פורטלים
תבנית זו אינה בשימוש . [[ מיוחד : דפים המתחילים ב / תבנית : עמוד ראשי /| דפי המשנה ]] של תבנית זו משמשים לעיצוב ה [[ עמוד ראשי ]].
[[ קטגוריה : תבניות העמוד הראשי |*]]
ב
התוועדות פורים תשי"ט אמר הרבי - בהתאם למנהג אמירת "פורים תורה" - ביאור על קריאת עם ישראל במגילה בשם "
יהודים ":
בין המן שצעק "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים", ובין מרדכי שצעק "ונהפוך הוא", "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" – החילוק הוא מן הקצה אל הקצה; וביניהם היו גם אחשורוש ושריו.
אמנם, כל הפלוגתא והמחלוקת הייתה אם "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים", או "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר"; אבל "מיהו יהודי " – לא היה ספק לאף אחד!
ט"ו אדר א' שושן פורים קטן. אין אומרים תחנון. רושמים על הלחם קודם ברכת המוציא, אבל נזהרים שלא לחתוך. גם בקדוש על הפת אומרים "סברי מרנן".'
אויף לעתיד לבוא שטעהט: "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". איצטער שווייגט דער דומם , מ'טרעט אויף איהם און ער שווייגט. אבער עס וועט קומען א צייט אין דעם גילוי פון לעתיד, וואס דער דומם וועט אנהויבען ריידען, דערציילען, און ער וועט מאנען, אויב מען האט גייענדיג ניט געטראכט אדער גערעדט דברי תורה , פארוואס האט מען אויף אים געטראטען.
די ערד וואס מען טרעט אויף איהר, ווארט טויזענטער יאהרען, פון ששת ימי בראשית, און עס טרעטען אויף איהר דערווייל כמה ברואים בעלי חיים כו', ביז עס וועט דארט טרעטען א איד , צוויי אידען, און וועלען ריידען א דבר תורה. ובאם לאו - זאגט זי: דו ביזט דאך אויך ווי א בהמה.
תרגום מאידיש : על לעתיד לבוא כתוב: "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". עכשיו שותק הדומם , דורכים עליו והוא שותק. אבל יבוא זמן בגילוי של לעתיד, שהדומם יתחיל לדבר, לספר, והוא ידרוש, באם בעת ההליכה לא חשבו או דיברו דברי תורה , למה דרכו עליו.
האדמה עליה דורכים, ממתינה אלפי שנים, מששת ימי בראשית, כאשר בינתיים דורכים עליה כמה ברואים בעלי חיים כו', עד שידרוך עליו יהודי , שני יהודים, וידברו דבר תורה. ובאם לאו - אומרת היא: הרי אתה כמו בהמה!
ט"ו אדר ב' שושן פורים
אבי אדוני זקני מורי ורבי אמר, אשר אדמו"ר האמצעי כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד שער היחוד ושערי אורה שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל"ף -בי"ת דתורת החסידות.
בכ"ב תשרי תשל"א - הרבי הקים את האו"ם החסידי .
בכ"ב תשרי תשל"ח - הרבי עבר התקף לב באמצע ההקפות. במשך למעלה מחודש שהה בחדרו ולא יצא לחסידים ורק ביום א' בכסלו יצא לביתו.
בכ"ג תשרי תרנ"ט - אדמו"ר הרש"ב מעניק לרשת הישיבות שהקים כשנה קודם לכן את השם 'תומכי תמימים ', ולתלמידיה את השם 'תמימים '.
בכ"ג תשרי תרס"א - אדמו"ר הרש"ב אומר את שיחת 'כל היוצא למלחמת בית דוד '.
בכ"ג תשרי תרע"ג - נולד ר' יעקב אלשביץ , מוהל ושוחט שעסק במסירות נפש בהכשרת אברכים לתפקיד כדי לשמור על גחלת היהדות ברוסיה הסובייטית.
בכ"ג תשרי תרפ"ח - אדמו"ר הריי"צ נפרד בלנינגרד מהחסידים ברוסיה, ערב יציאתו מברית המועצות.
בכ"ג תשרי תרצ"ג - נולד הרב אייזיק שווי , רב קהילת חב"ד במונטריאול , וראש ישיבת תומכי תמימים בעיר.
בכ"ג תשרי תש"ב - אדמו"ר הריי"צ הכריז על תחילת כתיבת ספר תורה של משיח .
בכ"ג תשרי תש"ה - נולד הרב חיים שלום דייטש , ראש כולל אברכים צמח צדק בירושלים , ומגדולי מרביצי תורת החסידות בדורנו.
בכ"ג תשרי תשט"ו - הרבי דורש מהחסידים להקים מוסדות בהם יתחנכו תלמידים על טהרת הקודש, ובעקבות כך מייסדים קבוצת חסידים את אהלי תורה .
בכ"ג תשרי תשד"מ - נולד הרב מנחם כהן , מרבני קהילת חב"ד בבאר שבע ר"מ בישיבת תומכי תמימים המקומית , ומרבני מכון הלכה - חב"ד .
בכ"ג תשרי תשנ"ג - הרבי מעודד באופן מיוחד את שירת 'יחי אדוננו ', ומאז מתקבע המנהג לשיר ניגון זה בעת שהרבי יוצא ונכנס לתפילות.
בכ"ג תשרי תשס"ב - נפטר ר' רמי אנטיאן , פעיל נמרץ בהפצת בשורת הגאולה , ומפעילי חב"ד ביישוב שערי תקווה.
בכ"ג תשרי תשס"ו - נפטר הרב אריה לייב שץ , מראשי ארגון שמי"ר בירושלים .
בכ"ד תשרי תקנ"ט - אדמו"ר הזקן נלקח למאסרו הראשון בפטרבורג .
בכ"ד תשרי תקס"א - אדמו"ר הזקן נסע למאסרו השני בפטרבורג .
בכ"ד תשרי תרפ"ח - אדמו"ר הריי"צ עזב את רוסיה והתיישב בעיר ריגא שבלטביא, על פי הזמנת הקהילה היהודית.
בכ"ד תשרי תש"ב - סבתו של הרבי שליט"א , הרבנית מרת רחל ינובסקי , נהרגה על קידוש השם.
כ"ה בתשרי תקנ"ד - רבי בנימין, מגיד מישרים בזאלוזיץ, מחבר הספרים 'תורי זהב', 'אהבת דודים' ועוד, נפטר.כ"ה בתשרי תק"ע נפטר רבי לוי יצחק מברדיטשוב .כ"ה בתשרי תקצ"ה - רבי צבי הירש חריף הלר מזמושט, מחבר ספר 'טיב גיטין', נפטר.כ"ה בתשרי תקצ"ח - רבי שמואל הלוי לנדא מפראג, מחבר ספר 'שיבת ציון', נפטר.כ"ה בתשרי ת"ר - רבינו משה סופר , רבה של פרשבורג (ה'חתם סופר'), נפטר.כ"ה בתשרי תרס"ד - רבי יעקב בן נעים מאלג'יר, דיין קהילת ליוורנו–איטליה, מחבר ספר 'זרע יעקב', נפטר.כ"ה בתשרי תשנ"ח - רבי דוד מתתיהו רבינוביץ' מביאלה –בני ברק , נפטר.כ"ה בתשרי תשמ"ח - הרב מרדכי מנטליק , ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770 ומחשובי חסידי חב"ד בדור השביעי, נפטר.כ"ו בתשרי תקע"ז - נפטר רבי אהרן מז'יטומיר , מחבר ספר 'תולדות אהרן'.כ"ו בתשרי תקפ"ז - נפטר רבי אשר פרלוב מסטולין.כ"ו בתשרי תרצ"א - נפטר רבי אליהו אבוחצירא מארפוד–מרוקו .כ"ו בתשרי תרע"ד - נולד רבי יצחק ידידיה פרנקל , רבה של תל אביב , נולד.כ"ו בתשרי תרנ"א - נולדה מרת שרה קצנלבויגן ('מומע שרה'), מראשי ועד ההצלה ביציאת רוסיה תש"ו .כ"ו בתשרי תש"א - נולד הרב יששכר דב וולס משמש כאחד מעמודי התווך של בית הכנסת חב"ד 'בית חנה' בשכונת סנהדריה.כ"ו בתשרי תשי"ב - נולד הרב שמואל לייב לוין (פַּריצֶ'ר), מבחירי התמימים בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש .כ"ו בתשרי תשנ"ד - נפטר הרב שואל משה קליין , חבר בועד נחלת הר חב"ד , ויד ימינו של מנהל אש"ל הכנסת אורחים הרב משה ירוסלבסקי .כ"ו בתשרי תשנ"ה - נפטר הרב מנחם מענדל בליניצקי - מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד .כ"ו בתשרי תשע"ב - נפטר ר' דוד מלכא , מאנ"ש בקראון הייטס שזכה לשמש כטבח עבור הרבי והרבנית.כ"ז בתשרי ד'תתקמ"ט - רבינו יצחק בן רבי שמואל (ר"י הזקן), מבעלי התוספות, נפטר.כ"ז בתשרי ש"ג - רבי אברהם קרא, אב"ד פראג, נפטר.כ"ז בתשרי תק"ב - רבי אלעזר רוקח, מחבר ספר 'מעשה רוקח', נפטר.כ"ז בתשרי תרל"ח - רבי דוד חי מאיר יוסף ניסים מבגדד, נפטר.כ"ז בתשרי תרנ"ד - הרב ישראל זוסמן דבורץ , מגיד שיעור בבית הכנסת המרכזי ובבית מנחם בכפר חב"ד .כ"ז בתשרי תרצ"ג - הרב אברהם מייזליש , חבר בועד הרוחני של כפר חב"ד , חבר באיגוד המשפיעים של אגו"ח בארץ הקודש ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון כ"ז בתשרי תש"ט - הרב נטע שלמה וילהלם , מאנשי קהילת חב"ד בירושלים , מפעילי מבצע מזוזה וחבר בכולל צמח צדק בעיר.כ"ז בתשרי תש"י - הרב זלמן אהרן גרוסבאום , שליח הרבי לקנדה, וחבר הנהלת המרכז לעניני חינוך .
