שער הכוונות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־07:44, 28 בנובמבר 2022 מאת דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (הוספת תבנית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שער הכוונות הוא ספר קבלה שנכתב על ידי רבי חיים ויטאל על פי מה ששמע מרבו האריז"ל. הספר עוסק בכוונת המצוות, התפילה, שבת ומועדי ישראל. כאחד מהספרים היסודיים ביותר מקבלת האריז"ל, הוא מוזכר רבות בספרי החסידות, ומהווה אף יסוד למנהגים שונים שנכתבו בספרי ההלכה.

אודות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר מסודר כדרשות המבארות את הכוונות שיש לכוון על פי הקבלה בשעת קיום המצוות, והוא מחולק לשני חלקים, המצוות והתפילות שבכל יום, ואלו הנוהגות בשבתות ומועדי ישראל. בחלק מהמצוות מופיעה יותר מדרשה אחת.

זהו הספר השני בחשיבותו אצל המקובלים (הראשון הוא הספר עץ חיים), ולצד המובאות הרבות המצוטטות ממנו בספרות הסוד, ורעיונות רבים השואבים ממנו, מהווה הספר מקור גם לענינים שונים שנפסקו להלכה בשולחן ערוך, בעיקר בתחום הקשור למנהגי ישראל, דוגמת ברכת 'הנותן ליעף כח' בברכות השחר, הקפות שניות, ועוד.

התייחסויות רבותינו נשיאינו לספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבותינו נשיאינו הרבו לצטט ולציין לספר, והתבססו עליו כאחד המקורות האמינים ביותר לתורת האריז"ל, והוא מופיע באלפי מקומות לאורכה ולרוחבה של תורת חסידות חב"ד.

הרבי שלל את הדעה כביכול הדברים המופיעים בספר שייכים למקובלים בלבד, והביא ראיה מכך שהמגן אברהם מביא ממנו ופוסק כמותו במספר מקומות, שהדברים המופיעים בספר נוגעים גם להלכה למעשה בפועל, כגון אמירת 'נחם' בתפילת מנחה של תשעה באב[1].

פירושים על הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הי"ם הגדול - הגהות הרב יעקב מונסא
  • יפה שעה - פירושו של הרב שלמה הכהן, מחכמי סלוניקי
  • שמן ששון - פירושו של הרב ששון בכר משה (פרסיאדו), מחכמי ישיבת המקובלים בית א-ל
  • הגהות וביאורים - הערות וליקוטים שערך הרב מנחם מנכין היילפרין
  • מעיל אליהו - הערות רבי אליהו מני, רבה של חברון

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • [he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA ויקיטקסט - שער הכוונות]

ויטל, חיים בן יוסף, ‏שער הכוונות חלק א, באתר HebrewBooks



הערות שוליים

  1. שיחת שבת פרשת עקב, כ"ף במנחם-אב תשד"מ; התוועדויות חלק ד' עמוד 2390.