פרשת יוסל'ה שוחמכר

פרשת יוסל'ה שוחמכר הינה פרשה שהסעירה את הציבור בארץ. הפרשה עסקה בהיעלמותו של הילד יוסל'ה שוחמכר על ידי סבו נחמן שטרקס. המטרה הייתה להשאיר את הילד שומר תורה ומצוות.

הרקע לפרשה

הפרשה החלה בעקבות קשיים כלכליים של אלתר ואידה שוחמכר, הוריו של יוסל'ה. ההורים שעלו מפולין עם שני ילדיהם ביקשו מהורי האם - חסידי ברסלב שהתגוררו במאה שערים שבירושלים - לגדל את ילדיהם.

הבת דינה בת התשע נשלחה לבית רבקה כפר חב"ד, והילד יוסל'ה נלקח אל בית הסבא והסבתא, ר' נחמן ורעייתו מרת מרים שטרקס. כשמצבם הכלכלי של הזוג שוחמכר השתפר, הם ביקשו לקבל את הילדים בחזרה. הסב הסכים להוציא את הילדה מפנימיית חב"ד ולהחזירה להוריה. את יוסל'ה הבטיח הסב להחזיר לקראת תחילת שנת הלימודים, אולם הנכד לא הוחזר.

הסתבר כי הסב, סירב להחזיר את הילד בטענה שההורים מבקשים לרדת בחזרה לברית המועצות, ושם לחנך את הילד על ברכי הקומוניזם. זאת כיון שהסבא, בשנים שהתגורר בברית המועצות, סבל בכלא בגין היותו שומר מצוות.

ההורים התעקשו לקבלו, והסבא העלים את יוסל'ה. ההורים ביקשו את עזרת בית-המשפט, אך על אף הצווים שהוציא בית המשפט, סירב הסב להחזיר את הילד להוריו.

החיפושים אחר יוסל'ה

בשלב זה נכנסה המשטרה לתמונה, אבל למרות מאמציה, לא עלה בידיה לגלות היכן הוחבא יוסל'ה. המשטרה העריכה כי ר' שלום שטרקס, דודו של הילד שלמד בישיבת תומכי תמימים לוד, מעורב בהיעלמותו של הילד, והיא פעלה למעצרו, אלא שהדוד מיהר להיעלם. המשטרה החלה לחפש הן אחר יוסל'ה והן אחר דודו ר' שלום במוסדות חב"ד בכל רחבי הארץ.

בנתיים הוברח יוסל'ה לאירופה ומשם לניו יורק, בעוד ר' שלום נמלט ללונדון שם התחבא.

בשלב זה, עירב ראש הממשלה דוד בן-גוריון את "המוסד" שהיה אז בראשותו של איסר הראל. לאחר מאמצים עלו אנשי המוסד על עקבותיו של ר' שלום בלונדון והוא נעצר. מדינת ישראל ביקשה את הסגרתו. כאן נכנסו לתמונה גורמים שונים שעשו מאמצים רבים שלא יוסגר; בין השתדלנים שפעלו, היה הרב יעקב לנדא - רבה של בני ברק, אולם לבסוף הוסגר ר' שלום לישראל ובית המשפט גזר עליו שלוש שנות מאסר.

בחודש תמוז תשכ"ב נמצא הילד, סוכני "המוסד" גילו את יוסל'ה אצל משפחת גרטנר, מחסידי סאטמר, ברובע ברוקלין שבניו יורק, והילד הוחזר לאימו.

חנינה משז"ר לר' שלום שטרקס

ר' שלום שטרקס, דודו של הילד וחסיד חב"ד המשיך להיות מוחזק בכלא איילון. מי שבא לעזרתו בעת מאסרו היו חבריו מישיבת תומכי תמימים לוד.

משלחת עסקני חב"ד השיגה בשבילו, בהוראת הרבי חנינה אצל הנשיא שז"ר.

החנינה ניתנה ביום בו התמנה שז"ר לנשיא המדינה. ככל הנראה ההחלטה נפלה באותה פגישה עם חסידי חב"ד. הפגישה הזאת מתועדת בעיתוני הימים ההם:

"ביום בו נבחר מר שז"ר, ערכו לו חברי הנהלת הסוכנות סעודת פרידה. השעה נקבעה ל'שמונה בדיוק', והנה מחוגי השעון מורים כבר על שמונה ושלושים ו'חתן המסיבה' בושש לבוא. עוד דקותיים חלפו עד שהגיע עם פמלייתו, כאשר אחד ממלוויו טורח להסביר: "מר שז"ר באמת מצטער, אבל ברבע לשמונה באה לביתו משלחת מכפר חב"ד לברך את חברם לרגל היבחרו, וכידוע לכם - אנשי חב"ד קודמים..." ^[^{דרוש מקור]}

בין העסקנים היו ר' שלמה מיידנצ'יק, שכיהן אז כיו"ר ועד כפר חב"ד, ר' זושא וילימובסקי שכיהן כמזכיר ועד כפר חב"ד ור' יונה איידלקופ. בפגישה האמורה נפלה ההחלטה להעניק לר' שלום שטרקס חנינה.

התייחסות הרבי לחנינה שהעניק שז"ר

עשרה ימים לאחר מכן, דיבר על כך הרבי בגלוי בשיחה שנאמרה ביום שבת ט' בסיון תשכ"ג. הרבי התייחס בשיחה לטענות שהועלו כנגדו, איך ייתכן שהוא מעניק יחס כה חם לשז"ר שאינו שומר תורה ומצוות. על כך אמר הרבי^[1]:

... מישהו שעלה לגדולה על ידי יהודים, והרי 'אכל בי עשרה שכינתא שריא', ובפרט שהיו ביניהם כמה עשיריות יראי השם, ומוחלין לו על כל עוונותיו שעד עתה... ישנם שמקשים קושיות, אבל כל קושיא אינה מצד הטוב, וכמו שאמר מו"ח אדמו"ר, שכאשר רוצים לידע ולבחון דבר, יש לראות מה התוצאות מזה, וכאן היה שמיד החזיר איש לאשתו ולבנו עושה שלום, וכמו שקיבלתי מכתב היה זה מאבק קשה, ובפרט שעשה זאת מיד ביום הראשון ובעלייתו לגדולה הרי שזהו ענין גדול.

מספר ימים לאחר מכן, ביום חמישי י"ד בסיון, בעיתון 'דער טאג מארגען זשורנאל', פורסמו קטעים מהשיחה שהוגהו במיוחד עבור העיתון, וכך נכתב שם:

"הרבי הסביר שאף על פי שבחוגים ידועים יש טענות על שבחירת שז"ר גרמה לשמחה אצל יהודים דתיים, צריכים להסתכל על הפועל ממש בכדי שנוכל להוכיח. במקרה זה הרי הוא (שז"ר) התחיל את פעולתו ביום התמנותו בחנינת מספר אסירים יהודיים, וכתוצאה מזה איחד בעל ואישה - בזה בוודאי התכוון הרבי מליובאוויטש לחנינת דודו של יוסל'ה שוחמכר, שלום שטרקס, שיכול עכשיו להתאחד עם אשתו וילדיו. שטרקס היה מנותק ממשפחתו במהלך יותר משנתיים.

"הרבי מליובאוויטש אמר כי הזריזות לחון יהודים היא ראיה מושלמת וממשית, שאפילו בשביל מעשה יחיד זה הייתה בחירתו מוצדקת..."

הרבי חושף דעתו בראיון על יוסל'ה וילדי תימן

בביקורו השני של העיתונאי שמואל אבידור הכהן אצל הרבי, חשף בפניו הרבי את דעתו בקשר לפרשת יוסל'ה ולחטיפת ילדי תימן^[2].

"הנה התעוררה השאלה של ילדי עולי תימן שנעלמו, הרי דבר כזה חייב היה להרעיד את המדינה ולא לתת לה מרגוע עד שיבורר הדבר, עד שיתברר מה עלה בגורלם של יהודים אלה, אבל, באיזה שוויון-נפש מתייחסים לגבי פרשה נוראה זו? על עניין הילד יוסל'ה שוכמאכר הרעישו את העולם כולו, אפילו אני לא נוקיתי מאשמה ואמרו שיש לי יד בחטיפת הילד, ומה בעצם קרה שם? סבא רצה שנכדו יתחנך לתורה. הכל ידעו שהילד חי וקיים, שהוא בריא ונמצא בידיים טובות. זוכר אתה מה נעשה בישראל? איך דיברו על כך בעיתונים? איך סערו הרוחות? והנה מתגלה שנעלמו 350 'יוסל'ך', ואיש אינו מזדעזע ואינו נזעק, ובעיתונות כמעט ואין כותבים על כך. האם אין זה מפני שהפעם אי-אפשר להאשים את הדתיים בחטיפה?".

לקריאה נוספת

הרב שמואל קראוס, נשיא וחסיד, אודות קשרי מר זלמן שזר וראשי חב"ד באותה תקופה.
הרב שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן (ספר) - פרשת יוסל'ה שוחמכר ושחרור ר' שלום שטרקס
הרב שניאור זלמן ברגר, בית משיח חושף מסמכים חדשים - פרשת יוסלה מהזווית החב"דית שבועון בית משיח גליון 1001, י"ג טבת תשע"ו עמוד 35

קישורים חיצוניים

סדרת כתבות בשבועון בית משיח אודות פרשת יוסל'ה שוחמכר

הערות שוליים

[1] שיחות קודש תשכ"ג

[2] הזווית החב"דית של פרשיית ילדי תימן.

[1]

[2]