יהדות ספרד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרן הבן איש חי, מגדולי ספרד במאתים שנים האחרונות

יהדות ספרד, בארצות המזרח, קיימת כבר אלפי שנים, החל מזמן חורבן בית המקדש.

רבים מגדולי הראשונים היו בספרד, ביניהם: הרמב"ם, הרמב"ן, ועוד.

גם האריז"ל היה ממשפחה מעורבת, כאשר אביו היה אשכנזי ואמו ספרדיה.

על פי התורה לא קיים שום חילוק בין יהודים מארץ זו לאחרת, ורק מידת יהדותם ודתיותם, היא הקובעת את מעמדם הרוחני.

הפרדה בין אשכנזים לספרדים

בחסידות חב"ד מודגשת העיקרון, כי אין להפריד בין אשכנזים לספרדים.

זמן קצר לפני הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ אמר:

"מקום יש להתגדר בו. לכו אל יהודי מרוקו שצריכים למלמדים ומורים והרביצו תורה ביניהם. אין חילוק בין בני ישראל אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני אברהם יצחק ויעקב אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ".

על יסוד דברים אלה הותחלה בעבודת חינוך של חיזור התורה במדינות אפריקה הצפונית.

ערך מורחב – מרוקו

הרבי הביע את דעתו השלילית בנוגע להפרדה בין יהודים אשכנזים לספרדים, בעל פה ומכתבים:

"זה מכבר כתבתי לכמה ממוסדות אנ"ש ולכולם יחד, אשר מגיעים לכאן שמועות אודות הפליה כלפי אחב"י הספרדים, ושמוכרח הדבר להפסיק הפליה זו ומעיקרא ומכמה טעמים, והטעם היותר עיקרי הוא, כי הנפש והרוח מי יודע גדולתן ומעלתן וכו' בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה, וכמבואר בארוכה בפרק ל"ב בתניא (ובטח גם בזה כוונה ישנה לדייק, ויעויין גם כןפרק ל' שם ובכ"מ), ולפלא שאחרי שנאמרו דברים הנ"ל חוצבי להבות אש על ידי אבינו הראשון רבנו הזקן, זקוקים להתעוררות והזכרה אודותם מעבר לים, ואף שאין מעניני להתערב בסדרים פרטים השייכים להנהלת מוסד פלוני או לועד פלוני, וגם בהנ"ל אין כוונתי להתערב בהנוגע לפרטים שעליהם צריך לדון על אתר דוקא ואלו שנמנו על ענין זה, באתי בהנוגע לנקודה התכונה והפנימית שהיא צריכה להיות חוט השני על ידי יכוונו הפרטים והפעולות..."[1]

רבני ספרד

הרבי היה בקשר עם רבני מרוקו כדלהלן, רבי מאיר ועקנין רבה של טבריה, רבי דוד עובדיה אשר במרוקו היה רב הראשי בערים צפרו, רבאט, פאס, ומרקש, ולאחר עלייתו לישראל רב שכונת בית וגן בירושלים, רבי יוסף משאש רבה של חיפה, רבי שלום משאש רבה של ירושלים, רבי רפאל ברוך טולידנו מחבר קיצור שולחן ערוך (טולידאנו) מבני ברק, רבי יורם אברג'ל ראש כולל קול רינה בנתיבות ומחבר בצור ירום, ויבלחט"א רבי משה שלמה עמאר הראשון לציון ורבה הראשי של ירושלים ורבי ראובן אלבז ראש ישיבת אור החיים בירושלם.

התוועדות חסידית במרוקו - תשכ"ז הרב שלום משאש רבה הראשי של ירושלים וראב"ד מקנאס לשעבר נואם

כמו כן היה בקשר עם גדולי רבני הספרדים בדור האחרון, כמו: רבי יהודה צדקה, רבי בן ציון אבא שאול, רבי עובדיה יוסף, רבי יצחק כדורי, רבי חיים דוד הלוי, רבי מרדכי אליהו, ויבלחט"א רבי מאיר מאזוז, רבי אברהם אלשוילי, ורבי אליעזר מזרחי. בפרט ידועים קשריו של הרבי עם שושלת משפחת אבוחצירא, עם ראש השושלת רבי ישראל אבוחצירא מנתיבות, וממשיכי דרכו, בנו רבי מאיר אבוחצירא מאשדוד, ונכדיו האדמו"ר רבי אלעזר אבוחצירא מבאר שבע ורבי דוד חי אבוחצירא מנהריה.

בתמונה הרב עמאר שלמה משה הראשון לציון ורבה הראשי של ירושלים בביקור ב-770 בניו יורק ארצות הברית

יש לצטט את דבריו של הרב מאיר מאזוז בענין:

"אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את אדמו"רי חב"ד.. רבי יהודה צדקה צדיק היה, חסיד היה אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב"ד, את כל אלה להעביר עליהם פס?! כל אלה פסולים?!..
"הביאו לי כתב יד שהרב בן ציון אבא שאול חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), שהקב"ה חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים.. כך גם הרב יצחק כדורי וכל הרבנים.."[2]

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. אגרות קודש כרך ט"ו, עמ' קלו, אגרת ה'תנא.
  2. שמן ששון מחבריך.