. . בבואנו מיום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, אשר, "מה להלן עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש" ונותן כח לכל ההולכים בדרכיו, שזה עתה חגגו ("געּפראוועט") את יום ההילולא שלו בכל מקום ומקום – יש להוסיף ביתר שאת וביתר עוז במילוי הוראותיו ע"ד לימוד והפצת תורת החסידות, באופן שיהי' ניכר בכאו"א מישראל שהוא יהודי שלמד חסידות וכל מציאותו חדורה בתורת החסידות. ובהדגשה – כאמור – שהפצת המעיינות חוצה היא העבודה העיקרית דדורנו זה . . כיון שדור זה הוא דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה, שתהי' כשיפוצו מעינותיך חוצה
— תורת מנחם 'התוועדויות' תנש"א ח"ב ע' 226
ימי חב”ד
בי"ד באדר ג'ת"ה - יהודי שושן נקהלו ונצחו את אויביהם בשושן.
בי"ד באדר ג'ת"ו - בשנה שלאחר הניצחון, נקבע יום פורים לחג.
פורים. בקריאת המגילה קוראים: (ח. יא) "להרג ולאבד ולהרג ולאבד". (ט. ב) "ואיש לא עמד בפניהם ואיש לא עמד לפניהם". באמירת "האגרת הזאת", "אגרת הפרים הזאת השנית", מנענעים את המגילה. נוסח "שושנת יעקב": "ברוכים כל הצדיקים". שהחינו - גם ביום.
במגלה שכתב אבי אדוני זקני מורי ורבי לא נכתבו בני המן בעמוד בפני עצמן. וכן לא כל העמודים מתחילים בתיבת "המלך".
בתורה אור ביאור ד"ה "יביאו לבוש" סעיף המתחיל "והנה בחינת לבוש", צריך להיות "והיא בחינת פני וזו היא המסתתרת .. שהיא בחינת עתיק בחינת סתימא דכל סתימין". ויש נוסח אחר: "והנה בחינת ביום ההוא הוא בחינת בינה אימא עילאה המקננת בבריאה בכורסיא אכן מלכות דאצילות נעשה עתיק לבריאה שנעתק וגבוה מבריאה ואינה באה בהתגלות בעולם הבריאה שאפילו מבחינת ביום ההוא הוא בבחינת העלם והסתר. ומה שנאמר אסתיר פני שכן נקרא מלכות וממלכות שבחכמה נעשה חכמה שבמלכות כו'".
