תהלוכת ל"ג בעומר

הרבי בפאראד של ל"ג בעומר בשנת תש"נ בפתח 770

תהלוכת ל"ג בעומר הוא מצעד יהודי ברחובה של עיר, המתקיים על פי הוראתו ובקשתו של הרבי. התהלוכה מתקיימת בי"ח באייר, יום הל"ג בעומר והיא לכבודו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. בתהלוכה נאספים ילדי ישראל בכל מקום ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה' ומשיח.

תהלוכות אלו המתקיימות כיום במקומות רבים ברחבי העולם, התחילו מאז שנת תש"מ, בעוד שבחצר 770 התקיימו תהלוכות כאלו החל משנת תש"ג. הרבי עצמו השתתף בתהלוכות בארצות הברית כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע.

הרב נחום כהן מצעירי חב"ד בארץ הקודש, הגה את הסיסמה לתהלוכות "יחד כל ילדי ישראל", סיסמה שהתקבלה על ידי הרבי, ואף חזר עליה ברבים בהתוועדות.

"	"..על ידי זה שעושים את התהלוכה בהתאם ל"דרכו" של הילד, על ידי זה שהוא הולך "צועד" בגאון ובעוז (עם דגל או שלט), שאפשר לרשום עליהם גם ענינים הקשורים בתורה ומצוות, ובפרט - ענינים השייכים לרשב"י ולל"ג בעומר, וכיוצא בזה, שזה נותן חיות וחמימות בילדים יהודים בנוגע לכל עניני תורה ומצוות, באופן שהרושם-טוב של התהלוכה נשאר אצלם בזיכרון, ויש לזה פעולה נמשכת בחינוך שלהם". משיחת הרבי, בהתוועדות שבת קודש פרשת אחרי-קדושים י' אייר ה'תש"נ - מוגה	"

התהלוכות ב-770

ערך מורחב – הפאראד אצל הרבי

התהלוכות החלו עוד קודם לנשיאותו של הרבי, בתור כינוסים שנתיים לילדים המשתתפים בקביעות בפעילות 'מסיבות שבת'. תהלוכות אלו התקיימו רק בחצר 770, ונועדו להפגין עוצמה יהדות ובכך להעצים את תחושת השייכות של הילדים לערכי היהדות. בכינוסים אלו השתתף הרבי עצמו ונשא דברים בפני הילדים.

בשנים הראשונות התקיימו הכינוסים במועדים שונים, והחל משנת תשט"ז הם החלו להתקיים בקביעות בל"ג בעומר בקביעויות בהן הוא חל בימי ראשון שהינו יום חופשי בבתי הספר העממיים^[1].

תהלוכות אלו נקראות בשם 'פאראד' (מילה באנגלית שתרגומה הוא: מצעד) והן מתקיימות בשדירת איסטרן פארקווי, ובמשך השנים, הם קיבלו אופי מעט שונה, ואורגנו תחת הנהלת שיעורי לימודי הדת וצבאות השם בניו יורק.

עד שנת תש"נ הנחה את הפאראד הרב יעקב יהודה הכט, כשלאחר פטירתו החליף אותו בנו ר' שמעון הכט.

גם בתהלוכות שנערכות מול בית חיינו בשנים שלאחר מכן, ממשיכים המארגנים להציב את ה'סטענדער' של הרבי בחזית הבימה כשמיקרופון מוצמד אליו, מתוך אמונה ברורה בהשתתפותו של הרבי גם עתה.

ההוראות מהרבי

הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לתהלוכות

א. כנהוג בשנים האחרונות ישתדלו שבכל מקום ומקום תתקיים בל"ג בעומר "תהלוכה", להדגיש ולהראות באופן גלוי לעין כל, גם לעיני עמי הארץ, שיהודים הולכים לקיים רצון קונם, ובאופן של הליכה מדרגה לדרגה.

ב. בפרט כאשר נמצאים במדינת הרווחה כמדינת ארצות הברית וכיוצא בזה, שיכולים לקיים תורה ומצוות ללא רדיפות והפחדות, שצריכים לנצל מצב זה לערוך תהלוכות פומביות שבהם יתבטא תוכן הליכתם של בני ישראל בעניני יהדות.

ג. עריכת חגיגות ותהלוכות של כל בני ישראל בכל מקום שהם, הוא בחוץ לארץ, ועל אחת כמה וכמה בארץ ישראל, שבהם ישתתפו האנשים והנשים בנפרד, בתכלית הצניעות כמובן, והטף.

ז. הנ"ל הוא במיוחד בנוגע לטף - כמנהג ישראל מדורי דורות שבל"ג בעומר ממעטים בלימוד התינוקות של בית רבן, כחצי היום או שליש היום, ויוצאים (לשדה) לשמוח עם הילדים בעניני הרשות, ועל ידי זה ניתוסף בלימוד התורה.

ח. בכדי שהתהלוכות יהיו בהצלחה רבה ומופלגה, דרושים לכך גם ההכנות המתאימות, מתוך פרסום ושטורעם גדול, למשוך כמה שיותר ילדים שישתתפו בזה.

ט. בטח יעשה בזה כל אחד ואחת כל התלוי בו אנשים נשים וטף כל חד וחד לפום שיעורא דיליה, וכמו כן להשפיע על אחרים שישתתפו בזה, מתחיל מהוראת דוגמא חיה‎ אישית איך שהוא משתתף בזה בחיות ובשמחה.

י. בוודאי יפרסמו הדברים האמורים בכל מקום ומקום, בכל עיר ועיר וכו', כולל ובמיוחד - בארצנו הקדושה.

יא. הפעולות בכל זה יהיו מתוך שמחה, בהתאם לתוכנו של ל"ג בעומר - יום שמחתו של רשב"י, כולל - גם ההכנות בימים שלפני זה שנעשים מתוך שמחה, כטבע האדם שהידיעה שמתקרב יום שמחה פועלת כבר רגש של שמחה.

יב. גם כאשר הפעולה בזה נראית כ"דחק", עבודה קשה, הרי, מכיון שמדובר אודות ענין בלתי-רגיל, הקשר עם רשב"י, "כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק", ולהתייגע בפעולות אלו גם באופן של "דחק".

יג. עריכת ה"תהלוכות" של ילדי ישראל בסיסמא והכרזת "יחד כל ילדי ישראל" - כלשון הכתוב "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", כידוע הקשר והשייכות דפסוק זה לרשב"י.

יד. פשוט, שבמהלך התהלוכות ידברו עם הילדים והמבוגרים ויספרו להם (ויש לקצר) אודות רשב"י, ויעוררום להוסיף בכל עניני יהדות, תורה ומצוותיה. ובמיוחד - ללמוד מהנהגותיו של רשב"י.

טו. בקשה נפשית - להשתדל גם להוסיף בהסברת הדברים הנ"ל באותיות ובסגנון המתאים, החל מהמסביר עצמו, שיונח אצלו, ובמילא, יהיו הדברים יוצאים מן הלב, שאז נכנסים ללב השומע.

בשנת תש"מ הורה הרבי להעתיק את רעיון התהלוכות מ-770 לארץ ישראל ולעולם כולו. הרבי ביקש לקיים תהלוכות בכל מקום ומדינה בעולם, בהדגישו שצריך להשתדל ולארגן לפחות 30 תהלוכות בכל מדינה, לציון "שנת השלושים" להסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ. ואילו בארץ ישראל, "כפליים לתושייה" - יש לארגן לכל הפחות 60 תהלוכות בערים השונות. הרבי הוסיף כי במדינות שבהם אין אפשרות להגיע למספר כה רב של תהלוכות, יחברו יחדיו מספר מדינות אזוריות כדי להגיע למספר הזה.

פרופסור ר' ירמיהו ברנובר חזר באותם ימים מ770 לארץ ישראל עם 60 שטרות בני 50 לירה כל אחת, אותם יש לחלק בשם הרבי לכל מי שיארגן בפועל תהלוכת ילדים לכבוד ל"ג בעומר - יום ההסתלקות של רבי שמעון בר יוחאי.

ביום ראשון ד' באייר תש"מ, שיגר הרבי 120 דולר עבור ארגון של 120 תהלוכות בארצות הברית, כאשר 30 דולר שוגרו לכל מדינה בה ייערכו 30 תהלוכות. הרבי הוסיף והורה, כי אלה שלא יארגנו תהלוכות - ישתדלו לקיים לכל הפחות מסיבות. יחד עם זה הבהיר הרבי כי יש לתת את השטר רק למי שמארגן תהלוכה ללא חוכמות, ולמי שמארגן בפועל. והורה, שאם לא יגיעו למספר הזה, יש "להחזיר לכאן" את יתרת השטרות. באם יהיו יותר תהלוכות, הודיע הרבי, יישלחו שטרות נוספים.

על היקף הפעילות אותה רצה הרבי, אפשר ללמוד מההוראה הבאה: "להשתדל שלא ישאר ילד יהודי בארצנו הקדושה שלא יטול חלק בתהלוכה".

על החשיבות שייחס הרבי לתהלוכות, ניתן ללמוד מתשובה ששיגר: ".. יהיה הצלחה וכו' וזכות הרשב"י ודאי היא גדולה במאוד מאוד, אעה"צ (אזכיר על הציון)".

מבצע זה הגיע בהמשך לקריאתו של הרבי בחודש ניסן, להגביר את הפעילות בחודשי הפסח, תחת הסיסמא "והשיב לב אבות על בנים". זה היה הכיוון החדש בפעילות של הרבי במטרה להגביר את ההשפעה על ילדי ישראל, ודרכם גם על האבות.

התהלוכות הראשונות

הפריסה הארצית החב"דית בתחילת שנות הממ"ים, הייתה מצומצמת למדי. כעשרים בתי חב"ד בלבד היו פזורים ברחבי הארץ, אולם הרב ישראל הלפרין החליט שהמבצע הזה שנעשה בהוראת הרבי חייב להתבצע בהיקף רחב, ועם זאת - בסדר מופתי.

בעוד צוות רחב עמל במלאכה כנגד השעון, גויסו לצורך המבצע כל תלמידי ישיבות חב"ד בארץ, אברכי הכוללים, ואנ"ש בכל אתר. בעזרת אלו הורכבו צוותי הדרכה וארגון בכל מקום בארץ הקודש. על כל תהלוכה היה ממונה מקומי, ומעל כל כמה אחראים היה ממונה אזורי. בכל ישיבה מונה בחור שתפקידו היה לארגן ולסדר את כוח האדם מהישיבה.

במקביל הופקו דפי תדרוך מפורטים המציינים כיצד יש לפעול להצלחת התהלוכה. בדפים אלו הובאו כל הבעיות שיכולות להתעורר, וכן עצות, פתרונות ורעיונות כדי להגביר את האפקטיביות של התהלוכה. בנוסף לדפי התדרוך השונים לא נשכחו גם מנחי הכינוסים, וגם עבורם הוצא חומר עזר מיוחד.

בשבת קודש פרשת אמור, ערב ל"ג בעומר, התוועד הרבי, התוועדות שהקדושה כמעט כליל ליום ההילולא ל"ג בעומר ולרשב"י. בשיחות אלה הרבי דיבר גם על התהלוכות העתידות להתקיים למחרת, וביקש כי במהלך התהלוכה ידאגו לקיים עם הילדים את שלושת הקווים שעליהם העולם עומד: תורה, תפילה וצדקה. כמו כן הורה לעמוד בקשר עם הילדים גם לאחר התהלוכה.

הרבי הציע לפרסם ספר תמונות מהתהלוכות ברחבי העולם, שיכלול גם התרשמויות וסיפורים ויודפס בכל הלשונות שבהם מדברים ילדי ישראל: לשון הקודש, אנגלית, רוסית, פרסית ושאר הלשונות.

הרבי דאג להזכיר לציבור גם בנוגע לצד הכספי, ועורר להירתם ולסייע בנושא. את השיחה סיים הרבי בבקשה "שכל אחד יעלה רעיונות, הצעות וסברות - והעיקר (בנוגע לתהלוכות) שיקויים מיניה ומיניה יתקלס עילאה - שיהיה קידוש השם, קידוש עם ישראל וקידוש התורה, וילכו עם הילדים לקבל פני משיח צדקנו ורשב"י בתוכם ובראשם".

הרבי אף דיבר דברים חריגים במהותם בחשיבות ההתעסקות בתהלוכות באומרו:

"כל אחד יש לו ענייני משאלת לבבו, פרטיים וכלליים - על כך אומרים לו: בזכות התעסקות עם הילדים יתן לך ה' כל רצונותיך".

בהמשך הוסיף הרבי:

"כ"ק מו"ח אדמו"ר מסר נפשו וחינך כל אחד שבד' אמותיו יעסקו בפועל ממש, לא יחפשו כבוד וכו'.. אלה שפעלו עד עתה בפועל ממש עם ילדים, ובפרט בפעולות להשתתפותם של בנים ובנות בתהלוכה לכבוד שמחת רשב"י - יוסיף בכך שהדבר יתנהל ביתר הצלחה".

מארגני התהלוכות בארץ שראו את החשיבות הרבה שהרבי מקדיש לעניין, לא הסתפקו בשישים התהלוכות בהם נצטוו, ויצאו מגדרם כדי להגיע לכל מקום אפשרי לנחת רוחו של הרבי.

אחת ההחלטות הייתה - לא להסתפק רק בערי וישובי פנים הארץ, אלא מעבר לקו הירוק - ביש"ע ורמת הגולן. משלחת אנ"ש נשלחה ליישובים היהודים בעזה. בצפון הארץ נרתמו השלוחים שבצפת והם ארגנו שש תהלוכות, בהם גם ברמת הגולן. גם ביישוב ימית (בסיני) נערכה תהלוכה מרשימה.

המלחמה בתהלוכות

באותה שנה לקחו על עצמם הרב ישראל צבי הבר הרב רמי אנטיאן והרב משה דיקשטיין לארגן את התהלוכה בתל אביב והם פירסמו שיבוא "קוסם".

שנים ממנהיגי הציבור החרדי-ליטאי יצאו נגד התהלוכה בקול קורא חריף.

בעקבות זאת היו חסידים שחשבו כי כדאי לבטל את התהלוכה הזו, אולם ההכנות נמשכו בעידוד משפיעים ורבנים.

אחרי התהלוכה נסע הרב משה דיקשטיין לרבי. הרבי התבטא אודותיו: "הוא רצוי ומעשיו רצויים".

בד' סיוון, אור לערב חג השבועות, בשיחה שאמר הרבי בהתוועדות הפליא הרבי את המעלה של ילדי ישראל שזעקו ברחובה של עיר את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" ואמר כי אין להתפעל מהמפריעים העסוקים במחלוקת. כהסבר על המניעים שלהם, אמר הרבי:

און דערנאך קומט צו דער ביטערער רחמנות: פון וואנעט טאקע קומט דאס?
ס'איז אינגאנצן ניט פארשטאנדיק: בן אברהם יצחק ויעקב, מיט אלע ענינים וואס זיינען דערמיט פארבונדן - ווי קומט מען דאס זיין דורכגענומען מיט שנאת חינם?
ניט רוען, מבטל זיין מתורתו!.. מבטל זייו פון עבודת ה'!.. און זוכן אידן - אפשר קען מען זיי מבלבל זיין, און אין זיי איינפלאנצן שנאת חינם!..
איז די הסברה גאר א פשוט'ע: ער דאוונט מיט פסול'ע תפילין!..

— שיחות קודש תש"מ חלק ג עמוד 193

תרגום: וכאן באה הרחמנות המרה יותר: מהיכן אכן זה נובע?
הדבר כלל אינו מובן: מדובר בבן אברהם יצחק ויעקב יחד עם כל העניינים הקשורים בכך, איך מגיעים להיות כל כך חדורים בשנאת חינם?
ללא מרגוע, להתבטל מלימוד תורתו!.. להתבטל מעבודת ה'!.. ולחפש יהודים אולי אפשר לבלבלם ולהחדיר בהם שנאת חנם!..
אלא, שההסברה בכך פשוטה הוא מתפלל עם תפילין פסולות!...(תרגום חפשי)

בהמשך הסביר הרבי כי ללא תפילין חסר בשעבוד הלב והמוח וכשזה חסר אין לצפות לאחריות. הרבי תבע מהחסידים שלא להמשך אחרי המחלוקת וח"ו לא להחליש את הפעילות. הרב ישראל צבי הבר ממארגני התהלוכה, פירסם מכתב נגד החתומים על הכרוז הנ"ל בעיתון 'שערים' של פועלי אגודת ישראל, ובו הוא מתאר את החיוב שבתהלוכה.

חבר העמים

בל"ג בעומר תש"נ, חודשים מספר לפני נפילת המשטר הקומוניסטי, קיים השליח, רבה הראשי של מדינת מולדובה, הרב זלמן אבלסקי ורעייתו את תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים ברחובה הראשי של העיר קישינב בירת מדינת מולדובה. בימים הסמוכים לל"ג בעומר החלו בהכנות לתהלוכה. למרות שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברחובה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר - השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני הצעירים מארגני התהלוכה ר' זושא אבלסקי ור' פנחס וישצקי ממדינת מולדובה בתירוץ מפוקפק. לאחר התהלוכה כתב השליח הרב זלמן אבלסקי דו"ח מפורט לרבי והמענה שקיבל באמצעות המזכירות היה "נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן - תנש"א - החלו להתקיים תהלוכות ל"ג בעומר בכל עיר ומדינה בה הגיעו כבר שלוחי הרבי למדינות חבר העמים.

התהלוכות כיום

משנת תש"מ, מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב"ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח אהבת ישראל אהבת ה' ואהבת התורה.

בשנים האחרונות התווסף מסר של גאולה ומשיח על פי הוראתו של הרבי ש"הדבר היחידי שנשאר עכשיו בעבודת השליחות הוא - לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש".

בשנת תנש"א לאחר דיון שהתקיים בין פעילי בית חב"ד וצא"ח כתבה צא"ח לרבי שחושש כי הנפת שלטים בנושא גאולה ומשיח ירחיקו משתתפים מהתהלוכה, בתגובה ענה הרבי "באם כך אזי יסירו השלטים"(ראה בספר תומת ישרים תנחם). לקראת ל"ג בעומר תנש"א הייתה הוראה מהמזכירות להסיר את שלטי "הגיע זמן הגאולה"^[2] שהשתמשו בהם החל מתשמ"א, וזאת בעקבות פנייית צא"ח לרבי שחושש שיתמעטו מספר המשתתפים. אולם בפועל בתהלוכה עצמה באילת השאירו את השלטים ואף הוסיפו שלטים על הרבי כמשיח ולאחר מכן נשלח לרבי תמונות מהתהלוכה וקיבלו תשובה חיובית^[3].

כרבע מיליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל"ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום.

משנת תשס"ה החל ועד אברכים בחלוקת ח"י רוטל - שתיה למשתתפי התהלוכות, ע"י צעירי אגודת חב"ד בישראל.

בשנת תשע"ד נחתמה קריאה מאת רבני חב"ד לנצל את מעמד התהלוכה לפרסום גאולה ומשיח ונבואת הגאולה. בשנת תשפ"א נערכו ארגון התאחדות החסידים והמרכז לחינוך ושליחות להגברת ההתעסקות בנושא זה^[4].