יוסף ישראל בלוי
הרב יוסף ישראל (יוס'ל) בלוי (תש"ב – תשע"ח) היה איש ציבור ועסקן בארץ הקודש.
תולדות חיים
נולד בה' אייר תש"ב לאביו ר' ברוך יהודה בלוי מראשי פאג"י בירושלים. ולאמו מרת רחל טעמרל. הרב בלוי הינו נכדו של הרב משה בלוי יושב ראש תנועת 'אגודת ישראל', ומנהיגה של היהדות החרדית בארץ הקודש.
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב טוביה בלוי, הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים בלוד ותומכי תמימים המרכזית ב-770.
מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת תשכ"ו), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד, היה הממונה על כתיבה לרבי[1] , לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב אפרים וולף מנהל מוסדות חב"ד בארה"ק והשתתף באסיפות רבות בהן התייעצו ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש כיצד להביא להרחבה ומינוף בפעולות שביקש הרבי לבצע. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד (מטעם אגודת חסידי חב"ד - בה שימש כחבר ההנהלה). בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד עבר באישור ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו.
הרבי התבטא עליו באוזני הרב רב בנימין גורודצקי: "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"[דרוש מקור] [2]. כאשר אחד העסקנים השמיע טענות נגדו בעת יחידות, אמר הרבי[דרוש מקור]: "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות" [3].
ר' יוסף שימש במהלך השנים בתפקידים שונים: הוא היה חבר בועד למען שלימות העם, חבר בהנהלת אגו"ח בארה"ק, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, וחבר בלתי רשמי בארגון הגג. כמו כן ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד ובקריית מלאכי.
במהלך השנים יצר קשרים עם אישי ציבור, ח"כים, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים - וניצל זאת, בין השאר - גם כדי להביא תועלת לחב"ד. פעל לתיקון החוק "מיהו יהודי" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם).
בשלהי שנות המ"מים הופסקה פעילותו בכל מוסדות חב"ד.
יסד את כולל 'פעמי יעקב' בראשות הגאון ר' משה יהודה ליב לנדא אב"ד בני ברק, וסייע רבות בהזרמת תרומות ותקציבים עד ימיו האחרונים. הקים את המועצה הדתית תמר וסיפח אליה את המועצות האזוריות - מגילות וים המלח, ומונה כרבה האזורי של המועצה הנ"ל, במסגרת זו דאג לכך שבכל מועצה אזורית זו עד אילת אין דלת בלא מזוזה ולשם כך התרים מאות אלפי שקלים וקנה בהם את כל המזוזות הנ"ל, הכניס עשרה ספרי תורה, עשה מהפיכות בכל הבתי מלון שבאיזור זה, מינה 3 רבנים חב"דיים ועוד. בהמשך עזב את תפקידו זה ומונה ליו"ר המועצה הדתית קריית מלאכי.
בשנת תשס"ו קיבל הכשרה (דוקטורט- תואר שלישי) לשמש כעורך דין.
ר' יוסף שירת בצה"ל כסגן אלוף בדימוס (פיקוד העורף), במסגרת זו עסק במבצעים וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד לתפארת. במלחמת המפרץ היה מפקד חבל בפיקוד העורף (גזרת דרום).
גם לאחר שהפסיק את עבודתו במוסדות באופן רשמי, המשיך לפעול לטובת מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי, השיג תקציבים עבור בניית 17 מוסדות חב"ד ברחבי הארץ (-מוסדות חב"ד בנתניה, תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות חב"ד בביתר עילית, בניין הזאל ובניין הכיתות של ישיבת תומכי תמימים לוד, תלמוד תורה חב"ד לבנים בלוד, מוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד, מוסדות חב"ד במגדל העמק, בית הספר חב"ד כפר סבא, בית הספר חב"ד חיפה, בית הספר חב"ד אשדוד, בית הספר בית חנה ירושלים, בית הספר חב"ד קריית גת וסמינר בית חנה בדנייפרפטרובסק שבאוקראינה ועוד רבות). לחסידות חב"ד בארץ עברו תחת ידו ממשרד החינוך כ60–80 מיליון דולר. ועוד תקציבים אדירים ממשרד הדתות.
יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך הישראלי, היוזמה תוקצבה על ידי המדינה בכ70 מיליון דולר.
וכן דאג לכלל מוסדות חב"ד בארץ שיקבלו סיוע מהביטוח לאומי למרות שאינם חברים בהסתדרות.
הגדיל את המשכורת והפנסייה של רבו של כפר חב"ד ושל נחלת הר חב"ד שתשתווה למשכורת של רב עיר[4].
היה שותף במינויים של חסידי חב"ד ברבנות של 28 ערים ומועצות מקומיות או אזוריות, בראשם מינוי הגרמי"ל לנדא כממשיך מקום אביו בעיר בני ברק בשנת תשמ"ז.
הקים את ארגון 'אור אבנר' יחד עם מר לוי לבייב, במסגרתו מקבלים למעלה מ20 בתי ספר בברית המועצות השייכים לחב"ד תקציבים ממשלתיים. כן הקים את ארגון 'קונגרס יהודי בוכרה', סייע רבות בהבאת תקציבים לכולל חב"ד, כן יזם כנסים בכנסת ישראל לכבודו של הרבי. ועוד פעולות רבות נוספות.
בשנותיו האחרונות סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור לכ"ה אלול תשע"ח (05/09/2018).
גלריית תמונות
 |
|---|
|
ספר הסוקר את תולדות חייו
בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית, וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר החסידי ר' בנימין ליפקין וממשיכים להתפרסם מעת לעת.
משפחתו
- בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין
- בנו, ר' מנחם מענדל בלוי - יו"ר כולל חב"ד, ירושלים
- בנו, ר' שלום דב בער בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על שלימות הארץ, ונפטר בכ"ד כסלו תשנ"ד[5]
- בנו, ר' ברוך יהודה בלוי - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, ביתר עילית
- בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - מנכ"ל כולל חב"ד, ביתר עילית
- חתנו, ר' יוסף קרסיק - רבה של המועצה האזורית עמק חפר
- חתנו, הרב נחום גרינוולד - מעורכי היכל הבעש"ט ורב קהילת חב"ד - ליובאוויטש ליקווד, ניו ג'רזי
- חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - כפר חב"ד
- ביתו, מרת נחמה דינה ווגל- אשקלון
- חתנו, ר' חיים מאיר בורגן - קריית מלאכי
- חתנו, ר' שמואל דוד ניימרק - קריית מלאכי
- אחיו, הרב טוביה בלוי
- אחיו, הרב עמרם בלוי
- אחיו, הרב יעקב ישעיה בלוי
קישורים חיצוניים
- [yoslbloy.info/ חייל בדור השביעי], אתר המפרסם את זכרונותיו ורשמיו של הרב בלוי
- הרב בלוי מספר את סיפור חייו בראיון לחברת המדיה jem
- בנימין ליפקין, המחולל, כתבה על דמותו ופועלו לרגל מלאות 30 לפטירתו, שבועון כפר חב"ד כ"ו תשרי תשע"ט