שלום דובער ליפשיץ

הרב שלום דובער ליפשיץ
[[קובץ:|250px]] הרב שלום דובער ליפשיץ (תש"ע)
יו"ר יד לאחים
לידה	כ"ז סיון תרפ"ט
	אונייטשא, קרמנצ'וג, רוסיה
פטירה	כ"ד אלול תשע"א
מקום קבורה	הר הזיתים,ירושלים
מקום פעילות	רמת גן
השתייכות	חסידות חב"ד
תפקידים נוספים	רב קהילת חב"ד ברמת גן
רבותיו	הרב חיים שאול ברוק, הרב יוסף שלמה כהנמן

הרב שלום דובער ליפשיץ (כ"ז סיוון תרפ"ט - כ"ד באלול תשע"א), מכונה הרשד"ב ליפשיץ או הגרש"ב ליפשיץ) היה רב קהילת חב"ד ברמת גן ורב שכונת בית הלל בעיר, ומייסד ויושב ראש ארגון יד לאחים במשך שישים ואחת שנה.

תולדות חיים

הרב שלום דובער ליפשיץ נולד בכ"ז בסיוון תרפ"ט בעיירה אונייטשא שבפלך קרמנצ'וג לאביו, הרב ישראל לייב ליפשיץ (שפעל אז בקרב יהודי העיירה) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, השו"ב המקומי ומחסידי אדמו"ר המהר"ש. בחודש טבת תרצ"ז עלתה משפחתו לארץ הקודש והם התיישבו בעיר רמת גן. בצעירותו למד במוסדות 'תפארת ציון' בבני ברק, לאחר מכן עבר לישיבת אחי תמימים תל אביב, שם התחנך אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק. לאחר מספר שנים החל את לימודיו בישיבת פוניבז' והיה מיודד עם הרב יוסף שלמה כהנמן, ראש הישיבה.

ייסוד יד לאחים

הרב שלום דובער ליפשיץ במשרדו (תשע"א)

בחודש כסלו תש"י, בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי ראש הישיבה, הרב כהנמן, עדויות על כפייה אנטי דתית במחנות ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחשו ביניהם ש"מסתמא הליובאוויטשער יגש" ואכן הרב ליפשיץ הציע את עצמו ואליו הצטרפו הרב שלמה נח קרול (לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב יעקב לנדא) והרב יצחק יעקובוביץ' (לימים רבה של הרצליה).

כבר למחרת יצאו לפעילותם הראשונה, ואז הקימו למעשה את ארגון "פעילים", שעם השנים הפך ל"פעילים יד לאחים" ולאחר מכן ל"יד לאחים - פעילי המחנה התורתי בישראל". באופן רשמי עמד בראש הארגון הרב יעקב לנדא, רבה של בני ברק, כאשר למעשה ניהל את הארגון הרב ליפשיץ. הוא ניהל צוות שהיה חודר למחנות, מוציא משם ילדים ומעביר אותם לחינוך תורני. פעילות זו נתקלה בהתנגדות עזה של כל המימסד הציוני. דוד בן גוריון עצמו, שכיהן אז כראש הממשלה קרא לרב ליפשיץ ולחבריו ונזף בהם. גם ביהדות החרדית התנגדו רבים לפעילות 'הפעילים', וראו בהם גוף סהרורי וקיצוני. כתוצאה מפעילות זאת נצלו במהלך השנים מאות ילדים. חלק מגדולי התורה עמדו לצד הארגון, ביניהם אדמו"ר הריי"צ, האדמו"ר מסאטמר, רבי יוסף שלמה כהנמן, רבי דוב בעריש ווידנפלד, רבי יצחק אייזיק הרצוג ורבי יחזקאל אברמסקי. פעולות אלו היו היסוד לארגון יד לאחים שהוקם מאוחד יותר.

עם הזמן החל הרב ליפשיץ להקדיש את רוב זמנו בפעילות הארגון וזמן לימוד התורה שלו הצטמצם. בעקבות כך החל לחשב את המשך דרכו בניהול הארגון והוא כתב על כך לרבי. הרבי ענה לו:

נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה שהקב"ה הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה רחמנא ליצלן ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש.. ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה

— אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, כרך ד' אגרת א'קצח

בהתאם לתשובה התמסר הרב ליפשיץ לעבודתו, הרחיב את צוות הארגון והחל לדאוג גם למבוגרים; הוא פתח עשרות בתי כנסת בארץ, סניפי יהדות, בתי מדרשות, סיפק תשמישי קדושה והביא את היהדות להמונים. בתוך כך, ניהל מאבקים עם גופים מימסדיים, בענייני חינוך, צרכיהם הגשמיים והרוחניים של עולי תימן, עיראק, מרוקו ולוב; במהלך כל פעולותיו היה בקשר רציף עם הרבי שאף דאג לו באופן אישי וכשפעם עצרו את הרב ליפשיץ במהלך הפגנה, לחצו ממזכירות הרבי על גורמים בממשלה להביא לשחרורו המהיר^{[דרוש מקור]}.

הפעם הראשונה שבה נסע לאדמו"ר מלך המשיח הייתה בשנת תשכ"ב, לאחר מכן נסע כשלושים פעמים נוספות. כמעט בכולם נכנס ליחידויות, שערכו בדרך כלל מחצי שעה ומעלה. בשנת תשכ"ד, כאשר יצא מהיחידות, ליווהו הרבי עד לפתח 770.

בח"י באלול תשכ"ד נשא את רעיתו, מרת שפרה מרים אסתר, בתו של המשפיע הרב נחום גולדשמיד. לאחר החתונה התיישב בשכונת הלל ברמת גן, בסמיכות למגורי אמו, והמשיך ביתר שאת בפעילותו כראש "פעילים יד לאחים", הוא פיקח על העבודה, גייס כספים, פתח סניפים ויזם פעילויות חדשות.

במוסדות חב"ד

בד בבד, התמסר הרשד"ב ליפשיץ לעבודה בכרם חב"ד, במשך השנים הוא ניהל ויזם עשרות פרויקטים במוסדות חב"ד, ביניהם: ניהל וריכז את המערכה לתיקון חוק מיהו יהודי וכנגד 'גיורי וינה'; ניהל וארגן את קליטתם הרוחנית של יהודי גרוזיה, סידר להם מקומות יישוב בקרב קהילות חב"ד; פתח להם בתי כנסת; דאג להם לרבנים חסידי חב"ד; קלט את בניהם בישיבות תומכי תמימים ועוד; הקים וייסד את 'וועד רבני צפון אפריקה יצאי מוסדות חב"ד', שמטרתו הייתה לאחד את כל הרבנים הספרדים שלמדו במוסדות חב"ד ולחזק את הזיקה החב"דית שלהם; ייסד את 'מכון הלכתא בטעמא', שחילק מלגות ליצירות תורניות בציבור החרדי שעסקו בשולחן ערוך הרב (בשיתוף עם הרב חנניה יוסף אייזנבך); הוציא לאור מכתבי רבותינו נשיאנו על הש"ס; כל זאת בעידודו של הרבי, ובשיתוף עם הנהלת מוסדות חב"ד בראשות הרב אפרים וולף.

ידיעותיו הרבות של הרב ליפשיץ בתורה ובהלכה גרמו לו להיות מועמד טבעי לרבנות ברמת גן. לערך בשנת תש"ל נבחר לרבנות במספר בתי כנסת ולרב בשכונת הלל ברמת גן. על פי בקשת אדמו"ר מלך המשיח, התמנה הרב ליפשיץ לרב קהילת חב"ד ברמת גן, של בית הכנסת 'היכל מרדכי - עוזיאל' שהונהג על ידי הרב מאיר בליז'ינסקי ובשנת תשמ"א כרב בית הכנסת הוותיק 'סוכת שלום', כממלא מקומו של הרב גדליה אקסלרוד.

הרבי חפץ מאד כי הרב ליפשיץ יתערב בענייני הרבנות. בחודש שבט תש"נ כתב לו הרבי: "דעתי ברורה שיהיה רב פס"ד (ככל שתלוי בו) אזכיר עה"צ". לעומת זאת באחת השנים רצה הרב ליפשיץ להתמודד על משרת רבה הראשי של רמת גן והרבי אסר עליו זאת.

בשנת תשמ"ח, לקראת בחירות תשמ"ט, קיבל הרב ליפשיץ הוראה מהרבי לנתק את ארגונו מאנשי המחלוקת בציבור הליטאי. הרב ליפשיץ יצא בקריאה לתמוך באגודת ישראל, ועשרות מאנשיו פרשו והקימו ארגון מתחרה בשם "לב לאחים" שנתמך על ידי 'דגל התורה' ורבניה. כתוצאה מכך נסגרו עשרות סניפים ומחלקות של הארגון ותורמים רבים הפסיקו את תרומתם. הרב ליפשיץ ויד לאחים עברו תקופה קשה בשנים אלו, כאשר כל אותו הזמן לא פסק הרבי לתמוך ולעודד. כך לדוגמא, בחודש שבט תש"נ, כאשר עבר הרב ליפשיץ בחלוקת דולרים, אמר לו הרבי""לפום צערא אגרא"". הרב ליפשיץ המשיך ללכת ואז עצר אותו הרבי, קראו חזרה והוסיף בחיוך: "אויב ס'וועט זיך נאך מערער", בצירוף דולר נוסף.

הרב ליפשיץ פעל רבות בנושא שלימות הארץ. בין היתר הנהיג את המערכה הגדולה כנגד בנימין נתניהו והסכמי חברון ווואי. הוא כינס עצרות מחאה בירושלים, בכפר חב"ד ובחיפה. אירגן עצרות תפילה ליד הכותל המערבי וקבר רשב"י. ניהל החתמת רבנים, הוציא לאור שלטים ומדבקות כמו גם עלונים וקבצי מחאה. פעילות זו ערך בשיתוף עם קונגרס הרבנים למען השלום ועם אגודת חסידי חב"ד באה"ק.

הרב ליפשיץ לא חת מפני איש, ויצא במספר הזדמנויות נגד מנהלים חב"דיים בכירים. אחת מהם היה כאשר כולל חב"ד נטל כספים מהקרן לידידות, שלפי דברי הרב ליפשיץ ולפי פסק בית דין רבני חב"ד אסור לקחת ממנו כסף, כיוון שהכספים אותו הוא מחלק הוא במטרה לגרום להשפעת הנוצרים על העם היהודי רח"ל.

כמו כן העלה הרב ליפשיץ ביקורת חריפה על צא"ח ועל הניהול הנוכחי של פרוייקט ילדי צ'רנוביל. עקב רשלנות בבדיקת יהדותם של הילדים, התברר כי רבים מהם הינם גוים, לפעמים אף משני הוריהם. כתוצאה מכך אירעו אסונות רוחניים קשים, עקב התבוללות יהודית של בוגרי הישיבות המיוחדים לילדי הפרוייקט. הסיבה העיקרית לבעיה, היא מכיון שלאחר שסיימו מספר שנים במוסדות בכפר חב"ד, יהדותם ברורה, וכך הם מוצאים להם זיווגים יהודיים, בעוד שיש מהם שהינם גוים גמורים על פי ההלכה. הנהלת צא"ח אינה מכחישה את הדברים. בשנת תשס"א העלה הרב שלום דוב ליפשיץ יושב ראש יד לאחים טענות קשות על ניהול הפרוייקט. במכתב ששלח לכבוד הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, העלה כי יש לבדוק את יהדותם, והעלה טענות קשות כלפי התמהמהות הגורמים השונים בשיתוף הפעולה עם ארגון יד לאחים.

עם פטירתו של הרב משה אשכנזי בשנת תשס"ז נעשה לזקן רבני חב"ד.

המשך הפעילות ביד לאחים

נואם באחת העצרות נגד המסיון

בתוך כך המשיך לפעול הרב ליפשיץ במרץ רב במסגרת יד לאחים. הוא שימש כיושב ראש הארגון ועל פיו הוכרע כל דבר. עד חודשי חייו האחרונים, גם כאשר חצה את גיל הגבורות היה מגיע מידי יום למשרדי הארגון בבני ברק, שם אישר פעילויות לצד יוזמת פרויקטים חדשים ותוכניות. במשך שישים ואחד שנות הנהלת הארגון סירב לקחת משכורת או תמורה כספית אחרת על עבודתו בארגון.

במסגרת עבודתו טיפל בקליטה רוחנית וגשמית לעולי פרס, גרוזיה, ברית המועצות וקווקז; במיגור ולוחמה בפעילותו ההרסנית של המסיון בארץ הקודש; בתמיכה במשפחות שחולצו מידי המסיון; בחילוץ בנות יהודיות מכפריים ערביים; בשיעורי תורה ויהדות בערים שונות בארץ; בתעמולה למען החינוך הכשר; בהוצאת ספרים וסידורי תפילות לעדות שונות; ועוד ועוד.

לפעילות זו זכה הרב ליפשיץ לתמיכה מגדולי רבני דורנו.

עם הרב וואזנר

ביום כ"ד באלול תשע"א, לאחר מחלה קשה, נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת חב"ד שבהר הזיתים בירושלים, בסמיכות לציונם של רבי שניאור זלמן מלובלין ושל רבי דוד צבי חן.

את עבודת ניהול הארגון נטלו בניו הרה"ח ר' שמואל שלמה ליפשיץ ובנו הרה"ח ר' ישראל לייב ליפשיץ.

ראו גם

• ארגון יד לאחים

משפחתו

• הרב שמואל שלמה ליפשיץ ר"מ לשעבר ומשפיע כיום בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק .
• הרב ישראל לייב ליפשיץ כרב קהילת חב"ד ברמת גן

חתניו

• חתנו הרב בנימין קופרמן רב בית הכנסת הגדול ברמת גן ודיין מומחה לדיני ממונות.
• חתנו הרב שלמה חיים פלדמן.
• חתנו הרב שלמה אריה לייב גרשקוביץ' - בני ברק.

קישורים חיצונים

• הרב ליפשיץ בטקס הענקת בול חב"ד
• הרב ליפשיץ בכנס רבני קונגרס הרבנים למען השלום (תשס"ג)
• הרב ליפשיץ בחילופי מכתבים עם הוותיקן
• החסיד שאיחד בהלווייתו את כל החוגים • קווים לדמותו -
• הרב עובדיה יוסף - דברי הספד על הרב שלום דובער ליפשיץ וקריאה לתמיכה בארגון "יד לאחים"
• אגרות הרבי לרב ליפשיץ - בקשר עם פעולותיו ביד לאחים, תשורה מנישואי צאצאיו י"ג תמוז תשע"ט