א. המציאות מוכיחה. ב. גם אותם יש למחוק. ג. היא קצרה ומגוחכת, בערכים על האדמו"רים מופיעים יתר פרטים על הנושא, וכתובה בלשון לא תקינה ("בית מדרשו של האדמו"ר מסאדיגורא שרר")! ועיין במה שכתבתי בשיחתך... ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 12:48, ט"ז בתשרי, ה'תשפ"א
א. אז יש לך בעייה... ב. תמחק א"ז קודם. ג. אני מזדהה עם המאמר של הפילים בחנות חרסינה בכל ליבי ומשייך אותך לקבוצה הזאת. ד. עניתי --ערנסקייט ~ תחב"דו את הערכים! ~ שומרים על הערנסקייט 12:50, 4 באוקטובר 2020 (UTC)
בשנת תר"ב הגיע רבי ישראל מרוז'ין לעיירה סדיגורה שהשתייכה אז לאימפריה האוסטרית והקים שם מחדש את חצרו בפאר והדר דומים לאלו שנאלץ לעזוב בחצרו הקודמת ברוז'ין. גם אל חצרו זו נהרו אלפי חסידים. לאחר פטירתו בג' בחשווןתרי"א, תפס את מקומו בנו הבכור רבי שלום יוסף פרידמן, אולם הוא לא האריך ימים ונפטר עשרה חודשים בלבד אחריו. לאחר פטירתו החל לכהן בסדיגורה רבי אברהם יעקב פרידמן בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין והוא נחשב כאדמו"ר הראשון בשושלת סדיגורה ומכונה בחסידות "האדמו"ר הזקן".
בניו של רבי שלום יוסף היו רבי יצחק פרידמן אבי שושלת בוהוש ורבי מנחם נחום דב בער (ר' נחום בער'ניו) פרידמן מסדיגורה.
רבי נחום בער'ניו נולד בשנת תר"ג. אחר שהתייתם גדל אצל דודו רבי יצחק. נשא את בת דודורבי אברהם יעקב. התפרסם בדיבורו החריף והקצר. נפטר בכ"ז באבתרמ"ג. חתנו היה רבי משה יהודה לייב פרידמן מפשקאן. בנו היה רבי שלום יוסף פרידמן (תרל"א-כ' באבתרפ"ז), אדמו"ר במילניצא. רבי שלום יוסף נשא בזיווג ראשון את בתו של (דודו ובן דודו של אביו) רבי ישראל מסדיגורה ובזיווג שני את בתו של רבי מרדכי יוסף טברסקי מזלטיפולי.
הדור הראשון
רבי אברהם יעקב כיהן 32 שנים בסדיגורה ונחשב לממלא מקום המרכזי של אביו. במהלך השנים עזבו אחיו את חצר סדיגורה ופתחו חצרות משלהם, אף הם במרחב האימפריה האוסטרית, בגליציה וברומניה. הוא היה חתנו של רבי אהרן פרלוב, ה"בית אהרן" מקרלין.
בניו הגדולים של רבי אברהם יעקב היו רבי אשר ורבי שלמה. רבי אשר היה מאורס לבתו של רבי צבי הירש מרימנוב אך נפטר טרם נישואיהם. אחיו רבי שלמה'ניו (י"א בתשריתר"ד - כ' בטבתתרמ"א) התארס עם ארוסת אחיו ונישא לה בשנת תרי"ח. אחרי חמש עשרה שנים שלא נולדו להם ילדים התגרשו. נישא בשנית לבת דודו רבי דוד הלפרין, חתנו של רבי ישראל מרוז'ין. הוא וגיסו ובן דודו רבי נחום בער'ניו היו מיועדים להנהיג את העדה ובחיי רבי אברהם יעקב התקבצו תחתם אברכים אך הם נפטרו בחייו. בנותיו של רבי שלמה היו: חוה לאה שנישאה לרבי נחום מרדכי פרידמן בנו של (בן דודו וגיסו של אביה), רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב ולאה שנישאה לבן דודה רבי ישראל פרידמן מבויאן לייפציג[2].
הדור השני
לאחר פטירת רבי אברהם יעקב בשנת תרמ"ג החלו לכהן בסדיגורה שניים מבניו, רבי יצחק פרידמן מבויאן, ה"פחד יצחק" ורבי ישראל פרידמן מסדיגורה ה"אור ישראל". לאחר מספר שנים במסגרת חלוקת הירושה, עזב רבי יצחק את סדיגורה ועבר לעיר בויאן בה הקים את חסידות בויאן ורבי ישראל נשאר בסדיגורה וממנו המשיכה חסידות סדיגורה. נפטר בשנת תרס"ז.
הדור השלישי
רבי אהרן פרידמן, ה"קדושת אהרן". נולד בי"ב בתשריתרל"ז. רוב חסידי אביו נסעו אליו, אך הוא נפטר שש שנים אחרי פטירת אביו, בי"ט בתשריתרע"ג. היה חתנו של רבי שלום יוסף בנו של רבי מרדכי פייבוש פרידמן מהוסיאטין. בתקופתו נוסדה ישיבה בסדיגורה בשם "אור התורה". בראשות הישיבה עמדו האחים הרבנים רבי רפאל, רבי אליעזר ורבי אברהם קיטגורוצקי.
רבי שלמה חיים פרידמן, שהיה מכונה "ר' שלמה'ניו" (נולד בא' בסיוןתרמ"ז), חתנו של רבי שמואל הורנשטיין מראדומישלא, כיהן גם הוא כאדמו"ר, אך לאחר שעבר לווינה בימי מלחמת העולם הראשונה, העדיף לעסוק בפעילות ציבורית למען הפליטים ולטובת יישוב ארץ ישראל ולא המשיך באדמו"רות במובן הרגיל והמקובל אלא בדרך ייחודית. היה שותף בהקמת ההסתדרות החסידית-ציונית, "אגודת יישוב ארץ ישראל" שהסתפחה לאחר כמה שנים למזרחי, ואת הקמתה הוביל רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' והיה שותף לה גם רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין. לאחר השואה התגורר אף הוא בתל אביב והמשיך בפעילות עניפה ובהצלת יתומים יהודיים בארצות אירופה. פרסם מאמרי הגות רבים. נפטר בכ"ו באבתשל"ב ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים. קובץ ממאמריו שפרסם בעיתון הצופה קובצו על ידי בני משפחתו בשם "דברים בעיתם". ספר אחר, של דברי תורה שהשמיע בחו"ל ובארץ, יצא לאור בשם "חיי שלמה" בשנת תשס"ו.
רבי דוד משה שפירא, האדמו"ר מגוואדז'יץ-סדיגורה בווינה ובבורו פארק, בן רבי יצחק מרדכי.
רבי יצחק מרדכי שפירא מגוואדז'יץ-סדיגורה בבורו פארק, בן רבי דוד משה.
רבי שלמה שפירא, האדמו"ר הנוכחי מגוואדז'יץ-סדיגורה בבורו פארק, בן רבי יצחק מרדכי
הדור הרביעי
לאחר פטירתו של רבי אהרן, התמנה בנו יחידו רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה כאדמו"ר בגיל 16 בסדיגורה לצד דודיו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, יחד עם שאר אדמור"י שושלת רוז'ין. בשנת תרפ"ג הקים את ישיבת "משיבת נפש" בפשמישל. בראשות הישיבה עמדו רבי שבתי סגל, הרב שמשון פוגלמן והרב צבי וייצנר. בין בוגרי הישיבה היו הרב אפרים ויינברגר (לימים רב שכונת יד אליהו) ורבי הלל ברוקנטל (לימים רב היישוב חפץ חיים). בהמשך פתח סניף לישיבה ביוזפוב בראשות רב העיר הרב שמעון פרזונצ'בסקי, שהיה מחסידיו. בסניף זה למדו 40 בחורים. חלק גדול מתלמידי הישיבה פנו בהמשך לישיבת חכמי לובלין. הוא שלח את חסידיו לארץ ישראל, והם פתחו בה מספר בתי כנסת.
רבי אברהם יעקב פרידמן, בנו של רבי מרדכי שלום יוסף שימש כאדמו"ר אחרי פטירת אביו. נולד בה' באלולתרפ"ח, בווינה ועבר עמו לפשמישל ולניו-יורק. לאחר שאביו עלה ארצה, היה רבה של הקהילה שהקים ולאחר מספר שנים עלה ארצה גם הוא. העביר את מרכז החסידות לבני ברק, שבה התגורר בשנים האחרונות, בדירה שבתוך בית המדרש הגדול שבמרכז החסידות. כיהן כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. דברי תורתו כונסו בספר "עקבי אבירים". נפטר בי"ט בטבתתשע"ג ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים.
הדור השישי
בנו היחיד של רבי אברהם יעקב, רבי ישראל משה פרידמן, הוכתר כממלא מקומו. בחיי אביו כיהן כרב בית הכנסת אור ישראל של חסידי סדיגורה בלונדון שבאנגליה וכרבה של קהילת סדיגורה בעולם. הרב ישראל משה היה חתנו של הנגיד הויז'ניצאי מלונדון, חיים משה פלדמן. תחת נשיאותו הוקם בשנת תשע"ות"ת נוסף לחסידיו בבני ברק וכן הוקמו בתי כנסיות ברמת בית שמש, צפת, אלעד וביתר עילית. יסד את הארגון 'וועד אהבת תורה' - מפעל לימוד ומבחנים. גם הוא כאביו, כיהן כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. נפטר לאחר מחלה קשה בכ"א באבתש"פ.
הדור השביעי
רבי ישראל משה פרידמן מינה בצוואתו לממשיך דרכו את בנו החמישי בן ה-24 הרב יצחק יהושע העשיל פרידמן . למרות זאת החליטה הרבנית בהסכמת הבן הרב יצחק יהושע העשיל ושאר הבנים ובהסכמת הדיינים הרב מנחם מנדל שפרן, הרב אשר וייס, הרב נפתלי נוסבוים והרב מאיר הייזלר, לאפשר לשנים נוספים מבניו להתעטר בתואר אדמו"ר : בנו הגדול הרב מרדכי שלום יוסף (המכונה מש"י) לתואר אדמו"ר מסדיגורה ירושלים, בנו הרב אהרן דב בער לתואר אדמו"ר מסדיגורה לונדון. להסכם זה הצטרף גם הדיין הרב ישראל ברגר שבפניו ערך האדמו"ר רבי ישראל משה את צוואתו, במכתב נפרד, שבו הדגיש שהבן הרב יצחק יהושע העשיל הוא ממלא המקום של אביו. בעקבות פרשנות שאינה נכונה למכתב הדיינים פרסמו הדיינים מכתב הבהרה מיוחד שבו מציינים שהדבר ברור שהעומד בראש החסידות וכל מוסדותיה הוא רק הבן רבי יצחק יהושע העשיל כפי המפורש בצוואה, ומכתבם נסוב אך ורק על עניין התוארים.
— המכלול
חסידות סדיגורה היא 'חצר' מבית רוז'ין שנוסדה בעיירה סדיגורה שבחבל בוקובינה. היא אחת מהחסידויות שהוקמו על ידי צאצאיו של רבי ישראל מרוז'ין שבעצמו ישב בעיירה סדיגורה לאחר בריחתו מהצאר ניקולאי הראשון.
חסידות סדיגורה היא 'חצר' מבית רוז'ין שנוסדה בעיירה סדיגורה שבחבל בוקובינה.
היא אחת מהחסידויות שהוקמו על ידי צאצאיו של רבי ישראל מרוז'ין שבעצמו ישב בעיירה סדיגורה לאחר בריחתו מהצאר ניקולאי הראשון.
היסטוריה
בשנת תר"ב הגיע רבי ישראל מרוז'ין לעיירה סדיגורה והקים שם מחדש את חצרו לאחר שנאלץ לעזוב את חצרו הקודמת ברוז'ין. גם אל חצרו זו נהרו אלפי חסידים. לאחר פטירתו בג' בחשווןתרי"א, מילא את מקומו בנו הבכור הרב שלום יוסף פרידמן, אולם הוא לא האריך ימים ונפטר עשרה חודשים בלבד אחריו. לאחר פטירתו החל לכהן בסדיגורא רבי אברהם יעקב פרידמן, בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין והוא נחשב כאדמו"ר הראשון בשושלת סדיגורא ומכונה בחסידות "האדמו"ר הזקן".
בניו של רבי שלום יוסף היו רבי יצחק פרידמן מבוהוש ורבי מנחם נחום דב בער (ר' נחום בער'ניו) פרידמן מסדיגורא.
רבי נחום בער'ניו נולד בשנת תר"ג. אחר שהתייתם גדל אצל דודו רבי יצחק. התפרסם בדיבורו החריף והקצר. נפטר בכ"ז באבתרמ"ג. חתנו היה רבי משה יהודה לייב פרידמן מפשקאן. בנו היה רבי שלום יוסף פרידמן (תרל"א-כ' באבתרפ"ז), אדמו"ר במילניצא. רבי שלום יוסף נשא בזיווג ראשון את בתו של (דודו ובן דודו של אביו) רבי ישראל מסדיגורה ובזיווג שני את בתו של רבי מרדכי יוסף טברסקי.
הדור הראשון
רבי אברהם יעקב כיהן 32 שנים כאדמו"ר בחסידות סדיגורא.
בניו הגדולים של רבי אברהם יעקב היו רבי אשר ורבי שלמה. רבי אשר היה מאורס לבתו של רבי צבי הירש מחסידות רימנוב אך נפטר טרם נישואיהם. אחיו רבי שלמה'ניו (י"א בתשריתר"ד - כ' בטבתתרמ"א) התארס עם ארוסת אחיו ונישא לה בשנת תרי"ח. אחרי כ-15 שלא נולדו להם ילדים התגרשו. לאחר מכן נישא בשנית לבת דודו רבי דוד הלפרין, חתנו של רבי ישראל מרוז'ין. הוא וגיסו ובן דודו רבי נחום בער'ניו היו מיועדים להנהיג את העדה ובחיי רבי אברהם יעקב התקבצו תחתם אברכים אך הם נפטרו בחייו. בנותיו של רבי שלמה היו: חוה לאה שנישאה לרבי נחום מרדכי פרידמן בנו של רבי ישראל פרידמן מחסידות צ'ורטקוב ולאה שנישאה לבן דודה רבי ישראל פרידמן מחסידות בויאן.
הדור השני
לאחר פטירת רבי אברהם יעקב בשנת תרמ"ג החלו לכהן בסדיגורה שניים מבניו, רבי יצחק פרידמן מבויאן, ה"פחד יצחק" ורבי ישראל פרידמן מסדיגורה ה"אור ישראל". לאחר מספר שנים במסגרת חלוקת הירושה, עזב רבי יצחק את סדיגורה ועבר לעיר בויאן בה הקים את חסידות בויאן ורבי ישראל נשאר בסדיגורה וממנו המשיכה חסידות סדיגורה. נפטר בשנת תרס"ז.
הדור השלישי
רבי אהרן פרידמן, ה"קדושת אהרן". נולד בי"ב בתשריתרל"ז. רוב חסידי אביו נסעו אליו, אך הוא נפטר שש שנים אחרי פטירת אביו, בי"ט בתשריתרע"ג. היה חתנו של רבי שלום יוסף בנו של רבי מרדכי פייבוש פרידמן מהוסיאטין. בתקופתו נוסדה ישיבה בסדיגורה בשם "אור התורה". בראשות הישיבה עמדו האחים הרבנים רפאל, אליעזר ואברהם קיטגורוצקי.
רבי שלמה חיים פרידמן, שהיה מכונה "ר' שלמה'ניו" (נולד בא' בסיוןתרמ"ז), חתנו של רבי שמואל הורנשטיין מראדומישלא, כיהן גם הוא כאדמו"ר, אך לאחר שעבר לווינה בימי מלחמת העולם הראשונה, העדיף לעסוק בפעילות ציבורית למען הפליטים ולטובת יישוב ארץ ישראל ולא המשיך באדמו"רות במובן הרגיל והמקובל אלא בדרך ייחודית. היה שותף בהקמת ההסתדרות החסידית-ציונית, "אגודת יישוב ארץ ישראל" שהסתפחה לאחר כמה שנים למזרחי, ואת הקמתה הוביל ר' חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' והיה שותף לה גם ר' יעקב פרידמן מהוסיאטין. לאחר השואה התגורר אף הוא בתל אביב והמשיך בפעילות ענפה ובהצלת יתומים יהודיים בארצות אירופה. פרסם מאמרי הגות רבים. נפטר בכ"ו באבתשל"ב ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים. קובץ ממאמריו שפרסם בעיתון הצופה קובצו על ידי בני משפחתו בשם "דברים בעיתם". ספר אחר, של דברי תורה שהשמיע בחו"ל ובארץ, יצא לאור בשם "חיי שלמה" בשנת תשס"ו.
רבי דוד משה שפירא, האדמו"ר מגוואדז'יץ-סדיגורה בווינה ובבורו פארק, בן רבי יצחק מרדכי.
רבי יצחק מרדכי שפירא מגוואדז'יץ-סדיגורה בבורו פארק, בן רבי דוד משה.
רבי שלמה שפירא, האדמו"ר הנוכחי מגוואדז'יץ-סדיגורה בבורו פארק, בן רבי יצחק מרדכי
הדור הרביעי
לאחר פטירתו של רבי אהרן, התמנה בנו יחידו רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה כאדמו"ר בגיל 16 בסדיגורה לצד דודיו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, יחד עם שאר אדמור"י שושלת רוז'ין. בשנת תרפ"ג (1923) הקים את ישיבת "משיבת נפש" בפשמישל. בראשות הישיבה עמדו הרב שבתי סגל, הרב שמשון פוגלמן והרב צבי וייצנר. בין בוגרי הישיבה היו הרב אפרים ויינברגר (לימים רב שכונת יד אליהו) והרב הלל ברוקנטל (לימים רב היישוב חפץ חיים). בהמשך פתח סניף לישיבה ביוזפוב בראשות רב העיר הרב שמעון פרזונצ'בסקי, שהיה מחסידיו. בסניף זה למדו 40 בחורים. חלק גדול מתלמידי הישיבה פנו בהמשך לישיבת חכמי לובלין. הוא שלח את חסידיו לארץ ישראל, והם פתחו בה מספר בתי כנסת.
בשנת תרצ"ד עבר להתגורר בפשמישל שבה התגוררו רבים מחסידיו. באדר תרצ"ט (1939) עלה לארץ והתיישב בתל אביב. מדברי תורתו ערכו את סדרת הספרים "כנסת מרדכי". כבר בצעירותו היה חבר מועצת גדולי התורה ונשיא קרן התורה של אגודת ישראל. נפטר בכ"ט בניסןתשל"ט ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים.
הדור החמישי
רבי אברהם יעקב פרידמן, בנו של רבי מרדכי שלום יוסף שימש כאדמו"ר אחרי פטירת אביו. נולד בה' באלולתרפ"ח, בווינה ועבר עמו לפשמישל ולניו-יורק. לאחר שאביו עלה ארצה, היה רבה של הקהילה שהקים ולאחר מספר שנים עלה ארצה גם הוא. העביר את מרכז החסידות לבני ברק, שבה התגורר בשנים האחרונות, בדירה שבמבנה בית המדרש הגדול שבמרכז החסידות. כיהן ב"מועצת גדולי התורה" של אגודת ישראל. חידושיו כונסו בספר "עקבי אבירים". נפטר בי"ט בטבתתשע"ג.
בתום השבעה של רבי ישראל משה פורסמה צוואתו שבה נכתב שרק בנו החמישי רבי יצחק יהושע העשיל יוכתר כאדמו"ר מסדיגורה.
חרף זאת, פרסמה אשתו, הרבנית שרה פרידמן, שגם שניים מבניהם הגדולים ימונו לאדמו"רים. הבכור, רבי מרדכי שלום יוסף, לאדמו"ר מסאדיגורה-ירושלים, והאח השלישי רבי אהרן דב בער לאדמו"ר מסאדיגורה-לונדון. כמה דיינים הסכימו עם מתווה זה. עוד, פורסם מכתב שעליו חתומים כל האחים, ובו נכתב שכל ההחלטות נעשו על דעת כל האחים "והמערערים אינם אלא מחרחרי ריב" (אך לא פורט במכתב על מה הוסכם).
— חב"דפדיה
לא חושב שיש מה לבקש יותר מזה!!! ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 12:57, ט"ז בתשרי, ה'תשפ"א
א. אשמח אם תוכל להכניס אז זה לאיפשהו, כי זה מאוד מסרבל. ב. אתה מוזמן לערוך. ג. אין בזה בעייה בשונה מערכים אחרים מויקי! --ערנסקייט ~ תחב"דו את הערכים! ~ שומרים על הערנסקייט 12:59, 4 באוקטובר 2020 (UTC)
