השלוחים לארץ הקודש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
ה'שלוחים לארץ הקודש' בתמונה משותפת

בשנים תשל"ו, תשל"ז ותשל"ח - שלח הרבי קבוצות של שלוחים לארץ הקודש. קבוצות השלוחים הגיעו לירושלים ולצפת, ובהמשך התפרסו על פני כל ארץ הקודש בהעניקם תנופה אדירה לפעילות החב"דית בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד ובחיזוק ההתקשרות של אנ"ש בארץ הקודש לרבי. חלק מהשלוחים פנו לתפקידי רבנות רשמיים בהוראתו של הרבי.

חברי הקבוצות ושליחתם

קבוצת השלוחים הראשונים לארץ הקודש ובני ביתם, בפתח חדרו של הרבי (שבט תשל"ו)

הקבוצה של שנת תשל"ו

השלוחים הראשונים לארץ הקודש נשלחו בי"א בשבט תשל"ו, לאחר התוועדות "צאתכם לשלום" שערך הרבי מלך המשיח בי' שבט, יום קודם היציאה.

קבוצת השלוחים הראשונה מנתה עשרים ושניים שלוחים, אחד עשר נשלחו לירושלים ואחד עשר לצפת. על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית


הקבוצה של שנת תשל"ז

בהתוועדות מיוחדת אמר הרבי כי לאור ההצלחה הגדולה של קבוצת תשל"ו, תישלח לארץ הקודש קבוצה נוספת, שמנתה ששה שלוחים והפעם לצפת בלבד.

הקבוצה יצאה ביום כ"ח שבט תשל"ז מ-770 לארץ הקודש.

על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית


הקבוצה של שנת תשל"ח

חברי קבוצה זו זכו לקבל את קונטרס אהבת ישראל בחתימת ידו הקדושה של הרבי.

על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית


שלוחים נוספים שהגיעו עם הקבוצות

הרבנים השלוחים:


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

השלוחים כיום

עם סיום שליחתם של שלושת הקבוצות, שלח הרבי בשנת תשל"ט מכתב מיוחד לשלוחים בו הורה שישתדלו לקבל סמיכה להוראה ולתפוס משרות רבניות[1] וכן הוראות נוספות בקשר לתפקידם.

בהתאם להוראה זו, רבים מהם השלימו באופן פורמלי את הסמיכה לרבנות שלהם על מנת שיתאימו לסטנדרטים של הרבנות הראשית והחלו לאייש משרות רבניות שונות[2].

רובם של השלוחים נכנסו לתפקידי ניהול מוסדות, חלקם במוסדות שייסדו בעצמם[3], וחלקם במוסדות קיימים, וחלק לא מבוטל מהשלוחים החל לשמש בתפקידים חינוכיים[4], וחלקם יצא לשליחות בערים שונות[5].

למצער, חלק מהשלוחים נפטרו[6], או עזבו את מקום שליחותם בשל סיבות שונות[7], וחלקם התיישבו בקהילות חב"דיות והחלו לעסוק בעיסוקים פרטיים[8].

כינוס השלוחים

ערך מורחב – כינוס שלוחי הרבי לארץ הקודש

מאז שנת תשמ"א מקיימים השלוחים מידי שנה כינוס שנתי בו מתאספים כל בני משפחות השלוחים. כינוס זה היה הראשון מסוגו, וזכה ליחס מיוחד וחביבות מיוחדת מהרבי ששיגר מידי שנה מכתב מיוחד לכינוס, ואף הזכיר אותו מספר פעמים בשיחות.

בעקבות כינוס זה ביקש הרבי לארגן כינוסים במתכונת דומה, ובהמשך לכך נוסדו כינוס השלוחים העולמי, כינוס השלוחות, כינוס השלוחים בארץ הקודש, וכן כינוסים אזוריים נוספים.

כיום מאורגן הכינוס על ידי איגוד השלוחים לארץ הקודש בראשות הרב יהודה לייב איידלקופ.

ראו גם

הערות שוליים

  1. לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391.
  2. הרב יוסף העכט באילת, הרב יוסף יצחק וולוסוב ברמת ישי, הרב יעקב רייצעס ביסוד המעלה, הרב אליהו יוחנן גוראריה בחולון, והרב לוי ביסטריצקי בצפת.
  3. הרב יוסף רוזנפלד מנהל מכון אלטע לחוזרות בתשובה, הרב ירמיהו יהודה לייב שילדקרויט בחיפה, ועוד
  4. הרב יוסף יצחק וילשאנסקי כראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, הרב יצחק גולדברג, ישראל יוסף הנדל, ויוסף יצחק גורביץ' בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק, הרב משולם זושא אלפרוביץ' ומנחם מענדל גרונר בישיבת תומכי תמימים קרית גת, הרב יצחק יעקב רוזנשיין בישיבת תורת אמת ירושלים, ועוד
  5. הרב שניאור זלמן גודמן באשדוד, הרב יוסף קרמר בטבריה והרב אברהם מרדכי קסטל ברחובות.
  6. הרב שלום דובער שור מירושלים, הרב לוי ביסטריצקי והרב אהרן אליעזר צייטלין מצפת.
  7. הרב אברהם ברוך פבזנר הממלא את מקום אביו במשרת רבנות בצרפת, והרב שלום דובער ברוד שחזר לקראון הייטס מסיבות בריאותיות ומנהל כיום את בנין הפנימייה של ישיבת תומכי תמימים המרכזית.
  8. הרב נחום לוריא מנהל פרדס האתרוגים של חותנו, הרב אפרים פיקרסקי מנהל עסק היהלומים של חותנו, הרב אברהם שמואל בוקיעט העוסק בכתיבה והוצאה לאור.