תומכי תמימים נתניה
| תורת מנחם | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]לוגו הישיבה | |
| אפיון | ישיבה קטנה |
| תאריך יסוד | אלול תשנ"ד |
| מיקום | נתניה |
| ראש הישיבה | הרב משה אורנשטיין, מייסד הישיבה |
| משגיח ראשי | הרב יצחק גנדל |
| משפיע ראשי | הרב ששון גבאי |
| מנהל גשמי | ר' שימי אורנשטיין. בעבר: ר' אמנון פרידמן |
| מספר תלמידים | 120 |
| ספר פלפולים | מנחת התמימים |
| קובץ הערות | שיח תמים, אב מלך |
ישיבת תומכי תמימים נתניה היא ישיבה קטנה לצעירים, המונה כ-120 תלמידים ונחשבת לישיבה ברמה גבוהה. הישיבה עומדת בראשות הרב משה אורנשטיין, ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב מנחם וולפא.
הקמת הישיבה
ישיבת תומכי תמימים בנתניה, נפתחה בחודש אלול שנת תשנ"ד.
לאחר השיחה של הרבי בהושענא רבה בשנת תשנ"ב, בה ביקש הרבי להקים ישיבות 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת התניא, כתב השליח בנתניה הרב מנחם וולפא, לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותו של הרב משה אורנשטיין שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.
מבנה הישיבה
בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח והזאל.
כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין בית הכנסת של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.
בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים תש"ע עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.
כעבור שנתיים בי"ג אלול נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה[1]. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש כסלו נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך בי"ט כסלו קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט בה' טבת נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף בכ"ד טבת תשע"ג תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" בחדרה. עקב בעיות באישורי העיריה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף תשע"ד עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה בד' אייר למבנה בית הכנסת ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, כעת מוקם הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ.
המבנה החדש
בשנת תשע"ב החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך לתלמוד תורה, מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות כבר הושלם, ובקרוב תחל בניית הבניין השני של חדרי הפנימיה.
נכון לשנת תשע"ה מונה הישיבה כמאה ועשרים בחורים.
מבצע תורה
בשנת תש"ע נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של הרבי[2] וכן סוגיות בתורת החסידות.
התמימים המצטיינים במבצע - המהווים בדרך כלל את רוב תלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים", הנערך מידי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש, בפרט בדורות האחרונים[3].
ספר הערות - אב מלך
במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת תשע"ד כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורת ר' לוי'ק בקשר עם שנת השבעים להסתלקותו.
צוות הישיבה
- ראש הישיבה: הרב משה אורנשטיין.
- משפיעים: הרב שלמה רוזנבלט, הרב נחום בורביץ, הרב לוי סגל, הרב ששון גבאי.
- רמי"ם: הרב נפתלי מינצברג, הרב אריה לייב כהן, הרב ישראל אלפנביין, הרב שמעיה הכט.
- משגיח: הרב יצחק גנדל.
- ר"מ בגירסא והלכה: הרב דוד ברוך
- צוות הישיבה בעבר
- הרב משה שילת - משפיע בשיעור ב' בישיבה (כיהן בתפקיד עד תשס"ג).
- הרב בנימין גנדל - משפיע (כיהן בתפקיד בשנים תשע"א - תשע"ג)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ דיווח באתר חב"ד אינפו
- ↑ כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.
- ↑ צרור ידיעות על המסעים לאורך השנים - באתר חב"ד אינפו.