חתן תורה

חתן תורה היא העליה השישית בה מסיימים בקריאת התורה של שמחת תורה את קריאת כל חמישה חומשי תורה (החלק האחרון בפרשת וזאת הברכה). עליה זו הינה אחת העליות החשובות ביותר במשך השנה, והיא אחת הסיבות העיקריות לשמחה של חג שמחת תורה, ובקהילות ישראל נקשרו בה מנהגים שונים וסגולות שונות.

במנהגי חב"ד עליה זו הינה שניה בחשיבותה לעליית חתן בראשית, ונוהגים לומר לפניה 'רשות' מיוחדת למי שמתכבד בעליה זו.

היסטוריה

במנהג ארץ ישראל הקדום, היו מסיימים את קריאת התורה בציבור פעם בשלוש שנים, ובמשך השנים התפשט והתקבע מנהג בבל שמסיימים את התורה מידי שנה בשמחת תורה, ומייד מתחילים מחדש את קריאת פרשת בראשית.

בעוד שקריאת פרשת בראשית בשמחת תורה הינה מנהג בלבד, אין היא חלק מחיוב הקריאה, ובשל כך יש המחשיבים יותר את עליית 'חתן תורה'. האברבנאל מפליג במעלתה של עליה זו, וכותב שהיא נקבעה זכר למעמד ההקהל בבית המקדש שהמלך היה קורא בתורה, ומזה נשאר המנהג בימינו שהגדול והחשוב שבציבור מסיים את מחזור הקריאה בתורה.

בשם רבי פנחס מקוריץ מובא שעליה זו היא סגולה להצלחה בלימוד התורה.

יש הטוענים כי במקור, נקרא הקונה את עלייה זו בשם 'חתם תורה' ובמשך השנים השתבשו העם וקראו לו בשם 'חתן תורה', אך כבר בספרי ההלכה מתקופת הראשונים מופיע המנהג בשם 'חתן תורה'.

הלכות ומנהגים

אצל רבותינו נשיאינו היה נהוג בחלק מהשנים לקבל את עליית חתן תורה ובחלק מהשנים את עליית שבת בראשית (אך לבסוף התקבע להשתדל לקבל דווקא את עליית שבת בראשית). העלייה הזו התייחדה בכך שבשונה מכל שאר ימות השנה היתה זו הפעם היחידה שקראו לרבי בשמו המלא ובשם אביו, וכן יוצא דופן בכך שהרבי לא עולה למפטיר.

בשונה מקריאה בשבת רגילה שכהנים ולוים לא יכולים לעלות מלבד בעליות הראשונות או בהפטרה, כהנים ולוים יכולים לעלות ל'חתן תורה'.

קריאת ה'רשות' לחתן תורה מהווה מעין הודעה שהעולם והתורה ברשותו של היהודי, והם בבחינת 'חתן' שיכולים להשפיע על התורה ועל העולם, כפי שהחתן הוא ה'משפיע' לעומת הכלה.

את המכירה של חתן תורה וחתן בראשית עורכים דווקא בשבת בראשית ולא ביום חול כדי להראות את חיבוב וקילוס המצווה, שיהודים מוכנים לפזר עבור התורה ממון רב.

בשונה ממנהג העולם, בחב"ד עולים כמה ביחד גם בעליות של חתן תורה ושל חתן בראשית, ואפילו בלי לגשת לבימת הקריאה, וכן אין פורשים טלית מיוחדת על העולים לחתן תורה וחתן בראשית, וגם העולה לתורה עצמו אומר 'חזק חזק ונתחזק'.

אין מן הראוי שבן ארץ ישראל יקנה 'חתן תורה', כיון שמן הדין אינו מחוייב ביום טוב שני ובעלייה זו.

נוהגים שהקונה של חתן תורה וחתן בראשית עורכים יחד סעודה לציבור בשבת בראשית.

בתורת החסידות

הרבי התבטא כי ענינה של עליה זו הוא ה'רצוא', לעומת חתן בראשית שמשמעותו הוא 'שוב'.

בסידור מהרי"ד מבואר שחתן הוא מלשון 'חות דרגא', והענין של חתן תורה וחתן בראשית הוא שחתן תורה ענינו המשכת אור אין סוף שיתלבש בתורה, וחתן בראשית ענינו להמשיך את אור אין סוף שבתורה שיתלבש בעולם. בזה עצמו יש את עבודת "מצהלות חתנים מחופתם" - המשכת הסובב על ידי התבוננות, בחינת המקיף דבינה, "ונערים ממשתה נגינתם" - התעוררות המידות על ידי נגינה ושירה על היין.