משה הבלין

הרב משה הבלין

לידה	ט"ז אלול תש"ח
	ירושלים
מדינה	ארץ ישראל
השתייכות	חב"ד
תחומי עיסוק	רב העיר קריית גת
תפקידים נוספים	ראש ישיבת תומכי תמימים קריית גת, חבר בית דין רבני חב"ד בארה"ק

הרב משה הבלין (יליד שנת תש"ח), הינו רב העיר קריית גת ורב הקהילה החב"דית בקריית גת וראש ישיבת תומכי תמימים קריית גת, חבר בית דין רבני חב"ד בארה"ק, וחבר הועידה לחיזוק מסורת חכמי המזרח ומורשת תורת החסידות.

במסגרת רבנותו, מנהל הרב הבלין מערכות הקשורות לעיר, ביניהן: מערכת כשרות, מרכז הרוחני לעולי חבר העמים חסדי שי.

תולדות חיים

נולד בירושלים בט"ז אלול תש"ח, לאביו הרב דוב אליעזר הבלין ולאימו עלקא בת הרב אברהם בלוי. סבו, היה הרב שלמה זלמן הבלין, ראש ישיבת תורת אמת בעיר.

בצעירותו, למד בישיבת מיר אצל הרב נחום פרצוביץ', ובתקופת לימודיו במקום הקים חבורה של בחורים צעירים שעסקו בלימוד ספרי חסידות, ובעקבות שיעור זה התקרבו מספר תלמידים לחסידות חב"ד, ובהמשך, עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

לאחר תום לימודיו בכפר חב"ד למד במסגרת שנת ה'קבוצה' בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 החל מלפני חג הפסח תשכ"ט עד אחרי פסח תש"ל. עם תום שנת הלימוד, בא' אייר, קרא הרבי לתלמידי ה'קבוצה' וביקש מהם שלא יחזרו ללמוד בישיבה בכפר חב"ד, אלא שילכו לישיבת תורת אמת כדי לחזקה, ועדיף יותר שילכו לישיבת תומכי תמימים קריית גת. הרבי הוסיף (תוכן): "בטח ההנהלות בקריית גת ובירושלים יחליטו - ואתם תתחלקו בין שתי הערים", ואחר כך העניק לכל אחד שטר של 50 דולר. אחר כך נקראו התלמידים לחדרו של המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, שמא להם שמרגע זה הפכו ל’שלוחים’. הרב חדקוב אמר שלמרות דברי הרבי שההנהלה תקבע - ברור שבחור שמעדיף ללמוד בירושלים לא יתבקש לנסוע לקריית גת, וכן להפך. ולכן, שהבחורים ישבו ביניהם, ויחליטו מי ילך לכל מקום ויבחרו להם ראשי קבוצות. באסיפה מהירה שנערכה אחר כך אמר הרב הבלין שכמי שגדל בירושלים ואינו יודע אפילו איפה זה קריית גת מעדיף הוא ללכת למקום החדש, לנסות לפעול בסביבה לא מוכרת ובאותה אסיפה נבחר הוא לראש הקבוצה לקריית גת^[1].

לאחר נישואיו בי"ד סיון תשל"א עם רעייתו חיה ביילא (לבית ר' אהרן רוזנטל), קיבל הוראה מהרבי לעסוק בהרחבת ופיתוח מוסדות חב"ד בעיר קריית גת תחת השליח של קריית גת דאז הרב זלמן אבלסקי, ובשנות המ"מים (ה-80) התמנה לכהן כרבה של קהילת חב"ד המקומית.

בחודש החגים תשמ"ז מונה על ידי הרב משה ירוסלבסקי לאחראי ראשי על סדרי הלימוד של הנוסעים לרבי, ועמד בקשר ישיר עם מזכירו של הרבי הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב על מנת לדווח לרבי על השתתפות התלמידים.

עם פרישתו של הרב שלום דובער וולפא מישיבת תומכי תמימים קריית גת בשנת תשנ"ב, התמנה לעמוד בראשותה. בשנת תשנ"ח היה מראשוני הרבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח, ובשנת תשס"א נבחר לכהן כרבה הראשי האשכנזי של קריית גת, וקיבל לידיו את האחריות על מערכת הכשרות העירונית, ועל המרכז הרוחני לעולי ברית המועצות בעיר. בעקבות תפקידיו הרשמיים, פחתה נוכחותו בישיבה.

במקביל לתפקידיו, מוזמן הרב הבלין לכהן בהרכבים שונים של זבל"א כדיין בסכסוכים פנימיים בין מנהלי מוסדות בחב"ד, חבר בעמותת הרבנים פיקוח נפש, ורב על תקן זמני^[2] של העיר שדרות^[3].

לאחר שנים רבות שצורף להרכבים שונים בדיונים בבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, צורף בשנת תשע"ו באופן רשמי כחבר בית הדין^[4].

הרב מכהן כרב בית הכנסת הגדול חב"ד 'חידקל' הממוקם בקריה החרדית. בד בבד מכהן הרב כרב בית הכנסת -'חסדי שי' בו מתפללים מידי יום ובשבתות יהודים מקהילת יוצאי רוסיה. הרב עורך שם פעילות 'מבצעים' עם המתפללים ואף נושא שם שיחות ושיעורים במהלך השבוע, ובשבת מברכים ו'יומי דפגרא' מתוועד הרב בבית הכנסת חב"ד 'חידקל'.

בשנת תשע"ו היה חלק מגיבושו של הסכם הסדרה מול רשויות צה"ל על מעמדם של תלמידי ישיבות חב"ד, ובעקבות כך בחודש אלול החל מסע הסתה ממושך נגדו בקרב הפלגים הקיצוניים של 'העדה החרדית', שכלל פריצה לביתו, הפגנות בסמוך אליו, והפצת פשקווילים וכתבי שטנה.

משפחתו

אחיו

הרב יוסף יצחק הבלין, רב קהילת חב"ד רמת שלמה בירושלים, וראש מכון היכל מנחם בעיר.
הרב שמואל אהרן הבלין - רב קהילת יבנה בס. פאולו, ברזיל.
הרב שלמה זלמן הבלין - ראש המכון התורני "דרך אליעזר", הר נוף, ירושלים

ילדיו

הרב לוי יצחק הבלין מנכ"ל מוסדות חב"ד בקריית גת
הרב יוסף ירחמיאל הבלין, שליח הרבי וראש ישיבת תומכי תמימים פרנקפורט דמיין, גרמניה
הרב מנחם מענדל הבלין, פנמה סיטי ביץ', ארצות הברית
הרב דב בער אליעזר הבלין, שליח הרבי לכרמי גת קריית גת
מרת יפה אשת הרב יעקב יוסף קופרמן ר"מ בישיבת תומכי תמימים קריית גת
מרת חנה, אשת הרב מנחם מענדל רייצס, קריית גת
מרת עלקא, אשת הרב יוסף יצחק מרגליות, אשדוד

לקריאה נוספת

משה בן עלקא, רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 24
האבא של התמימים, בראיון על הרב שלמה חיים קסלמן, שבועון כפר חב"ד 1906 עמוד 37
אין דרך חזרה, מ. אלקנה, שבועון כפר חב"ד מס' 500 ע' 30-34.