חסידות אשלג

חסידות אשלג היא שושלת של אדמו"רים ומקובלים שהפיצו את דרך הקבלה, ראש השושלת היה רבי יהודה לייב הלוי אשלג מחבר פירוש "הסולם" על ספר הזוהר (ה' בתשרי תרמ"ה, ורשה, - י' בתשרי תשט"ו, ישראל).

הרב יחזקאל הלוי אשלג בחלוקת דולרים

רבי אברהם שמחה הלוי אשלג בשיחה עם תמימים ניו יורק, תשס"ו

בנו ממשיך דרכו היה האדמו"ר רבי ברוך שלום הלוי אשלג, המכונה גם "הרב"ש", (ז' בשבט תרס"ז - ה' בתשרי תשנ"ב). בין חיבוריו: "שלבי הסולם", "דרגות הסולם" ו"אגרות הרב"ש". הוא למד בצעירותו בישיבת תורת אמת שבירושלים. בן נוסף הוא הרב שלמה בנימין אשלג (ה' בטבת תר"ע; - ז' בכסלו תשד"מ) היה מקובל, בנו ומפיץ תורתו של הרב יהודה לייב אשלג בעל ה"סולם".

בנו של הרב שלמה בנימין הוא הרב יחזקאל הלוי אשלג, שהקים בית מדרש ברחוב אבן עזרא בבני ברק. רבי יחזקאל שמאוד מדרבן ללימוד קבלה שוחח עם הרבי בהזדמנויות שונות על הנושא ומאוד רצה שהרבי ידבר עם חסידיו על לימוד הקבלה. בשנת תש"נ עבר בחלוקת הדולרים אצל הרבי וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה דבר שיקרב את הגאולה השלימה. (מבוסס על הנאמר בספר הזהר שבלימוד ספר הזהר יצאו מהגלות ברחמים). הרבי השיב לו, כי מקובל בחב"ד שחסידות חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה אך בשיטה של חכמה בינה דעת, וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה. כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב הרבי שבתור נכד של אדמו"ר הזקן אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת חב"ד אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון אדמו"ר הזקן שכותב "דברי הבעש"ט לפי קבלת האריז"ל" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כויון שהאדמו"ר הזקן כותב בפירוש באגרת הקודש אחרת, לא ייתכן שסתר את דבריו במקום אחר.

אחר כך הביא האדמו"ר לרבי מספרי זקנו בעל הסולם והרבי נתן לו דולר נוסף עבור הדפסת פירוש "הסולם" ואמר (תוכן): אמנם אין זה לפי שיטת חב"ד, אך כיון שזהו רבכם אז שיהיה ברכה והצלחה.

בן נוסף של רבי שלמה בנימין, הוא רבי אברהם שמחה הלוי אשלג האדמו"ר מאשלג (מרחוב שד"ל בבני-ברק), לרבי אברהם שמחה קשרים הדוקים עם חסידות חב"ד (ונכדתו נשואה לחסיד חב"ד (-?? לעורך!! כדאי לבדוק עובדה זאת בקשר לנכדתו כי משיחה שערכתי עם בנו של רבי אברהם שמחה זה כנראה לא נכון).

סיפר רבי אברהם שמחה הלוי אשלג שהוא עבר אצל הרבי בחלוקת דולרים ובאותה תקופה הוא היה בחובות גדולים בעקבות המאמץ שלו בהדפסת ספרי בעל הסולם וכבר חשב להפסיק להתעסק בזה, להפתעתו הרבי פנה אליו ושאלו האם הוא ממשיך בהדפסת הספרים למרות שלא דיבר עם הרבי בעניין הזה כלל, גם לידיד שליוה את הרב אשלג הרבי פנה ואמר לו שידיד צריך לסייע בכל דבר ועל כן שיסייע גם כן בהדפסת הספרים.

[מצוב משהו מיא ניסן השנה תשפד:

אחרי שחרית ניגשתי אליו (שמי צביקה ונטורה הוא שכני ואני מתפלל שם כל בוקר) ושאלתיו לגבי הידיעה שהרב אשלג הלך לניחום אבלים של הרב יצחק דב ליברמן עה מכפר חבד האם הכוונה זה אליו או לרב מענף אחר של אשלג וענה לי שמדובר בו עצמו ואז אמרתי לו שאני מכיר את הרב ליברמן היות ובשבת ב' תמוז ה'תשנד שלחתי אליו שני אחיות קטנות ממשפחת אופנהיימר מרמת גן להיות אצלו בשבת ואז סיפר לי בנוכחות תלמידיו על שני תלמידים שלו שהוא שלח מליובאוויטש ואחד מהם היה הרב ליברמן: בזמנו עוד בשנות הלמדים הוא רצה להתקבל אצל הרבי ולהתדבר עמו עד כתבי הסולם והרב לייבל גרונר עה שאל אותו על מה הוא רוצה לשאול את הרבי וענה לו שרוצה להבין בנוגע להתנגדות לכתבי הסולם ולייבל אמר לו שיחזור אליו לטלפון ויודיע לו ולעולם לא חזר אליו..וגם בביקורים הבאים לא איפשר לו כלל וכלל להיכנס אל הרבי כמה וכמה פעמים כשהיה בניו-יורק .

היו שני בחורים שגדלו על ברכי אביו ואחרי זה על ברכיו שאחד מהם זה הרב יונתן בורגן שיחי' והשני זה הרב יצחק ליברמן עה והוא עצמו שלח אותם ללמוד בליובאוויטש ואחרי זה נסעו גם אל הרבי

לפני שהרב יונתן נסע לרבי אז הרב שמחה ביקש ממנו במפורש שיאמר לו שהרב שמחה רוצה להיכנס אל הרבי ולהביא מהספרים של הסולם ומדוע אין מאפשרים לו זאת והרב שמחה אומר שהזהיר אותו במפורש שזה יכול להרגיז מאד את הגבאי לייבל והוא יכול להעיף אותו לגמרי ובכל זאת יונתן נכנס ושאל אצל הרבי האם הרב שמחה יכול לשלוח מהספרים של אביו אל הרבי( ובלי לעדכן בזה כלל את לייבל) והרבי אמר "זייער א גלייכע זאך". כשנסע תלמידו השני הרב ליברמן הוא שלח עמו ספרים ולייבל אמר לו שלא יביא לרבי את הספרים לגבי רק ישימם במזכירות והוא יעביר לרבי ובפועל זה לא קרה. בקיצור לא התאפשר כלל להגיע ולהיכנס אל הרבי. באחד השנים הוא הגיע ורצה לראות את הרבי ולייבל הזהיר אותו שלא יתקרב(הוא אמר שלייבל אפי' עשה סימן על צווארו כאומר וכו') אבל הרב שמחה ניצל את ההזדמנות ואמר לרבי קוראים לי שמחה אשלג וביקש להיכנס אל הרבי והרבי הסכים לזה וכשנכנס לייבל כל הזמן ביקש לגמור והרבי סימן ללייבל שיאפשר לו זאת (הובן מדבריו שהרבי מאד רצה שלייבל יכבד אותו ואז הוא שאל את הרבי בנוגע לכתבים אלו והרבי אמר שזה לגמרי תורה מסיני וסלם גימטריא סיני ואדרבא שישלח עוד מהכתבים. לביקור אחר כבר הגיע עם הכתבים ואומר שהרבי פינה בספריה מקום של כבוד לספריו. ומאז גם לייבל התייחס אליו אחרת. גם באחד מהביקורים שאל אצל הרבי מדוע אינו מדבר שיהיו לומדים בספר הזוהר אצל החסידים והרבי אמר לו שהוא מדבר בזה ואומר שעל כן הרבי דיבר על זה בשבת (ה' מנחם אב ה'תשמז) ואמר במפורש שצריכים ללמוד זוהר וספרי קבלה. הרבי אמר לו מדוע אינו מדפיס את הספרים שלו והרב שמחה אמר לו שאין לו כסף אז הרבי אמר לו שיבקש מאנש. ואמר לרבי שאינו מכיר את אנש אז הרבי אמר לו שישאל במזכירות אצל לייבל הרב שמחה שאל אצל לייבל במזכירות ולייבל אמר לו שיסע לאוסטרליה לגוטניק אז הרב שמחה נסע מיד לשבת הקרובה לחוף המערבי ושם דיבר עם אחד ממקורביו לקנות כרטיס לאוסטרליה הנל שכח לבקש "כושר פוד" עבורו בטיסה אזי שם הגויים דאגו עבורו לפירות וירקות וכו' בהמשך הטיסה הוא התעכב בטהיטי שזה מקום עם ילידים פרימיטיבים והוא לא הבין מדוע התעכב המטוס ורק כשעלה אמרו לו שהם עיכבו את המטוס בכדי להביא לו מגש של "כושר פוד" מהרבנות של חבד בסידני. לאחרי זה היה חניה בסידני ואחרי זה במלבורן . הוא הגיע לישיבה שם והיא הייתה ריקה כי זה היה לאחרי -תב והתלמידים יצאו כבר לבין הזמנים ואז הוא מחכה ומנסה למצוא אולי יש שם מישהו שיאפשר לו להיכנס לגוטניק לפתע יצא אדם גדול מימדים עם קול עבה ביותר ושואל אותו:מה אתה רוצה כאן והוא אומר לו שהוא רוצה לראות את גוטניק והוא אומר לו שהוא יצא מיד אז הוא אומר לו שהרבי שלח אותו לגוטניק ואז הוא עוד פעם צעק עליו שייארוז את הפקלאות וילך מיד מכאן והרב שמחה אומר לו שהוא הגיע במיוחד לכאן בנסיעה ארוכה מאד כי הרבי אמר לו שיבקש תרומה עד הדפסת הספרים מאנש והרבי אמר לו שישאל אצל לייבל במזכירות למי ולייבל אמר לו להגיע לכאן לגוטניק. אז הוא אמר לו המתן רגע כאן ואני אתקשר לבדוק זאת. הוא התקשר ללייבל ולייבל אמר לו שאכן כך ויקשר אותו עם גוטניק . ואז הוא יצא אליו וקיבלו בכבוד והסביר לו שכולם באים לכאן ומספרים סיפורים שהרבי שלח אליהם אבל הוא ביקר עכשיו אצל אחיו ואמר לו שאמת היתה בפיו. הרב שמחה התקשה לחבר בין הדמות של לייבל לדמות הענק של אחיו הרב יצחק דוב גרונר והוא אמר לו שלא רק שהם אחים אלא שהם גם תאומים(?) ובאמת התקבל אצל גוטניק והוא הביא לו 10,000 דולר להדפיס את ספריו ולאחרי זה הדפיס הרבה מהם וגם חילקם בהרבה מוסדות תורה וישיבות כמו שהרבי הורה לו. בפגישה אחרת עם הרבי הרבי שאל אותו על הוצאת הכתבים של אביו להדפסת ואז הוא שוב ניגש לגוטניק להדפיס אותם ואכן קיבל תרומה שוב גם לזה והכניס והדפיס זאת בתוך ספרי החוק לישראל". אח שלו הרב יחזקאל למד בישיבה של גור והיה קצת מתנגד ללימודי הקבלה לשעבר אצל הרבי הרבי אמר לו שבחבד אין זה נהוג ונהרא נהרא ופשטיה" והרב שמחה אומר שאליו הרבי דיבר אחרת. (הוא אומר שלצערו בכמה פירסומים בחבד שדיווחו על זה לא דייקו וכתבו שזה נאמר לשמחה אשלג אבל באמת מילות אלו נאמר ליחזקאל בלבד אבל אצלו היה בפירוש עידוד לזה ודחיפה לזה וסלם בגימטריא סיני כמובא לעיל ואמרתי לו שלענד בספר שנשלח אליו מהרב ווינטרוב)שיח שרפי קודש שהעברתי לו אז זה כתוב מאד ברור) בכל אופן דיברנו בנוגע למשיח ושהרבי אמר חמש פעמים מסכים היינו שרק צריכים להסכים לזה ואמר שזה כל ענין עיכוב הגלות ורק השאור שבעיסה שמעכב.

בגלל שאלתי לפני משפחתו ותלמידיו בשדל 4 הרב שמחה הקדיש לסיפור זה הרבה מאד זמן ופירט וכו'וניכרת מאד הערכתו ואהבתו לרבי

רשמתי זאת כאן לגיבוי לזכרון ושולח זאת גם אליכם ביום זכאי זה. ומסיימים בטוב. זמן זכאי של יום הולדת מלכנו משיחנו שליטא כעיני שפחה אל יד גבירתה עד שיחוננו ויוציא לאור צדקתנו. אריכות ימים ושנים לכולנו עם ישראל]

רבי שמחה אשלג התפעל מגילוי רוח קדשו של הרבי וראה בזה הוראה מהרבי להתגבר על הקשיים ולהמשיך בהדפסת ספרי בעל הסולם למרות הקשיים.

• בנוגע לדעתו של הרבי אודות לימוד פירוש "הסולם" ראו בערך "זוהר (ספר)" בפסקה "תרגומי הזוהר".

קישורים חיצוניים

• רבי אברהם שמחה אשלג בביקור אצל הרבי (15:10) - 1
• רבי יחזקאל יוסף הלוי אשלג בביקור אצל הרבי (30:35-34:15) - 2
• האדמו"ר מאשלג בחלוקת דולרים
• אשלג - אתר הבית של החצר