טעמי המקרא

טעמי המקרא לקריאה בתורה (או טעמי הנגינה, טעמים) הינם סימנים מיוחדים המצורפים לתיבות התנ"ך (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת התיבות ובצורת הגיית המילים. טעמי הנגינה מלווים את מילות התורה, לכל מילה טעם אחד בדרך כלל. הטעם מלמד על הטעמתה של המילה ועל מידת הפסקתה מהמילה שאחריה.

טעמי הנגינה - נוסח חב"ד

נוסח חב"ד של הטעמים, הועבר במסורת מאדמו"ר הזקן לאדמו"ר הצמח צדק, עד שהגיע לידי אדמו"ר הריי"צ. בנוסח זה, משתמשים כיום חסידי חב"ד ליובאוויטש בקריאת התורה בימות החול, שבת ומועדים. ניגוני טעמים דומים משמשים את החסידים לקריאת המגילה בפורים, קריאת התורה בימים נוראים והפטרה בכל שבוע.

המקור לטעמיםעריכה

ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא הלכה למשה מסיני[1].

בנוגע לצורות הטעמים, יש מהראשונים שכתב שצורתם בכתב של הטעמים - אנשי כנסת הגדולה תיקנום [2] ויש שכתבו בדעת הראשונים שאף צורות הטעמים מסורות הן בקבלה מסיני [3], וניתנו בתמונתן ובצורתן למשה בעל פה, ונמסרו הצורות ומשמעותן בעל פה מדור לדור עד הזמן שהותר לכותבן [4]. (כך גם משמע מספרי הקבלה; שמות הטעמים נתפרשו בספר הזוהר על פי הקבלה [5] וכדלהלן שאף שמותיהם עברו בקבלה מדור לדור).

הרבי כותב: "על פי המקובל באומתנו - הטעמים ניתנו מפי הגבורה, וכמו שכתב בפרדס להרמ"ק, בתחילת שער כח (בנוגע לנקודות) וזה לשונו: המפורסם בכל חכמי ישראל קבלה מפה אל פה מעזרא הסופר והוא קיבל מפה אל פה עד משה רבינו ע"ה מסיני מפי הגבורה שהנקודות למיניהם הם כו'. ועיין שם שער כ"ט דמוכח דגם שמות הטעמים בקבלה הם ולכן גם בהם נרמזים כמה וכמה ענינים. והוא דלא כר' אליהו בחור וכו' דרצו לומר שנתקנו הטעמים והנקודות לאחר זמן, וכבר באה השקלא וטריא בזה באריכות בכמה ספרים (עיין גם כן פקועת שדה לבעל המחבר ספר שדי חמד) אבל לאחר שנתגלה ספר הזהר ותקוני זהר - הרי כל המאמין בהכתוב בהם במילא יאמין דהנקודות והטעמים מפי הגבורה ניתנו"[6].

נגינת הטעמיםעריכה

 

הקריאה בטעמי הנגינה לימות החול, שבת ומועדים

לשמיעת הטעמים בביצוע הרב מיכאל סלאווין >
טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב מיכאל סלאווין, בעל קורא בבית משיח 770.
לשמיעת הטעמים בביצוע הרב דוד הורביץ >
טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב דוד הורביץ.
לעזרה בהפעלת הקבצים
פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח זַרְקָא֮, מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל, מֻנַּ֣ח | מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי,
מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, זָקֵף־קָטֹ֔ן, זָקֵף־גָּד֕וֹל,
מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א,
פָּזֵ֡ר, תְּלִישָא־קְטַנָּה֩, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה,
קַדְמָ֙א־וְאַזְלָ֜א, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, גֵּרְשַ֞יִּים,
דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, יְ֤תִיב פְּסִיק | סוֺף פָּסֽוּק׃

טעמים נדיריםעריכה

שַׁלְשֶׁ֓לֶת, קַרְנֵֽי־פָ֟רָה, מֵרְכָ֦א־כְפוּלָה, יֶרַֽח־בֶּן־יוֹמ֪וֹ׃

טעמים שאינם מנוגניםעריכה

  • מַקָף־ - תפקידו לחבר שתי מילים ולעשות אותן כמילה אחת.
  • פְּסִיק | - תפקידו להפריד בין שתי מילים, אף על פי שהן מחוברות בטעם מחבר. מופיע בעיקר: בסמוך לאחד משמותיו של הקב"ה, בין שני פרטים, בין שתי מילים דומות, בין עיצורים דומים, או כשהקשר בין שתי מילים קטן מאוד. טעמים מסוימים, למשל אחרי הטעם שלשלת ומונח - מופיע 'פסיק' ( | ) אחריהם, וזאת על מנת להבדילם מטעמים אחרים הדומים להם.
  • מֶֽתֶג - משמש במילה יחד עם טעם אחר, ותפקידו לסמן הטעמה משנית.

שרשראות של טעמיםעריכה

כללי הטעמים, ובפרט העובדה שישנם טעמים שבאים רק בסמוך לטעמים אחרים, יוצרים שרשראות קבועות של טעמים, החוזרות שוב ושוב.

לדוגמא:

  • פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח זַרְקָא֮, מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל.
  • מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, מֻנַּ֣ח, זָקֵף־קָטֹ֔ן.
  • מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א.
  • פָּזֵ֡ר, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי.
  • דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֵרְכָ֥א סוֺף פָּסֽוּק׃

טעמי אמ"תעריכה

לספרים תהילים ומשלי, ורובו של ספר איוב (בראשי תיבות נקראים ספרי אמ"ת), יש טעמים משלהם. טעמי נגינה אלו נקראים "טעמי אמ"ת".

אדמו"ר הזקן לימד את נכדו הה'צמח צדק' ונינו הרב"ש את נגינת טעמי אמ"ת. כיום נגינת טעמים אלו אבדו, ואין לנו מסורת לגביהם[7].

השימוש בטעמיםעריכה

השימוש העיקרי בטעמי הנגינה בימינו נעשה בבית הכנסת - בעת קריאת התורה, קריאת ההפטרות שבנביאים, וחמש המגילות שבכתובים.

בספרי התורה הכתובים על קלף ומשמשים בבית הכנסת לא מופיעים הטעמים[8].

ניגון הטעמיםעריכה

  ערך מורחב – ניגון טעמי הנגינה

בין ניגוני חב"ד, ישנם ניגונים של טעמי קריאה ונגינה, בהם קוראים ספרים שונים בתנ"ך.

בספר הצאצאים מסופר שאדמו"ר הזקן לימד את נכדו אדמו"ר הצמח צדק ונינו הרב"ש עשרה מיני נגינה (כולל טעמים לספרי אמ"ת - תהלים משלי ואיוב), הרב"ש לימדם לרז"א שלימדם לאדמו"ר הריי"צ. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם.

כיום יש לנו ארבעה סוגי נגינות לטעמים: ימי החול ושבת ויום טוב[9], הפטרה[10], ימים נוראים[11] ומגילת אסתר[12].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה


ניגוני חב"ד - ספר הניגונים
כרך א:
א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה-לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז · נח · נט ·ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד-עו · עז · עח-פג · פד · פה-פז · פח · פט-צ · צא · צב · צג · צד-צו · צז · צח · צט · ק · קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט · קכ · קכא · קכב · קכג ·קכד · קכה-קכח · קכט · קל · קלא · קלב-קלג · קלד · קלה · קלו-קלח · קלט · קמ · קמא · קמב · קמג · קמד · קמה · קמו ·קמז · קמח-קנ · קנא · קנב · קנג-קנח · קנט · קס · קסא · קסב ·קסג · קסד-קסה · קסו · קסז-קסט · קע · קעא · קעב-קעה
כרך ב:
חלק א: קעו · קעז · קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג · קפד · קפה · קפו · קפז · קפח · קפט · קצ · קצא · קצב · קצג · קצד · קצה · קצו · קצז · קצח-קצט · ר ·רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רט · רי חלק ב: ריא · ריב · ריג · ריד-רטו · רטז · ריז · ריח-ריט · רכ · רכא · רכב · רכג · רכד ·רכה · רכו · רכז · רכח · רכט · רל · רלא · רלב · רלג-רלד · רלה · רלו · רלז · רלח · רלט · רמ · רמא · רמב · רמג · רמד · רמה-רמו · רמז · רמח · רמט · רנ · רנא · רנב · רנג · רנד · רנה · רנו · רנז · רנח · רנט · רס · רסא · רסב · רסג · רסד · רסה · רסו · רסז · רסח · רסט-רעט · רפ · רפא-רפג · רפד · רפה-רצח · ש-שא · שב · שג ·שד · שה · שו · שז · שח-שט · שי · שיא · שיב · שיג · שיד · שטו · שטז · שיז ·שיח · שיט · שכ · שכא-שכב · שכג-שכד · שכה · שכו-שמ · שמא · שמב · שמג-שמד · שמה · שמו-שמז

ניגונים לפי קטגוריה: ניגוני רבותינו נשיאינו · ניגונים שהרבי לימד · ניגונים שחוברו לכבוד הרבי · ניגוני געגועים · ניגוני שמחה · ניגוני ריקוד · ניגוני נצחון · ניגוני תנועה · ניגונים לפי מוצא · ניגונים לפי שפות · ניגונים שלא נכללו בספר הניגונים · מסורת הנגינה

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. להרחבה בנושא, ראו: מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – ויקישיבה.
  2. מחזור ויטרי אבות א, א.
  3. מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – בשם: מאור עינים אמרי בינה נט; מסרת המסרת הקדמה שלישית, בשם ספר הסמדר לר' לוי בר' יוסף; ערוגת הבושם כו.
  4. ערוגת הבושם שם.
  5. זוהר בראשית דף כד ב, תרומה דף קנח א, תיקוני זוהר מז א.
  6. אגרות קודש, חלק ד, עמ' שפו. וראו שם את המשך המכתב.
  7. הרב לב לייבמן, טעמי הנגינה של תהלים והניגון הודיעני ה' קיצי, באתר 'קיר הניגונים'.
  8. ואם יכתבו - יפסלו את הספר. שולחן ערוך רע"ד ז'.
  9. טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ב בספר הניגונים. לשמיעת הניגון: מפי ר' דוד הורביץ: , מפי ר' מיכאל סלאווין: .
  10. טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ד בספר הניגונים. להאזנה לניגון: מפי ר' דוד הורביץ: .
  11. טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ג בספר הניגונים. להאזנה לניגון: מפי ר' דוד הורביץ: .
  12. טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ה (ניגון אחרון) בספר הניגונים (חלק א'). להאזנה לניגון: מפי ר' דוד הורביץ: .