משתמש:קרייזי אבאוט משיח/תעניות

לעתיד לבוא, כאשר תתבטל הגלות ויבנה בית המקדש השלישי - הצומות הקשורים עם חורבן בית המקדש יתבטלו ויהפכו לימים טובים. על כך מתנבא הנביא "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים".

ביטול הצומות בזמן הזה

בגמרא נאמר שרבי יהודה הנשיא ביקש לעקור את תשעה באב - כאשר חל בשבת וממילא נדחה ליום ראשון - ואמר "הואיל ונדחה ידחה"; אך שאר החכמים לא הסכימו לכך. הרבי מציין שדוקא רבי ביקש לעקור את הצום, בגלל הקשר המיוחד שלו למשיח - שהיה המשיח שבדורו.

הגמרא אומרת "בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, יש גזרת המלכות - צום, אין גזרת המלכות ואין שלום - רצו מתענין רצו אין מתענין". זוהי הסיבה שבזמן בית שני לא התענו על חורבן בית ראשון. אמנם, להלכה נפסק שבזמן הזה קיבלו את התעניות לחובה ואסור לפרוץ גדר.

בראשונים מובא המנהג להכריז בשבת שלפני הצום: "צום פלוני יום פלוני יהפוך אותו הקב"ה לששון ולשמחה כמו שהבטיחנו בנחמות ונאמר אמן".

טעימה מביטול הצומות

אודות מנהג רוב ישראל בדורות האחרונים, ובעיקר החסידים, שלא להתענות בתעניות בה"ב - הסביר הרבי שהסיבה לכך היא בגלל ההתקרבות לגאולה, שאז יהפכו כל הצומות לימים טובים.

בשיחות מהשנים בהן חלו הצומות בשבת, ונדחו לאחר השבת, מסביר הרבי כי בקביעות כזו מורגשת הטעימה מעין ביטול הצומות והפיכתם לשמחה בגאולה - כאשר ביום הצום מתענגים באכילה ושתיה בסעודות השבת. הרבי הוסיף שכדי להדגיש את השמחה יש להוסיף באכילה והשתיה, יותר מבכל שבת.

כמו כן בליל הצום - שבו אוכלים ושותים (בצומות שמתחילים מהבוקר) - מודגש יותר ענינו של הצום כעת רצון, שאז יש כח להביא את הגאולה ע"י התשובה ולבטל את הצום עוד לפני התחלתו.

ביטול הצומות לעתיד לבוא

לעתיד לבוא, כאשר יבנה בית המקדש השלישי, יבטלו ימי הצומות ויהפכו לימים טובים וימי ששון ושמחה. כנאמר בנביא: "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים".

מדברי הרבי מובן שכאשר יהפכו הצומות לימים טובים, יקריבו בימים אלו קרבנות.

שמחת ימים טובים אלו תהיה גדולה יותר משאר הימים טובים, וגם מחג הפורים שלא יבטל לעתיד לבוא.

לא רק ארבעת הצומות הקשורים לחורבן יהפכו לימים טובים - אלא גם שאר הימים שנמנו בשולחן ערוך כימים שנוהגים להתענות בהםתבנית:כך משמע בסיום הלכות תעניות, שאומר "ולעת"ל הקב"ה עתיד להפכם לששון ולשמחה", בהמשך למניין '''כל''' הצומות שמונה שם. לקוטי שיחות חלק ט"ו שם הערה 24..

בנוסף לימי הצומות, גם ימי בין המצרים יהפכו לששון ושמחה. ימים אלו יהיו כמו "חול המועד" בין הימים טובים של שבעה עשר בתמוז ותשעה באב{{חת"ם סופר -דרשות, דרוש לח' טבת תקפ"ח, בשם "קדמונים". כמו כן אומר החת"ס שהימים שבין ה' טבת (שלדעה אחת בראש השנה יח, ב הוא יום תענית על כך שהגיעה השמועה על החורבן לגולה) לי' בטבת יהיו גם הם ימים טובים.}}.

בנוגע לתענית אסתר - שאמנם אינה מארבעת הצומות המוזכרים בנביא, כיון שאינה חלק מאירועי החורבן, ולכן גם בנין בית המקדש אינו קשור לביטולה - מופיע בשיחות הרבי שגם היא תיהפך לשמחה.

שלבים בביטול הצומות

הרבי מבאר שישנם שני שלבים בביטול הצומות לעתיד לבוא:

(א) ביטול הצומות והפיכתם לשמחה - מכיון שבזמן הגאולה יהיה שלום, לא יהיה צורך להתענות על החורבן ולכן הצומות יתבטלו. וכיון שהשלום וביטול התענית הוא דבר המשמח, לכן יהיו ימים אלו ימים טובים וימי שמחה.

(ג) בנוסף לכך, הפיכת האבל עצמו לששון - לא רק שישמחו בגלל ביטול הצום והמצב הגלותי, אלא אדרבה: השמחה תהיה בגלל הצום עצמו, כיון שתתגלה מטרתו שכל מטרת הצום היא כדי להגיע לבנין בית המקדש השלישי, ולכן במהותו הוא דבר טוב [בדומה ליעוד בגאולה בכלל - "אודך ה' כי אנפת בי", ההודאה לה' על צרות ויסורי הגלות עצמם].

על שלבים אלו מבאר הרבי, כי השלב הראשון יתקיים בתקופה הראשונה של ימות המשיח - אז הצומות יתבטלו ויהיו ימי שמחה; והשלב השני יתקיים בתקופה השניה של ימות המשיח - אז יתגלו גם דברים שלמעלה מהטבע וסדרי בראשית - ואז יהפך גם הצום והאבל עצמו לשמחה.

ראו גם

• תענית
• דברי כיבושין

לקריאה נוספת

• לקוטי שיחות חלק ט"ו, שיחת עשרה בטבת
• דבר מלכות, ש"פ בלק תנש"א

קישורים חיצוניים

• המשפיעים מספרים על תשעה באב שחל בשבת אצל הרבי