לימוד עניני בית הבחירה
לימוד עניני בית הבחירה היא תקנה של הרבי לעסוק בלימוד עניני בית המקדש, במטרה לעסוק בבנין הבית ברוחניות, דבר המזרז את בנייתו בפועל בגשמיות. הרבי הסביר את תוכנה של התקנה על יסוד המדרש המתאר דו-שיח בין הקב"ה ויחזקאל הנביא, שבו ביקש הקב"ה מיחזקאל ללמד את עם ישראל על צורת בית המקדש, ואמר לו: "בשכר קרייתה, שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבניין הבית".
הרבי עורר לראשונה על הנושא בשיחותיו בתקופת שלושת השבועות של ימי 'בין המצרים' משנת תשל"ו ואילך. הרבי הורה שבימים אלו בהם התרחש חורבן בית המקדש, יש להוסיף בלימוד הנושא כדי להחליש את החורבן ולזרז את בניין הבית. בשנים שלאחר מכן, דיבר הרבי במעלת לימוד עניני המקדש גם בשאר ימי השנה.
התקנה
בשיחות ליל ערב שבת פרשת מטות מסעי, ושבת פרשת מטות מסעי תשל"ו[1] דיבר הרבי באריכות על מעלת לימוד התורה בעניני בית המקדש, על יסוד דברי הקדוש ברוך הוא ליחזקאל המתוארים במדרש:
כשהקדוש ברוך הוא מראה ליחזקאל את צורת הבית, מה הוא אומר? הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית. אמר יחזקאל לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו, ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית.. וכי יכולין הן לעשות?! הניח להם עד שיעלו מן הגולה, ואחר כך אני הולך ואומר להם!
אמר לו הקדוש ברוך ליחזקאל: ובשביל שבני נתונים בגולה, יהא בנין ביתי בטל?! אמר לו הקדוש ברוך הוא, גדול קרייתה בתורה כבנינה. לך אמור להם, ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה. ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבניין הבית.
— תנחומא צו, יד
לאור זאת ביקש הרבי להוסיף בימי בין המצרים בלימוד עניני בית המקדש.
מאז ההוראה, נהג הרבי במשך תקופה ארוכה בהתוועדויות בשבתות שבבין המצרים לבאר בעצמו ענין בהלכות בית הבחירה. כמה שנים לאחר מכן הרבי דיבר באריכות בהתוועדות בטענה לחסידים, מדוע לא פעלו מעצמם בלימוד הלכות בית הבחירה אלא חיכו להתעוררות מהרבי - שהרי, הסיבה להוראה תקיפה בכל שנה[2]. פעמים רבות התייחס הרבי למעלת הלימוד ופעולתו.
פעולת הלימוד
הרבי הסביר, על סמך המדרש האמור, שהלימוד בהלכות בית המקדש נחשב לבנייתו ממש - כיון שבזמן הגלות אין אפשרות לבנות את בית המקדש בפועל, לכן לימוד ההלכות הוא הדרך היחידה לקיים את מצוות "ועשו לי מקדש"[3]. כלומר: במצוות "ועשו לי מקדש" ישנם שני חלקים הכרחיים: המחשבה והתכנון כיצד לבנות את בית המקדש, והבניין בפועל במעשה. ולכן, גם בזמנים שבהם אי אפשר בפועל לקיים את החלק השני - המעשי, עדיין חלה המצווה והחובה לעסוק לפחות בחלק הראשון - העיוני[4]. בנוסף לכך, הלימוד פועל ומזרז גם את השלמת בנייתו בפועל בגאולה[3].
בשנת תנש"א, בתקופה בה עורר הרבי רבות על המצאותנו בסמיכות ממש לגאולה, כשהנה משיח בא - הדגיש הרבי שהלימוד צריך להיות בעיקר מתוך תשוקה למעלתו של בית המקדש השלישי, והידיעה שתיכף ומיד יבנה והלכות אלו יהפכו להלכה למעשה[5].
הענינים הנלמדים
על פי הוראת הרבי, הלימוד מתרכז בעיקר בעניני בית המקדש כפי שהם מופיעים בתורה שבכתב: בפרשות העוסקות בבנין המשכן ובכלים בספר שמות (פרשיות תרומה-פקודי)[6], ובספר יחזקאל בנבואה אודות צורת בית המקדש השלישי (פרקים מ-מג). וכן בתורה שבעל פה: במסכתות תמיד ומידות, ובהלכות בית הבחירה לרמב"ם.
כמו כן הוסיף הרבי והורה ללמוד את עניני המקדש כפי שנתבארו בתורת החסידות, ובמיוחד בדרושי אדמו"ר הצמח צדק שמחבר את תורת הנגלה עם תורת החסידות[7].
הוראות נוספות
- לעסוק בלימוד זה גם עם ילדים, ולהראות להם ציורים אודות צורת הבית המעוררים בהם חשק מיוחד[8]. וכן עם הילדים הנמצאים במחנות קיץ[9].
- לפעול על יהודים נוספים לעסוק בלימוד זה - אפילו יהודים שאינם יודעים אל"ף-בי"ת של יהדות, ויהודים שאינם מבינים לשון הקודש וצריכים לתרגם את עניני בית המקדש עבורם לשפות אחרות[10].
- לקשר את הלימוד גם עם נתינת צדקה[דרוש מקור].
- בשנים שבהן שבעה עשר בתמוז חל בשבת, ישנם צדדים לכאן ולכאן האם יש לעסוק בשבת זו בלימוד עניני בית המקדש: בשנת תשמ"ה אמר הרבי שאין ללמוד בשבת זו את עניני בית המקדש, כיוון ששבת דוחה את הענינים הבלתי-רצויים, ויש לשלול את המחשבה שמא עושים כך בגלל ענין בלתי-רצוי. בשנת תשמ"ח אמר הרבי שיש מקום לעסוק בלימוד זה גם בשבת זו, כיון שהלימוד הוא חלק מהענין הטוב שבי"ז תמוז. בשנת תנש"א השאיר הרבי את הענין בספק האם יש לעסוק בלימוד זה בשבת או להתחיל מיום ראשון.
כמו כן, הרבי הדגיש שלימוד עניני בית המקדש בימי בין המצרים, הוא רק לאחר הענין הפשוט של לימוד ההלכות של ימים אלו בשולחן ערוך, הקודם בחשיבותו ללימוד עניני המקדש[11].
בזמנים נוספים
למרות שהתקנה בתחילתה היתה לעסוק בלימוד זה בימי בין המצרים, במשך השנים הרחיב הרבי את התקנה גם לזמנים נוספים:
בשנת תשמ"ט ביקש הרבי שבימים בהם לומדים את פרשיות תרומה ותצוה העוסקות בנושא המשכן, ילמדו בנוסף לפירוש רש"י (הנלמד במסגרת שיעורי החת"ת) גם ממדרשי חז"ל על הפרשה[12].
בשנת תשנ"ב התבטא הרבי שגם בצום גדליה ישנו ענין מיוחד לעסוק בלימוד עניני בית המקדש[13].
בנוסף התבטא הרבי בקשר ללימוד עניני גאולה ומשיח שעליו לכלול גם את הלימוד בנושא בית המקדש[14].
יוזמות והוצאות לאור
לאור הוראת הרבי, מקיימים חסידי חב"ד בתקופה זו כינוסים תורניים המוקדשים ללימוד הלכות בית הבחירה. מטה משיח בארץ הקודש מארגן סבב הרצאות ברחבי הארץ עם מספר מרצים בעלי ידע בנושא המקדש.
הוצאה לאור
בשנת תשמ"ו יצא לאור לראשונה הספר חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם, המלקט שיחות של הרבי על הרמב"ם בהלכות בית הבחירה, בהוצאת הועד להפצת שיחות. הספר נדפס לאחר מכן בכמה מהדורות נוספות.
בשנת תשס"ד יצא לאור הספר בית הבחירה, בהוצאה משותפת של מכון המקדש ומטה משיח בארץ הקודש. הספר מכיל את מסכת מידות, הלכות בית הבחירה וספר יחזקאל בליווי ביאורים, מפות ותמונות, וכן פנינים משיחות הרבי בנושא.
בשנים תשע"ב-תשע"ד הוציאו לאור מכון ממ"ש סדרת הפקות לעידוד למרות הלכות בית הבחירה, ובהם: חוברת "תורת המקדש" עם ליקוט המקורות בנושא בית המקדש, חוברת "עוסקים בבנינו" עם קטעי לימוד מחולקים לפי ימים לשלושת השבועות. ועלון הפצה "בית המקדש. נלמד. נראה. נבנה".
ראו גם
קישורים חיצוניים
- יהפכו לששון ולשמחה - ימי בין המצרים בדור השביעי, בהוצאת ועד חיילי בית דוד, תשע"ו - ע' 14
- ההוספה המיוחדת ב"הלכות בית הבחירה" - משיחת י"ז תמוז תשד"מ
- מדור בית הבחירה - באתר תבנית:חב
- ידיעות, מאמרים ושיעורים בתגית "בית הבחירה" באתר
- באתר החדש, באתר הישן - הלכות בית הבחירה לרמב"ם, עם פירוש הרב עדין אבן ישראל
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ ראה שיחות קודש ח"ב ע' 483. הובא בתרגום לעברית בקובץ 'יהפכו לששון ולשמחה' שבקישורים חיצוניים, ע' 14.
- ↑ שיחת ש"פ מטות מסעי תש"מ (שיחות קודש חלק ג' ע' 656).
- ↑ 3.0 3.1 שיחת הרבי בנושא נדפסה בלקוטי שיחות חלק י"ח ע' 414, וכן בפתיחה לספר "חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה".
- ↑ שיחת ש"פ ראה תש"מ (שיחו"ק ח"ג ע' 950).
- ↑ דבר מלכות ש"פ בלק תנש"א: "לכל לראש - שהלימוד הוא לא מצד התגברות רגש האבלות וההשתדלות לתקן החיסרון דחורבן בית-המקדש, אלא (גם לולי החורבן) מצד הכוסף והשתוקקות להמעלה והשלמות דבית-המקדש השלישי.. ועוד ועיקר - שהלימוד הוא מתוך ידיעה והכרה בודאות גמורה שאין זה "הלכתא למשיחא", כי אם, הלכה למעשה בפועל ברגע שלאחרי-זה, כיוון ש"מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל (כבר עתה למעלה, ותכף) יגלה ויבוא משמים" ברגע כמימרא!
- ↑ משיחת י"ז תמוז תשד"מ. וראה באריכות בלקוטי שיחות חלק כ"א שיחת תרומה א' אודות הצורך והמעלה בלימוד אודות המשכן, למרות שבניין המשכן היה רק ארעי ופרטיו לא נצרכים במקדש לדורות. וראה בהערה 39 שם.
- ↑ שיחת ט"ו תמוז תשמ"ט - שהיתה שנת המאתיים להולדת הצמח צדק (התוועדויות ח"ד ע' 37).
- ↑ שיחת כ"ד תמוז תשל"ו (שיחו"ק שם ע' 485, הובא בתרגום לעברית בקובץ הנ"ל שם).
- ↑ שיחת שבעה עשר בתמוז (נדחה) תשמ"ח (התוועדויות ח"ד ע' 50).
- ↑ שיחת ש"פ מטות מסעי תשמ"א (שיחו"ק ח"ד ע' 243 ואילך. הובא בתרגום לעברית בקובץ הנ"ל ע' 15).
- ↑ שיחת ראש חודש מנחם אב תשמ"ח (התוועדויות ח"ד ע' 78).
- ↑ שיחת ש"פ משפטים תשמ"ט (סה"ש ח"א ע' 252).
- ↑ שיחת צום גדליה תשנ"ב.
- ↑ דבר מלכות ש"פ תצא תנש"א סט"ו. ועוד.