם מענדל פולק.
- ר' שלום דובער גרשוביץ.
- ר' חנן הלוי לוין.
ספריו
"מתוועדים" - זכרונות, חוויות וסיפורים אישיים מהחדרים הפנימיים של 770 משובצים במסרים חסידיים ורוח חיה והתוועדותית (יושק אי"ה ביריד החסידות בבנייני האומה, י"ט כסלו תשפ"ד).
בנוסף מתעסק בהוצאת ספרי אביו, המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ע"ה.
לקריאה נוספת
- הרב משה מרינובסקי, אבא, המזכיר ראיון עם הרב גרונר ואחיו לאחר פטירת אביהם שבועון כפר חב"ד גליון 1854 • גליון 1924 עמוד 53
- 25 אחוזים ניצחו את ה-75, ראיון עם הרב גרונר, שבועון בית משיח כ"ו חשון תשפ"א עמוד 46
- לא לחפש בכרמים אחרים, בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 55
קישורים חיצונים
- ראיון עם הרב גרונר
הרב יוסף יצחק גרונר בראיון לJEM (תשפ"ב) - יחס של תמים לרבי התוועדות חסידית עם הרב גרונר, דרך תמים שבט תשע"ז הרב יוסף יצחק גרונר בראיון לJEM (תשפ"ב)
- מה כאב לרבי כשהביט מחלון חדרו?
(הקישור אינו פעיל, ג' סיון תשפ"ג) - ד"ר וחסיד - הרב גרונר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
- התוועדיות הרב גרונר בישיבת תומכי תמימים קריית גת דרייב
הערות שוליים
- ↑ אביו הגיע לארץ הקודש בפעם היחידה לפני ג' תמוז תשנ"ד והתוועד בשבת 7 ברכות בבית כנסת המרכזי כפר חב"ד על נושא אחדות החסידים.