שבת בראשית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. |
שבת בראשית היא השבת האחרונה של חודש תשרי הבאה לאחר שמיני עצרת ושמחת תורה, והיא השבת מברכים של חודש מר חשון.
שבת זו הינה שבת כללית המשפיעה על השנה כולה. כפתגם רבותינו נשיאינו[1] ששבת בראשית נוגעת לכל השנה כולה. "אזוי ווי מ'שטעלט זיך אוועק שבת בראשית, אזוי גייט אַ גאַנץ יאר" (ההנהגה דשבת בראשית נמשכת בכל השנה).
תוכנה של השבת
ממוצע המחבר
שבת בראשית מציינת את המעבר מחודש תשרי, המרובה במועדות, לאורח החיים היום יומי הרגיל בשאר חדשי השנה:
העניין הראשון בשבת בראשית הוא שהיא הסיום והסך הכל של חודש תשרי – בהיותה השבת האחרונה של החודש, שאז היא העליה והשלימות (ויכולו) של סיום המועדים דחודש תשרי – שמיני עצרת ושמחת תורה, שהם עוצרים וקולטים (עצרת מלשון קליטה) ומכניסים בפנימיות את כל הימים טובים של חודש תשרי.
העניין השני בשבת בראשית הוא שהיא ההתחלה של העבודה הרגילה של השנה הבאה – בהיותה שבת מברכים חודש מר חשון, חודש ה"חולין" הראשון של השנה החדשה (שאין בו שום ימים טובים), בו מתחילה עיקר העבודה של "ויעקב הלך לדרכו", לדרכו דוקא – בעניני העולם ועובדין דחול, איש תחת גפנו ותחת תאנתו.
ומכיון ששבת בראשית כוללת בתוכה את שני העניינים - היא ה"ממוצע המחבר" ביניהם, הנותנת את הכח המיוחד שבהתאם לאופן ההנהגה אז, ימשך כל השנה; להמשיך את המצב הנעלה בחודש תשרי בעבודה היום יומית בעולם, בימי החול ובעובדין דחול[2].
האור והחיות של החכמה שמאיר בשבת בראשית נמשך על כללות השנה, על כל ימות השנה, הן על ימות החול והן על השבתות ומועדים הכללים, והן על המועדים הפרטיים של כל יחיד, יום הכניסה לחדר, יום הבר מצוה און וכל שאר ימי חיי האדם ומאורעותיו, כולם נמשכים משבת בראשית[3].
הרבי[4] הוסיף: כיון שסיפרו וגילו לנו זאת - שייך הדבר גם אלינו.
ובכן: הברירה בידינו להמשיך שמחה על כל השנה כולה על ידי השמחה עתה, בשבת בראשית.
– ענינו של שבת הוא אמנם תענוג, כידוע[5] בהחילוק שבין שבת ליום טוב, שיום טוב ענינו שמחה ("מועדים לשמחה") ושבת ענינו תענוג, אבל אף על פי כן, גם בשבת ישנו ענין השמחה, אלא שהשמחה כלולה בהעונג[6].
מנהגי השבת
- בשבת זו נהגו החסידים להתוועד 'באופן חזק'[7].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- א שטארק פארברענגען, שיחה בה מבאר הרבי את התוכן של ההתוועדות המיוחדת בשבת זו
- שבת כללית, במדור 'ניצוצי רבי' בתוך גליון התקשרות שבת בראשית תש"פ
- לקט התייחסויות מרבותינו נשיאינו לשבת בראשית, בתוך מדור 'הזמן גרמא', גליון התקשרות, שבת בראשית תש"פ
- אוצר מנהגי חב"ד - שבת בראשית
הערות שוליים
- ↑ שיחת שבת פרשת בראשית תשי"א סי"ח. תשי"ב ס"א (תורת מנחם - התוועדויות חלק ב' ע' 64. חלק ד' ע' 109), ובהנסמן שם.
- ↑ שיחת ש"פ בראשית תשנ"ב
- ↑ כתר שם טוב הוספות ו
- ↑ תורת מנחם תשי"ג עמ' 130
- ↑ ראה ספר המאמרים תש"ט ס"ע 130 ובהערת הרבי שם.
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק ד' ע' 1090 הערה 31.
- ↑ שיחת אדמו"ר הריי"צ שבת פרשת בראשית תש"ה.
זמן שמחתנו | ||
---|---|---|
זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | |
סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב |