ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)

הניגון על המילים יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד (במנגינת 'זאל שוין זיין די גאולה') הוא ניגון שנוגן לפני הרבי פעמים רבות וזכה לעידודיו הנמרצים, ומאז התקבל אצל חסידי חב"ד ומושר בהזדמנויות רבות כניגון העיקרי על המילים 'יחי אדוננו'.

מקורו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הניגון הוא ניגון יהודי-חסידי כללי שהושר על המילים "זאל שוין זיין די גאולה, משיח זאל שוין קומען" (=שתבוא כבר הגאולה, שהמשיח יבוא).

המוזיקאי החרדי 'רבי אלתר' התאים את הלחן למילות הפסוק 'ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו'. בציבור החרדי שרים את המנגינה גם על המילים "לא פחות מאלף, אלפיים עוד יותר טוב".

בחסידות חב"ד התקבל הניגון והושר - בנוסף למילים המקוריות, "זאל שוין זיין די גאולה" - בגלגולים שונים על מילים שונות:

בשנת תשל"א, כאשר אמר הרבי את פרק ע' בתהלים, חובר לכבודו ניגון במנגינה זו ובמילים: "יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ, בְּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ, וְיֹאמְרוּ תָמִיד, יִגְדַּל אֱלֹקים, אֹהֲבֵי יְשׁוּעָתֶךָ. וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן, אֱלֹקים חוּשָׁה לִּי, עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה, ה' אַל תְּאַחַר".

בשנת תשל"ח, לאחר האירוע הבריאותי שעבר הרבי בשמיני עצרת, הושר הניגון בהקפות שנערכו בשמחת תורה, על המילים "דער רבי זאל געזונט זיין" [בשפת האידיש = הרבי שיהיה בריא], מאוחר יותר - "דער רבי וועט געזונט זיין" [=הרבי יהיה בריא] ומאוחר יותר "דער רבי איז געזונט" [=הרבי הוא בריא]. היו ששרו כך גם לאחר כ"ז באדר תשנ"ב.

בהזדמנויות רבות היו מנגנים את הניגון במילים "יחי אדוננו מורנו ורבינו, יחי אדוננו מורנו ורבינו".

הניגון לפרק עמ' בתהלים הגיע ל770 על ידי הרב אהרון מרדכי זילברשטרום וכפי שהוא סיפר: "איש חסיד היה בירושלים, הלא הוא המשפיע הנודע הרה"ח ר' יהושע ליפקין ("שייע"). להתוועדויותיו יצא שם טוב בציבור החרדי בירושלים, וגם רבים שלא נמנו על חסידי חב"ד היו מגיעים להשתתף בהתוועדויותיו ולשמוע את דבריו. הניגון האמור היה ידוע ומושר אצל ציבור החרדי, אולם המשפיע ר' שייע התאים את המילים מהפרק של הרבי לניגון זה, ובכל פארבריינגען שהיה נוכח בו, היו מנגנים זאת בהתלהבות גדולה.

בחודש תשרי תשל"ב זכיתי להגיע לרבי. בהתוועדות שמחת תורה, לקראת סיומו, ניגשתי לבעל מנגן הרב צבי הירש גאנזבורג, ואמרתי לו שיש לי ניגון חדש מירושלים על הקאפיטל של הרבי, וביקשתיו שישיר זאת. אך הוא הגיב שכבר מאוחר מדאי ואין אפשרות לנגן זאת. שעה קלה לאחר מכן, משנסתיימה ההתוועדות ולאחר מעריב, התקיים מעמד חלוקת כוס של ברכה. בהזדמנות זו ניגשתי לחזן ר' משה טלישבסקי וביקשתי את עזרתו בהנחלת השיר עם המילים בפני קהל החסידים, לכבודו של הרבי. ר' משה היסס אך החל לנגן זאת בקול לא גדול, אך גם לא נמוך. אט אט החלו הסובבים לתפוס את הניגון ולהצטרף. לפתע פנה הרבי אליו (עמדתי אז לידו), הביט בו, ואז הניח הכוס על השולחן והחל מעודד בשתי ידיו הקדושות כמה וכמה פעמים, וכך גם בהמשך החלוקה עוד כמה פעמים. מובן שהקהל העצום הצטרף אף הוא בהתלהבות גדולה, והשיר קיבל 'אישור רשמי' בחצרו של הרבי. מאז החלו לנגנו בהתוועדויות של הרבי עד י"א ניסן תשל"ב, שאז כבר הבינו כי ראוי להתאים ניגון על הפרק החדש לכבוד י"א ניסן. הפעם כל אחד ביקש לעצמו את הזכות הזאת, כך שעל פרק ע"א בתהלים הולחנו ארבעה ניגונים..."

גירסא שונה במקצת: טלישבסקי אמר שהניגון קצת צולע. לר' אהרון מרדכי זילברשטרום לא הייתה בררה, ובאמצע כוס של ברכה עשו שקט, והוא נעמד ליד הרבי, עם תהלים, והחל לשיר, הרבי נתן לו לנגן את כל הניגון. הרבי האט קצת את החלוקה, כי הקשיב, ובפעם השניה שהתחילו "ואני עני ואביון" הרבי התחיל לעודד בתנועות יד.

ניגון "יחי"

במוצאי שבת פרשת תזריע מצורע, ו' באייר תנש"א, שרו החסידים את המנגינה עם המילים 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד', ולאחר מכן גם ביום ט"ו אייר - בעת חלוקת קונטרס דבר מלכות^[1]. בשתי ההזדמנויות עודד הרבי את השירה.

במשך השנה שלאחר מכן המשיכו החסידים לשיר את הניגון עם המילים "זאל שוין זיין די גאולה". במקרים רבים התייחס לכך הרבי בפתיחת ההתוועדות - כאשר התבטא "בהמשך לניגון ששרו עתה..." והחל לדבר בנושא הגאולה. בחורף תשנ"ב, שרו מידי פעם את הניגון עם המילים "עס קומט שוין די גאולה, משיח קומט שוין" [=באה כבר הגאולה, משיח באה כבר], בעידודו של הרבי.

החל מתחילת שנת תשנ"ג, החלו החסידים לשיר בתדירות מול הרבי את הניגון עם המילים 'יחי אדוננו' כשהרבי מעודד את השירה. ומאז ועד ג' בתמוז תשנ"ד היה זה השיר העיקרי ששרו בפני הרבי. בהזדמנויות רבות ראו כיצד מעוניין הרבי לעודד ניגון זה דוקא, ולא אחר.