עשרת המבצעים

עשרת המבצעים הינם עשרה פעולות קודש אותם ביקש הרבי מהחסידים לבצע. כבר מראשית שנות נשיאותו החל הרבי לעסוק בלהט בהפצת היהדות ומעינות החסידות, כשעל דגלו חרט את סיסמת "ופרצת".

כהמשך לכל זה הכריז על המבצעים לזירוז הגאולה, המבצעים הם מצוות מעשיות שאותם ראה הרבי שיש להשתדל שכל היהודים יקיימו אותם, אשר הבסיס לכולם הוא מצוות "אהבת ישראל", שהיא המניע להתעסק בזיכוי הרבים במצוות אלו.

המבצע הראשון הוא "מבצע תפילין" עליו הכריז הרבי לקראת מלחמת ששת הימים בשנת תשכ"ז, כסגולה להצלת יהודי ארץ הקודש.

בתשל"ד פתח הרבי בתעמולה להתעסק במבצעים: "תורה", "מזוזה", "צדקה", "מבצע בית מלא ספרים", "מבצע נרות שבת קודש (נש"ק)".

בתשל"ה עורר על המבצעים: "כשרות האכילה והשתיה" ו"טהרת המשפחה".

בתשל"ו מבצעים: "מבצע חינוך" ו"מבצע אהבת ישראל".

ובנוסף לעשרה אלו ישנם את המבצעים: "מבצע שופר" "מבצע מצה", "מבצע לולב", "מבצע פורים", "מבצע חנוכה", "שלימות הארץ", "מיהו יהודי" "מבצע אות בספר התורה" ו"מבצע הקהל".

בתשנ"ב אמר הרבי שהשער לכל ענייני השליחות, הינו 'קבלת פני משיח צדקנו', וממילא כל פרט מהשליחות צריך להיות חדור בענין זה.