ראשון לציון

ראשון לציון
בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר
עיר	ראשון לציון
מדינה	ארץ ישראל
מייסדי הקהילה	יוסף שמוטקין, חיים שאול ברוק, מנחם מענדל ברוק
רב הקהילה	הרב מרדכי צבי דוברבסקי
משפיע הקהילה	הרב משה גרוזמן
מוסדות	תלמוד תורה אור מלכה, תומכי תמימים,
שלוחים מרכזיים	הרב יצחק גרוזמן, הרב חנן כוחונובסקי, הרב אריאל גורן, הרב אדיר סלמה
מספר שלוחים	48
מספר בתי חב"ד	27
מספר משפחות בקהילה	200
ראו גם
אישים בראשון לציון
מוסדות וארגונים בראשון לציון
שלוחים בראשון לציון

העיר ראשון לציון היא העיר הרביעית בגודל אוכלוסייתה בארץ ישראל. העיר הוקמה בשנת תרמ"ב, כמושבה חקלאית ציונית, והוכרזה כעיר בשנת תש"י. העיר בעלת היסטוריה חב"דית מפוארת, וכיום קיימת בה קהילת חב"ד המונה כ-200 משפחות, עשרות מוסדות, 27 בתי חב"ד וכ-50 שלוחים^[1].

הרבי וראשון לציון

מפתח העיר ראשון לציון מוצג בתערוכה בספריית חב"ד

לאחר הקמת ישיבת אחי תמימים בעיר, התייחס הרבי לראשון לציון בצורה מיוחדת וביחידות לר' יעקב יוסף רסקין אמר: "כי מציון תצא תורה ובפרט מראשון לציון"^[2].

בשנת תשד"מ שלח ראש העיר מאיר ניצן את מפתח העיר לרבי באמצעות הרב יחיאל מלוב.

היסטוריה חב"דית בעיר

מספר שנים לאחר הקמת המושבה בשנת תרמ"ב החלו להתיישב בה חסידי חב"ד. ר' יוסף שמוטקין, ממייסדי הקהילה ובוני בית הכנסת חב"ד המרכזי היה מהמתיישבים הראשונים והרוח החיה בקהילה החסידית, שימש גם כו"ר המועצה הדתית בעיר. שנים ארוכות לא היה רב ששימש בקהילה, עד לשנת תרצ"ז אז התיישב בעיר הרב חיים שאול ברוק^[^{דרוש מקור]}.

רבני קהילת חב"ד

הרב חיים שאול ברוק - משנת תרצ"ז עד לפטירתו בשנת תשכ"ה.
הרב משה צבי הלפרין (חתנו של הרב ברוק) - משנת תשכ"ה עד לפטירתו (יום הכיפורים תשנ"ה).
הרב מרדכי צבי דוברבסקי - כיום לאורך ימים ושנים טובות.

בית כנסת חב"ד

בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר קיים מעל ל-100 שנה, והוא מבתי הכנסת הוותיקים בעיר. את הקרקע לבית הכנסת תרם המהנדס יהודה ליב (ליאון) אמציטלבסקי, נצר לחסידי חב"ד^[3], ואת בנייתו תרם ר' יוסף שמוטקין מוותיקי הקהילה החסידית בעיר. מכיוון שבשנים הראשונות הקהילה הייתה מצומצמת, מרבית המתפללים לא היו חסידי חב"ד, ומנהגים שונים השתרבבו בתוך בית הכנסת. גבאי בית כנסת חב"ד מעל 40 שנה הם הרבנים יצחק מאיר סוסובר ואברהם סלמון.

בניין בית הכנסת נמצא במרכז העיר, בסמיכות למדרחוב ויקבי הכרמל. בבניין ארבעה חדרים מרכזיים: האולם הגדול, חדר שני, אוצר הספרים ועזרת נשים.

לבית הכנסת שתי כניסות, אחת מרחוב נורדאו והשניה מרחוב הכרמל. בכניסה מרחוב נורדאו נכנסים קודם ל'חדר שני' ואז לאולם הגדול. באולם התפילה נמצאת כיפה ענקית הנמתחת על כל בית הכנסת, גבוהה 5 מטר וצבועה כחול עם מאות כוכבים עליה. בימת קריאת התורה עשויה כולה שיש ותופסת חלק נכבד משטח בית הכנסת. בעבר קירות בית הכנסת היו מצופים ציורים עתיקים של העיר העתיקה, אך בשיפוצים שנעשו בשנים האחרונות נצבעו מחדש הקירות.

עזרת הנשים נמצאת מאחורי עזרת הגברים, וקיר אבן עגול מפריד ביניהם. ה'חדר שני' משמש למסירת שיעורים, התוועדויות וחדר לימוד.

ישיבת אחי תמימים

ערך מורחב – אחי תמימים ראשון לציון

ישיבת אחי תמימים בעיר נפתחה בשנת תשי"ב, והייתה לאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ באותם שנים. מנהל הישיבה היה הרב חיים שאול ברוק שהיה מנהלה הרוחני, והרב יעקב פלס היה מנהלה הגשמי בתחילת דרכה. מאוחר יותר לקח על עצמו הרב ברוק גם את הניהול הגשמי.

בתחילה הייתה הישיבה בצריף שנמצא בחצר בית הכנסת, ועם התפתחותה עברה למקום שנמצאים כיום גני חב"ד. בניין נוסף של הישיבה נבנה בשנים מאוחרות יותר ושימש כפנימיה.

הישיבה פעלה עד למיזוגה עם הישיבה בכפר חב"ד.

קהילת חב"ד

נכון לשנת תשפ"ג קהילת חב"ד בראשון לציון מונה כ-200 משפחות, כשרבים מהם בעלי תשובה ילידי העיר.

מרא דאתרא בבית הכנסת המרכזי הוא הרב מרדכי צבי דוברבסקי, וכמשפיעים משמשים הרב יעקב הורוביץ ור' משה גרוזמן.

בתי כנסת

בעיר קיימים מספר בתי כנסת חב"דיים המשמשים את הקהילה. בית כנסת גדול ומרכזי המשמש את רוב אנשי הקהילה והפעילות הקהילתית, הנמצא במרכז העיר בסמיכות למדרחוב וגן המושבה. בית כנסת של קהילת חב"ד הצעירה (בית הכנסת הפועלים), בית כנסת נוסף בבית סוזנה. שני בתי כנסת במזרח העיר, אחד ב"שיכון המזרח" והשני בשכונת רביבים. במערב העיר קיימים ארבעה בתי כנסת נוספים, בבית חב"ד נווה ים, בית חב"ד נווה חוף, בית חב"ד במערב הישן, ובבית חב"ד במערב החדש. במשך כשנתיים היה מניין פעיל גם בבית חב"ד לדוברי רוסית.

בחודש אלול תשע"ג התמנה הרב שניאור זלמן אשכנזי כרב בית הכנסת המרכזי בעיר, בהשתתפות הרב הראשי הרב דוד ברוך לאו^[4].

מוסדות חב"ד בעיר

בניין גני חב"ד. בעבר שימש הבניין את ישיבת אחי תמימים

גני חב"ד

ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום.

גן חב"ד הגדול והמרכזי נמצא ברחוב חב"ד, בבניין הישן של ישיבת אחי תמימים. הבניין עבר שיפוץ והסבה לכיתות גן.

במשך השנים היה מנהל הגנים ר' יצחק סוסוסבר מאנשי הקהילה, ולאחר שנים בהם שקעו הגנים בחובות גדולים פרש סוסובר מניהול הגן והעבירו תחת 'כולל חב"ד'. כיום מנהל את הגנים בלוי ^{[דרושה הבהרה]}.

עם היכנס בלוי לתפקיד עברו גני חב"ד שיפוץ יסודי, ונבנו גינות משחקים חדשות. בגנים אלו מתחנכים 150 ילדים בקירוב.

גן חב"ד נוסף מפעיל התלמוד תורה אור מלכה, והוא מיועד עבור בנים בלבד. בגן שלוש כיתות לימוד, לגילאי 3–4, 5, ו-6.

לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.

בית ספר לבנות

חנוכת מבנה הגנים החדש, סמוך לתלמוד תורה

עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד.

בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד.

לקראת שנת הלימודים תש"פ עקב הביקוש הרב והגידול בקהילה הוחלט על ידי רב הקהילה לפתוח מחדש בית ספר לבנות. בית הספר הנקרא בשם "בנות חיה" נפתח בשנת תש"פ וכיום הוא מונה 3 כיתות, א-ד. על ניהול בית הספר מופקדת הגברת חני אשכנזי.

תלמוד תורה

ערך מורחב – תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון

תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת תשנ"ה על ידי הר' בנימין זילברשטרום. חתנו של ר' ישראל ליפסקר.

קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר רחובות ובכפר חב"ד. עם התפתחות הקהילה והביקוש מצד תושבי העיר נולד הצורך בפתיחת תלמוד תורה מקומי.

בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה א', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות. כיום מחזיק התלמוד תורה 8 כיתות מלאות ו3 כיתות גן במבנה נוסף, וכן גני בנות וכו' ומונה קרוב ל300 תלמידים.

תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות אנ"ש. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים נס ציונה, חולון, בת ים, באר יעקב כפר חב"ד ועוד, ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב.

ישיבת תומכי תמימים

השלט על בניין הישיבה

ערך מורחב – תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)

בשנת תשס"ו פתח הרב יצחק גרוזמן, מנהל בית חב"ד המרכזי בעיר, ישיבת תומכי תמימים במטרה להגביר את פעילות המבצעים בעיר.

הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שהתקרבו לחסידות חב"ד, ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה.

בשנת תש"ע, בעקבות הוראה מהרבי באגרות קודש נפתחה הישיבה גם לתמימים מבתים חב"דיים המונים כיום את כלל תלמידי הישיבה.

בראשות הישיבה עומד הרב שמעון וייצהנדלר.

מבנה הישיבה

בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. כעבור כשנתיים עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות לתלמוד תורה החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

כיום לומדים בישיבה כ-40 תלמידים. על צוות החינוך והרבנים נמנים: ראש הישיבה ור"מ שיעור ב' - הרב שמעון ויצהנדלר, משגיח ראשי - הרב אליעזר יוסף חי קלנגל, משגיח ור"מ שיעור א' - הרב יוסף יצחק רוך, ר"מ שיעור א' ונו"נ כללי בנגלה עיונא - הרב חיים טל, ר"מ כללי בהלכה ושיעור ג' לנגלה - הרב אלחנן רקובר, משפיע שיעור א' - הרב חיים משה אלפרוביץ, משפיע שיעור ב' - הרב חיים אלתר בנציון פרישמן, משפיע שיעור ג' - הרב ישראל קופצ'יק, ר"מ לחסידות שיעור ג' - הרב לב לייבמן, משגיח ונו"נ כללי בחסידות - הרב אביחי פנחס רוטשילד, ועוד.

הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה בטאון פנימי בשם 'החייל' המתאפיין בטורים מגוונים הן מרבני הישיבה והן מאת התלמידים. אחד המדורים הפופולארים הינו סיפור בהמשכים העוסק בדילמות ופתרונות חסידיים בחייהם של התמימים.

כמו כן הישיבה מוציאה לאור 'קובץ מפרשים' ערוך בשיטת לימוד מיוחדת המאפיינת את דרך הלימוד בעיון של הישיבה.

ישיבה קטנה

ערך מורחב – תומכי תמימים בית שמש

לקראת שנת הלימודים תשע"ז נפתח סניף נוסף של ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועד לתלמידי ישיבות קטנות. גם הישיבה קטנה נפתחה על ידי השליח לעיר ומנהל בית חב"ד המרכזי הרב יצחק גרוזמן. בראשה עומד הרב משה לידר המשמש גם כמשפיע בישיבה, והרב ישראל יצחק זלמנוב המשמש בתפקיד מנהל רוחני.

בשנת הלימודים תשע"ח, עם הרחבת הישיבה וחוסר המקום ב'זאל' ובפנימיה נאלצה הישיבה לעבור לעיר בית שמש.

לקראת שנת תשפ"א הוחלט על הקמתה של ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה. מבנה הישיבה בקמפוס רחב יידים ברחוב טיבוביץ בשכנות לקריה החרדית קריית קאליב בעיר. בהכוונת הרבנים המשפיעים: הרב זלמן ניסן פנחס נוטיק, הרב שמעון ויצהנדלר, הרב יוסף יצחק זילברשטרום. מנהל גשמי: הרב אלירן שלום, ראש הישיבה ור"מ בנגלה: הרב שניאור זלמן פלדמן, משפיעים: הרב לוי יצחק דורון, הרב שלום דובער טאלער, יועץ ומדריך חינוכי: הרב מנחם קעניג, משגיח ראשי ומנהל רוחני: הרב אליעזר יוסף חי קלנגל.

כולל משכן מנחם

ערך מורחב – כולל משכן מנחם

בבית כנסת חב"ד המרכזי פועל כולל במשך ימות השבוע. ראש הכולל הוא רב הקהילה הרב מרדכי צבי דוברבסקי, ומנהל הכולל הוא בנו של הרב, מנחם מענדל דוברבסקי. הנהלת הכולל מקיימת פעילויות נוספות הקשורות להפצת תורת החסידות והתוועדויות בעיר. על הפעילות אחראי מנחם מענדל דוברבסקי.

הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד חסידות לפני התפילה, ולאחריה לימוד נגלה והלכה בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת למבצעים כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים.

המניע לפתיחת הכולל היה הרחבת הקהילה באמצעות אברכים חדשים, ותגבורת במבצעי הרבי ברחבי העיר.

בית סוזנה

ערך מורחב – בית סוזנה

בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד הוא מרכז חברתי חב"די בראשון לציון. את המרכז הקים הרב יחיאל מלוב.

במרכז בית כנסת חב"ד, מוזיאון יהודי, חדר הנצחה לחללי מערכות ישראל, מכון בר מצווה לילדי שבויי ומצוייני צה"ל, ישיבת ערב ועמותת חסד.

בתי חב"ד

חזית בית חב"ד נווה ים, הגדול בעיר

בעיר נמצאים לעת עתה, נכון לערב כינוס השלוחים ה'תשפ"ג 50 שלוחים^[5], חלקם מנהלים בתי חב"ד ואחרים מסייעים לבתי חב"ד השכונתיים. מהם:

בית חב"ד המרכזי - מנוהל על ידי השליח הראשי הרב יצחק גרוזמן, בפעילות הבית חב"ד מסייע לו רבות אחיו, הרב משה גרוזמן.
בית חב"ד נווה ים - מנוהל על ידי הרב חנן כוחונובסקי ובנו הרב מנדי כוחונובסקי.

בית חב"ד בנווה ים הוא הבית חב"ד הגדול בעיר, עם מבנה גדול ומפואר שנחנך בשנת תשס"ו.

בית חב"ד נאות אשלים ופרס נובל - מנוהל על ידי הרב אריאל גורן המשמש גם כרב שכונת חתני פרס נובל
בית חב"ד נאות אשלים - הרב יוסף יצחק לבקיבקר
בית חב"ד המערב הוותיק - מנוהל על ידי ר' אורי קשת.
בית חב"ד בקניון הבאר - מנוהל על ידי ר' פנחס ממן. לצידו מסייע הרב שלמה פישקל.
בית חב"ד קריית הלאום - מנוהל על ידי הרב שניאור גלוכובסקי.
בית חב"ד שכונת נעורים וקידמת ראשון - מנוהל על ידי הרב אליהו סגל. בקיץ תשע"ג הונחה אבן הפינה לבניין בדוגמת 770 שייבנה בשכונה^[6].
בית חב"ד שיכון המזרח - מנוהל על ידי ר' שלום לוי ותחתיו פועלים השלוחים הרב יוסי וייסמן והרב מוטי כהן. בית חב"ד נוסד בשנת תשס"ה ושוכן בקומתו השניה של הקניון השכונתי.
בית חב"ד קניון הזהב, חב"ד סנטר - מנוהל על ידי הרב אילן חיון, כשלצידו מסייע הרב אדם קוסמן.

פנים בית הכנסת בית סוזנה

בית חב"ד נווה חוף - מנוהל על ידי הרב דוד קפלן והרב אהרון יואל בייטש, אל השניים הצטרף גם השליח הרב דוד גולדברג. הרב בייטש משמש כרב בית כנסת חב"ד המקומי.
בית חב"ד נחלת יהודה החדשה - מנוהל על ידי הרב מענדל צבי חדד.
בית חב"ד שכונת אברמוביץ ומשולש ז'בוטינסקי- מנוהל על ידי הרב חיים ריבקין
בית חב"ד נחלת יהודה הוותיקה - מנוהל על ידי הרב טל קפלן.
בית חב"ד נווה הדרים ומישור הנוף - מנוהל על ידי הרב ינון ששון.
בית חב"ד רביבים - מנוהל על ידי הרב אדיר סלמה. בבית הכנסת נמצא העתק מארון הקודש שב-770^[7]. בשנת הלימודים תשע"ז החל בית חב"ד להפעיל ישיבה קטנה.
בית חב"ד לדוברי רוסית - מנוהל על ידי הרב לב לייבמן ואביו הרב עובדיה לייבמן.
בית חב"ד במכללה למנהל - מנוהל על ידי הרב דותן קורתי, תחת השליח הרב אריאל גורן.
בית חב"ד מרום ראשון- צוריאל - מנוהל על ידי הרב לוי ברוק.
בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד - מנוהל על ידי הרב יחיאל מלוב.
בית חב"ד נווה דקלים - מנוהל על ידי הרב מנדי רבינוביץ'.
בית חב"ד שכונת הרקפות - מנוהל על ידי לוי יצחק זילברשטרום.
בית חב"ד שכונת חלום ראשון - מנוהל על ידי הרב לוי הלפרין.
בית חב"ד גן נחום ושכונת ראשונים - מנוהל על ידי הרב מנדי לרנר
בית חב"ד גני ראשון, קריית קאליב - מנוהל על ידי הרב אשל הורביץ.
מתחם ה1000 - השליח הרב שמחה בירנהאק
בית חב"ד קריית ראשון - הרב אברהם מיידנצ'יק
כמו כן פועל בקניון עזריאלי ראשונים סניף של ארגון יהדות TV^[8]
בית חבד שכונת נרקיסים - השליח ר' אור;אל מעטוף.

שלוחים נוספים

הרב בנימין נחום זילברשטרום - שליח הרבי לחינוך בעיר החל משנת תשמ"ז - מנהל מוסדות חינוך חב"ד בעיר.

הרב מנחם מענדל דוברבסקי - שליח בשכונת השומר, ומנהל מוסדות משכן מנחם חב"ד ראשון לציון.
הרב מנחם אלמליח - שליח חב"ד לנוער במזרח העיר.
הרב מנחם מלכיאלי - שליח חב"ד לנוער במערב העיר.
הרב שניאור אשכנזי - רב בית הכנסת המרכזי בעיר.
הרב שניאור רייניץ - חב"ד בעליה - ראשון לציון.
הרב אבישי באטאשווילי.
הרב שרון גושן
הרב יוסי ברוד