רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול
רבי ישמעאל בן אלישע היה תנא, כהן גדול מעשרה הרוגי מלכות.
לפני לידתו התנכלה הסט"א לאמו, ובכך פעם שיצאה מהמקווה ראתה דבר טמא, והחמירה על עצמה, וחזרה וטבלה שמונים פעמים, עד שריחם עליה הקב"ה וזימן לה אדם קדוש, וכתוצאה מכך הושפע רבי ישמעאל במהותו ובצורתו[1].
בניגוד לרבי עקיבא שסבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של תשובה והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד תורה בארבעים שנה, וכל ימיו היה בתנועה של מסירות נפש ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". אך רבי ישמעאל היה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, וסבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת הצדיקים[2]
מסופר בגמרא[3] אודות מדריגות נפלאות להם זכה:
הראשונים מקשים שאי אפשר לראות את הקב"ה, שאין לו לא דמות ולא מקום. לפי שיטת רב ניסים גאון הוא ראה מלאך שדיבר את דברו של הקב"ה בלשונו כמו המלאך שנגלה לאברהם שאמר "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני", אך רוב הראשונים[4] סוברים שהוא ראה התגלות השכינה כראיית ישעיהו הנביא ויחזקאל הנביא, ולמרות שלא ניתן לראות את הקב"ה, הוא מתאר את המדריגה והדמיון וההשגה שנגלית לו המכונית "אכתריאל".
השגה זו היא מהיכלות דיצירה[5].
נכדו היה רבי ישמעאל בעל הברייתות.
הערות שוליים
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ה.
- ↑ לקוטי שיחות, חלק ו'.
- ↑ ברכות ז, א.
- ↑ רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, בספרו ערכי תנאים ואמוראים עמ' תש"ו. ושם בשם רבותיו, וכן דעת רבינו חננאל.
- ↑ תורת מנחם שנת תשי"ד חלק שלישי יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד.