ישראל צבי הבר

הרב ישראל צבי הלוי הבר (תרפ"ד - תשס"ז) היה במשך מספר שנים שליח הרבי ברומניה, ובתקופות אחרות כמשפיע וכגבאי בבית כנסת בנחלת בנימין בתל אביב. וכמשפיע בשיכונים בכפר חב"ד.

הרב ישראל צבי הלוי הבר

הרב ישראל צבי הבר (באמצע) יחד עם הרב מאיר בליז'ינסקי (מימין) ואביו הרב חיים אליעזר הבר (משמאל)

תולדות חיים

נולד בעיר לודז' שבפולין בי' כסלו תרפ"ד. אביו הרב חיים אליעזר הבר, היה מחסידי פולין, והתקרב לחסידות חב"ד על ידי אחיו הגדול יעקב טוביה הלוי, שהתגורר ברוסיה במשך תקופה ארוכה של למעלה מעשרים שנה, שם התוודע לאורו הגדול של אדמו"ר הרש"ב.

כבר בילדותו ניכרו בו כשרונות נעלים, והיה בעל זכרון מופלא ומעמיק מאוד, היה בעל חוש נגינה מיוחד במינו. אפיינו אותו יושר אמת ושמחה, ובמיוחד יראת-שמים ואהבה עזה ללימוד התורה.

כשהגיע הרב הבר לגיל 11, הכניס אותו אביו ללמוד בישיבת תומכי תמימים לודז', שם החל ללמוד תניא עוד לפני גיל בר מצוה. בלודז' התגורר אז הרב זלמן שניאורסון, נכדו של אדמו"ר האמצעי, והיה מתוועד בישיבה מידי פעם ב"סעודה שלישית". ב'יחידות' הראשונה שלו, אמר הרבי לרב הבר שמכיון שלמד בלודז' בטח זכה להכיר את ר' זלמן שניאורסון. אחד מבניו של ר' זלמן, פעל על בחורי הישיבה להחליף את נוסח התפילה מנוסח פולין לנוסח אדמו"ר הזקן.

בחנוכה תרצ"ה עלה אביו לארץ הקודש על מנת להשתקע, ובערב יום כיפור תרצ"ו הצטרפה אליו משפחתו. מכיוון שבישיבת תורת אמת ירושלים לא למדו אז בחורים צעירים, ולכן במשך כשנתיים וחצי למד הרב הבר בישיבת "תורה ויראה" השייכת לזרם הקנאי הירושלמי.

בחודש אייר תרח"צ עבר ללמוד בישיבת תורת אמת, שם כיהן כבר המשפיע הידוע החסיד הרב אלטר שימחוביץ. בשבועות תש"א (היה זה כבר לאחר פטירתו של הרב שימחוביץ'), הגיע לירושלים המשפיע המפורסם הרב חיים שאול ברוק והתוועד שם, ובעקבות כך החליט הרב הבר לעבור ללמוד בישיבת אחי תמימים תל אביב שם למד עד חתונתו.

בשנים הראשונות בארץ, ידעה משפחתו תקופות של דוחק ומחסור. האב שניסה להתפרנס ממכירת "תרנגולות סוכר" (ממתקים של הימים ההם) - ביקש את ברכתו של הצדיק מהוסיאטין, ומאז ראה ברכה בעמלו, וזכה לפרנס את משפחתו ברווח ולחתן את ילדיו בכבוד.

הקשר עם אדמו"ר הריי"צ

הרב הבר לא ראה את הרבי הריי"צ, אך זכה לקבל ממנו כמה מכתבים עוד בהיותו בחור. בשנת תש"ד, נשא את רעייתו ציפורה בתו של המשפיע החסיד הרב מאיר בליז'ינסקי, בברכת והסכמת הרבי הריי"צ.

במכתב אליו הוסיף הרבי הריי"צ הוראה שילמד שחיטה ובדיקה - הוראה שמיימית שפשרה הובן רק לאחר שנים ארוכות, כאשר העיסוק בשחיטה היוה את העילה לשליחותו לרומניה.

לקראת ראש השנה תש"י קיבל מכתב ברכה מהרבי הריי"צ לשנה טובה, בחתימת יד קודשו עם ה"יוד" האשורית הידועה.

הקשר עם הרבי

בשנת תשי"א, לאחר שהרבי קיבל את הנשיאות, כתב הרב הבר לרבי מכתב ארוך בן שבעה עמודים, בו פירט את קורות חייו ושייכותו לרבי הריי"צ, ושאל על אופן עיסוקו בפרנסה. מכתב המענה המפורט שקיבל מהרבי, נטע בו רגש התקשרות עז לרבי, וחקק בו את ההכרה כי אצל הרבי רק האמת תופסת מקום, בלי כל נטיות לימין או לשמאל.

באותם שנים עבד בבית-חרושת לאריגה בתל אביב. הוא סבל מיחסם של עובדים לא-דתיים לאורח חייו, ובשלב מסויים כתב על כך לרבי. במכתב המענה כתב לו הרבי, כי הללו "אינם חסרים אלא מעורר שיגלה בפניהם את הנקודה פנימית שלהם, ועל ידי הרוח חיים נעשה מניצוץ זה אבוקה גדולה שתאיר את הגוף ונפש הבהמית שלהם, ואחרי זה גם ביתם וסביבתם, וכיון שפרנסתו הגשמית באה לו, על כל פנים בחלקה הגדול, בבית החרושת זה, הנה קרוב לאמר שגם פרנסתו ברוחניות מקומה שם". בעקבות כך, החל להתחבר עם העובדים ולהשפיע עליהם בעניני תורה ומצוות.

גם את רעייתו עודד הרבי לעסוק בעניני ארגון נשי ובנות חב"ד, והגדיר אותה כאחת "מראשי המתעסקות" בזה. בשלב מסויים חש הרב הבר כי ההעדרות הממושכת של רעייתו מהבית פוגעת בהתמסרותה לענייני הבית. מבלי שכתב על כך לרבי, הופתע לקבל מכתב ובו נאמר "לפלא שאין האנשים עוזרים להנשים בעבודתן בקדש בארגון נשי ובנות חב"ד".

לקראת תשרי תשכ"ו נסע בפעם הראשונה לרבי, ונכנס ל'יחידות' פעמיים, עם בואו ולפני נסיעתו. ב'יחידות' קיבל הוראות רבות ומפורטות בעניניו האישיים. לדוגמה, הוא כתב בפתק שאם הרבי יקרב אותו זה יהיה טובת רבים כי הרבה מהשכונה בת"א ועוד יודעים שנסע לרבי. הרבי הגיב על כך בחומרה: מה שאתם אומרים שזה יהיה טובת רבים - מספיק לי טובתכם אתם.

בהתוועדות חג הסוכות שנערכה בחצר השאלאש, לאחר שהרבי כיבד את הזוכה בגורל לומר לחיים, המשיך ואמר "און דער לאדז'ער תמים" [= והתמים מלודז'. הכוונה: שגם הוא יאמר לחיים].

באותו ביקור, שאל את הרבי ביחידות האם לקבל הצעות לנסוע לחו"ל כדי לעבוד שם בשחיטה, מפאת חובות גדולים שהציקו לו באותה תקופה. הרבי ענה, שמכיוון שמדובר ביציאה מארץ הקודש, הדבר דורש שאלת רב. הרבי הוסיף, כי מכיוון שבשעה שישאל את הרב כבר יידע מסתמא לאן בכוונתו לנסוע, ויתכן שזה מקום שניתן לעשות בו לחיזוק היהדות - עליו לציין עובדה זו בפני הרב "וזה יכול להיות סיוע להיתר".

כשחזר ארצה, פנה לרב אפרתי שעסק בזה, והוא אמר שראשית עליו ללמוד גם שחיטת גסות, כדי שיוכל לקבל עבודה בחו"ל. לאחר שלמד ועשה "שימוש", בערך בסיום שנת תשל"ב, הגיעה הצעה שיסע לרומניה לעבוד שם בשחיטה. הוא פנה לרב אלכסנדר סנדר יודאסין, מרבני חב"ד בתל אביב באותם ימים, ושטח בפניו את העניין. הרב יודאסין הרהר מעט, ואחר כך שאל האם בנוסף לעבודה יוכל לנצל את ההזדמנות לעזור בהפצת היהדות באותה מדינה. הרב הבר ענה בחיוב, הוא שוב שקל את העניין - והתיר לו לנסוע. רק לאחר מכן סיפר הרב הבר לרב יודאסין את מענה הרבי אליו ביחידות.

בשליחות ברומניה

ספר תיעוד מיוחד של השליחות הנדירה ברומניה

הרב הבר נסע לרומניה, שם קיבל חוזה לשנה ושהה בעיר הבירה בוקרשט כל שנת תשל"ג. בתשרי תשל"ד פרצה מלחמת יום כיפור. רעייתו שהתה אז בארץ ישראל, והוא כמובן דאג לה ביותר. הוא החליט לחזור לארץ הקודש ולפני כן לשהות בחג הסוכות אצל הרבי. הוא קנה איפוא כרטיס טיסה רומניה-ניו יורק-אה"ק. הוא לא ידע אז את מה שהתברר לו מאוחר יותר: הרב רוזן, הרב הראשי לרומניה, שעמד בקשרים רצופים עם הרבי במשך כל השנים - כבר הודיע לרבי שהוא מעוניין שישהה ברומניה שנה נוספת.

כשהגיע לרבי, הצליח להבין מרמזים שונים כי הרבי מצפה שישאר שנה נוספת ברומניה. הוא הכניס לרבי פתק בו פירט את הקושיים שבצעד כזה (בין השאר, החשש שעל ידי כך יבוטלו זכויות הפנסיה שלו ממקום עבודתו ברמת גן). ביום שני לאחר שמחת תורה נכנס ליחידות, ובידו גם העתק מהפתק בנוגע לנסיעה לרומניה. הרבי ביקש ממנו את הפתק. ואז אמר לו בפירוש: "מה שרציתי שתישאר שם עוד שנה, ובזה לא תפסיד את זכויות הפנסיה ברמת-גן על ידי כך שתשלם להם במקום זה". לגבי השאלה כיצד להודיע על כך לרב רוזן, אמר הרבי "מ'קען דאס מאכן אין טלפון" [= אפשר לעשות זאת בטלפון].

הרב הבר שאל מכיוון ואשתו נמצאת לבד כל זמן המלחמה ומחכה לו, האם יוכל לנסוע קודם לבקרה באה"ק, והרבי הרשה. אחר כך שאל, אולי אפשר שמישהו אחר יסע במקומו לרומניה, והרבי ענה במילים מדהימות: "איר מיט אייער ציור דארפט זיין נאך א יאר אין רומניה"! [= אתה עם ה"ציור" שלך צריך להיות עוד שנה ברומניה]. אגב: בעקבות דברי הרבי הללו, הקפיד בחזרתו לרומניה ללכת ברחובות הראשיים - למרות שלפני כן השתדל לשמור שם על פרופיל נמוך ככל האפשר - כי הבין שחלק משליחותו היא עצם נוכחותו של יהודי עם הדרת פנים זקן ו"ציור" של תומכי-תמימים במקום זה.

הוא חזר לרומניה, ומשם נסע לארץ הקודש לבקר את אשתו.

במהלך שנת תשל"ד התגורר בקלויזנבורג - קלוז' בשמה הרומני - ובסיומה חזר לאה"ק. בשנת תשמ"א, פנה אליו הרב בנימין אליהו גורודצקי, בהצעה לנסוע עוד פעם לרומניה לעסוק בשחיטה ובהפצת היהדות. מאוחר יותר נודע לו שהדבר הגיע בהוראה מפורשת מהרבי.

באותה נסיעה, כבר נסע לרומניה יחד עם רעייתו, ושהה שם מתחילת שנת תשמ"א עד חג הפסח של שנת תשמ"ח - למעלה משבע שנים רצופות. העילה הרשמית הייתה עיסוקו כשוחט של הקהילה, כשאת החוזה הוא מחדש מידי שנה בשנה בהתאם להוראת הרבי. במשך שהותו שם עסק בהפצת היהדות, לא רק בבוקרשט הבירה, אלא גם בכל ערי רומניה.

באותו זמן, שלט ברומניה הרודן הקומוניסטי צ'אושסקו ימ"ש.

בתקופה הראשונה להגיעו לרומניה, עקבו אחריו כצל לכל מקום ומקום. רק לאחר תקופה ארוכה שראו שאין בפעילותו שום דבר חשוד מבחינתם, הרפו ממנו קצת. בכל שבת חזר שיחה בבית הכנסת, וגם פרסם בעיתון היהודי שיחה של הרבי בלשון קלה. כל מילה עברה על ידם בדיקה בשבע עינים, אך הרב הבר נזהר עד הקצה האחרון לא לומר או לכתוב שום דבר שיכול להתפרש באיזה אופן כדיבור נגד השלטון, ועמד במשימה בהצלחה.

חוץ מסידור ענייניה הרוחניים של הקהילה, הוא עסק גם בהפצת החסידות ותקנותיו הקדושות של הרבי - הוא ערך "סיומי הרמב"ם" מרכזיים, התוועדויות ביומי דפגרא כמו י"ט כסלו, י' שבט, י"א ניסן, כאשר כל זה נעשה בצורה הגלויה ביותר ובכל ה"שטורעם". קשריו הרצופים של הרב רוזן עם הרבי, הקלו על עבודתו.

הדפסת התניא ברומניה

אחת מפעולותיו החשובות ביותר ברומניה הייתה הדפסת התניא. את ההוראה על כך קיבל מהרבי בחורף שנת תשד"מ, והוא פנה לרב רוזן, שעליו הייתה מוטלת האחריות לבקש את אישור השלטונות לעניין.

הרב רוזן הגיב, כי מאז תחילת השלטון הקומוניסטי לא הודפס אף ספר יהדות ברומניה, ואין לו שום סיבה לדרוש את הדפסת התניא עבור יהודי רומניה, שבקושי יודעים לקרוא. האפשרות היחידה, סיכם, היא לומר שהרבי מליובאוויטש - אותו הכירו היטב בגוש המזרחי - ציוה להדפיס את ספר התניא בכל מקום בעולם שיש בו יהודים, ולכן הינו מבקש שתינתן האפשרות להדפיס את הספר גם במדינת רומניה.

בימים ההם, הופיעה באחד העיתונים המרכזיים ברומניה כתבת נאצה ארסית נגד הרב רוזן, בטענות מטענות שונות. לרב רוזן היה ברור, שלא מדובר בגחמה פרטית של עיתונאי, שהרי ברומניה לא היה מושג של עיתונות חופשית וכל התקשורת הייתה משועבדת ל"מפלגה" ולעומד בראשה, ואם כן, אין זה אלא רמז עבה היישר מהחלונות הגבוהים, שמשהו אירע והוא נמצא על הכוונת.

הדבר עורר גל מחאות ממנהיגים יהודיים בעולם, אך הרב רוזן היה אחוז עדיין פחד ובהלה, וביקש מהרב הבר לפנות לרבי שישגר גם הוא מברק מחאה לצ'אושסקו. תשובת הרבי הייתה שזכות הדפסת התניא תעמוד לו. היה זה בפורים תשד"מ.

בסופו של דבר, נלחצו הרומנים מגל המחאות העולמי, והחליטו לעשות מחוה שתפיס את דעתו של הרב רוזן ויוכלו להציגה כ"צעד של רצון טוב" מצידם. היה זה לא פחות ולא יותר - האישור להדפיס את התניא. הרב רוזן קיבל את האישור מצ'אושסקו - בי"א ניסן תשד"מ.

למרות זאת רק באמצע הקיץ הושגו כל האישורים הדרושים, והיה אפשר לפנות להדפסה. לאחר עוד עיקובים ההדפסה נגמרה בשעה טובה בח"י אלול.

ממש בערב ראש השנה היה אמור אחד מבני הקהילה היהודית לנסוע לניו-יורק. הוא ניצל את ההזדמנות לשלוח איתו כמה עותקים של ספר התניא הטרי לרבי.

חזרה לארץ הקודש

בשנת תשמ"ח כתב הרב הבר לרבי שיש במקום כבר כמה שוחטים, ולאור זאת האם כבר הגיע הזמן שיעזוב את רומניה. הרבי אישר שיסע מרומניה, אך לא ענה לאן. בתשרי תשמ"ט, בעת חלוקת דולרים, פנה אליו הרבי ושאלו: "היכן אתה - כאן או בארץ ישראל"? והוא הבין שעליו לבחור בין שתי ברירות אלה. מאוחר יותר ענה לו הרבי לנסוע מיד לאה"ק.

כאשר חשבו איפה לקבוע את מקום דירתם, כתב הרבי "לעשות כרצון זוגתו תי'", ובהתאם לזה קבעו את דירתם בכפר חב"ד, שם שימש כמשפיע בשיכונים החדשים.

גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.

בשנים האחרונות חלה ר' ישראל, אך למרות זאת לא נתן למשפחתו לחוש בזה, והשרה מסביבו אווירה של שמחה חסידית. וניצל את זמנו ללימוד התורה ואמירת תהלים.

פטירתו

ביום רביעי ט"ו כסלו תשס"ז נפטר, בהלוויתו שיצאה מביתו להר הזיתים, השתתף קהל רב מתושבי כפר חב"ד.

על מצבתו נכתב דער לודז'ר תמים כפי שכינהו הרבי.

משפחתו

• זוגתו מרת צפורה הבר.

בניו:

• הרב אברהם אלטר הבר מנחלת הר חב"ד.
• הרב שמואל הבר מקראון הייטס.

בנותיו:

• מרת רחל הנדל מצפת.
• מרת ברכה טברדוביץ מכפר חב"ד.
• נכדו הרב מנחם מענדל הנדל
• נכדו הרב שמואל הנדל - מנהל מטה משיח בארץ הקודש
• נכדו הרב שלום בער הנדל ראש ישיבת חב"ד באור יהודה

לקריאה נוספת

• שליחות ברומניה הקומוניסטית - ביוגרפיה של הרב ישראל צבי הבר ותיעוד מיוחד של השליחות הנדירה ברומניה, תחת השלטון הקומוניסטי, שניאור זלמן ברגר, תשס"ט.

קישורים חיצוניים

• חב"ד אינפו מדווח על פטירת הרב ישראל צבי הבר
• משפחת הבר מתקרבת לליובאוויטש ● מיוחד - כתבה מתוך הספר על שמו -
• הרב הבר נגד מבזי הרבי -