מבצע לולב
מבצע לולב או מבצע ד' מינים (ארבעת המינים) הוא מהמבצעים הראשונים שייסד הרבי[1], ומטרתו לזכות כמה שיותר יהודים במצוות נטילת ארבעת המינים בכל יום מימי חג הסוכות.
| מבצעי הרבי |
|---|
| עשרת המבצעים |
| תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל |
| מבצעים שונים |
| מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה |
חג הסוכות של שנת תשי"ד היה חג הסוכות הראשון בו יצאו חסידי חב"ד בארצות הברית למבצע זה. ובשנת תשט"ו החלו גם בארץ הקודש לעסוק במרץ במבצע זה.
מבצע זה כולל בתוכו חלוקת סטים של ארבעת המינים לידידי חב"ד, אישי ציבור ונכבדים על ידי עסקני חב"ד ושלוחי הרבי בארץ ובעולם.
הלכות והנהגות
- כדאי ונכון שיברכו על הד' מינים בתוך סוכה, ואם אפשר, כדאי שיאכלו מיני מזונות ויברכו "לישב בסוכה"[2].
- מי שלא נטל לולב ביום הראשון,יברך שהחיינו בפעם הראשונה שמקיים את המצווה באותה שנה.
- כדאי ונכון לתת את הד' מינים לאנשים "מתנה על מנת להחזיר", ובפרט ביום הראשון. אך, אם לא אמר זאת, יצאו האנשים ידי חובה.
- למרות שנשים אינן חייבות במצוות עשה שהזמן גרמא, נהגו הנשים ליטול את ארבעת המינים. על כן, במבצע לולב ראוי ונכון להציע גם לנשים ליטול את ארבעת המינים ובברכה. כמובן תוך הקפדה על כללי הצניעות.
- ביום הראשון אין לתת לילדים לברך על הלולב, גם לא ב"מתנה על מנת להחזיר".
- בכל ימי החג מלבד היום הראשון, ניתן להערים לזכות יהודים במצווה גם אם הם רק מחזיקים בארבעת המינים ללא שתהיה להם כוונה לקיים את המצווה[3].
ראו גם
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ חסידים ביארו שהטעם לכך הוא על יסוד מה שכתב אדמו"ר הרש"ב (ספר השיחות 'תורת שלום' עמוד 144): "עצה היעוצה לנשמות כאלו שאינם נמשכים לשום עבודה דבירורים כלל. . ולזאת עצה היעוצה לנשמות כאלו שהוא העבודה דמצות מעשיות, וגם זה בדרך סגולה, כשמניח תפילין בפועל כדבעי, הנה זה סגולה לנפש הבהמית, וכמו כן כשמנענע בלולב ומיניו הרי הוא סגולה שעל ידי עבודות האלו וכהאי גוונא הנה היא נעשית כלי שיהיה שייך לאיזה עבודה על כל פנים".
- ↑ ראו ערך מבצע סוכה.
- ↑ הילד ביקש מהרופא: "תחזיק רגע את הלולב". ואיך פסק הרב?.