שלמה מטוסוב

הרב שלמה מטוסוב (תרע"ז - ראש-חודש כסלו תשס"ח) היה סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים בסמרקנד ופוקינג. היה השליח הראשון שנשלח ישירות על ידי הרבי. פעל בשליחות המרכז לענייני חינוך במרסיי, צרפת, ולאחר מכן נשלח על ידי הרבי לקזבלנקה שבמרוקו, שם פעל במשך כחמישים שנה.

הרב מטוסוב (במרכז)

הרב מטוסוב (שלישי משמאל) במסיבה במרוקו

תולדות חיים

הרב שלמה מטוסוב נולד בויטבסק ברוסיה הלבנה, ביום הכיפורים תרע"ז. בצעירותו, בין השנים תרפ"ז עד תש"י, למד בישיבות תומכי תמימים בויטבסק, מוהילוב, כותאיס, מלחובקה, סמרקנד, פאקינג ופריז.

בשנת תרצ"ג נאסר בכותאיס בעוון לימוד תורה. בשנת תרצ"ה נאסר במוסקבה בגין השתייכותו לחסידות ליובאוויטש ונשלח לגלות בקזחסטן. עד שנת תש"ד היה במאסר וגלות והצליח לברוח וכדי להסתתר השיג מסמכים פולנים.

שהה בטשקנט ועבר לסמרקנד, שם היה יד ימינו של הרב ניסן נמנוב בניהול תומכי תמימים סמרקנד.

באמצעות המסמכים הפולנים, בשנת תש"ו יצא מרוסיה במסגרת הבריחה הגדולה דרך לבוב.

התחתן עם רעייתו מרת פעסיא (בת המשפיע הרב יהודה לייב קרסיק).

בשנת תשי"א נשלח על ידי הרבי למרוקו וניהל שם את מוסדות רשת אוהלי יוסף יצחק עד לשנת תנש"א. בשנותיו האחרונות מפאת מחלתו עבר לקראון הייטס.

נפטר בראש חודש כסלו תשס"ח.

לימודים במחתרת

הרב שלמה מטוסוב נולד ביום הכיפורים בשנת תרע"ז בויטבסק בבלרוס, להוריו ר' יצחק אייזיק וביילא מטוסוב, שניהם חסידי חב"ד במשך מספר דורות

למד ב'חדר' ואצל מלמדים פרטיים. בגיל 10 נפתחה ישיבת תומכי תמימים בעירו – ויטבסק, ומאז למד בה במשך שנתיים. מויטבסק עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים במוהילוב, ואודות הסבל באותם ימים כתב ברמזים לאחיו שהיו בארץ הקודש. ובאותה תקופה אדמו"ר הריי"צ שהה בארץ הקודש במהלך ביקורו הידוע. האחים מטוסוב נכנסו ל'יחידות' והציגו את הגלויה ואדמו"ר הריי"צ ביקש שישאירו אותה אצלו. בשנים הבאות למד בישיבות תומכי תמימים נוספות ובהם כותאיס.

המאסרים וניסיונות יציאה

בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים בכותאיס, התארגנה קבוצה אשר ביקשו להבריח את הגבול מגרוזיה לטורקיה וכך לצאת מרוסיה הסובייטית בה סבלו החסידים מרדיפות הקומוניסטים והתמים שלמה מטוסוב הצטרף לקבוצה זו, אלא שהניסיון נכשל, וחברי הקבוצה ועוד מחסידי חב"ד נעצרו, כאשר הרב מטוסוב היה העציר הצעיר ביותר – בן 16. לאחר שלושה חודשי חקירות, העצורים הצעירים ובהם הרב מטוסוב שוחררו, אבל החסידים המבוגרים נשלחו לגלות.

לאחר השחרור עבר למלחובקה שליד מוסקבה, שם גרו קבוצה של חסידי חב"ד ובהם הרב ניסן נמנוב, והתמים שלמה מטוסוב למד ממנו חסידות והשתתף בהתוועדויותיו, ומאז היו בקשר למעלה מיובל שנים ברציפות. שאיפתו של התמים הצעיר, היתה לצאת מרוסיה הסובייטית, כדי לחיות חיים יהודים-חסידיים, ללא חשש ורדיפות. בתקופה זו הצליח להשיג סרטיפיקט (אישור כניסה לארץ הקודש) אותו השיגו אחיו מישיבת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, והם גם העבירו אליו כרטיס נסיעה באוניה. אבל השלטונות הסובייטים לא איפשרו לו לצאת, וכל בקשותיו נענו בשלילה.

בקיץ תרצ"ה, נאסר בשנית, במהלך גל מאסרים במוסקבה והאיזור, אז נאסרו שבעה, ובהם שישה מחסידי חב"ד והתמים שלמה מטוסוב, אשר נחקר ממושכות, אך ידע לא לתת אינפורמציה אודות אחרים. לאחר חודש וחצי מעצר, הואשם בהשתייכות לארגון דרייזין, דהיינו להרב אברהם דרייזין מנהל ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות. ונגזר דינו לשלוש שנות גלות. שלמה הוגלה לקזחסטן, ובתוך תקופת הגלות, נשפט שוב לעשר שנות גלות והוגלה יחד עם הרב אליעזר ננס למחנה העבודה "וולגה-לג", שם לא חילל שבת מה שהיה כרוך במסירות נפש. בשנים הבאות הועבר ממחנה למחנה, ובתקופת מלחמת העולם השניה נשלח לעבוד בשביל הצבא במכרות פחם, אך כעבור ימים ספורים כאשר השבת התקרבה, והבין שיקשה לשמור שבת במכרות הפחם, נמלט לעיירה אחרת, והשיג פספורט פולני מזוייף על שם 'דוד בירנבוים', ובהמשך נסע לטשקנט, שם הצטרף לחסידים הרבים שהגיעו למקום בזמן המלחמה.

סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים

בסמרקנד

בטשקנט התארח תקופה מסויימת אצל הרב בן ציון שם טוב ולימד את ילדיו. לאחר זמן עבר לגור אצל הרב שמואל פרוס. בשנת תש"ד הרב ניסן נמנוב התכונן לעבור מטשקנט בה גר לסמרקנד, כדי לנהל את ישיבות תומכי תמימים וזאת לבקשת המנהלים בסמרקנד. וטרם עבר לסמרקנד לקח עמו את התמים שלמה מטוסוב שיהיה לו לעזר, אך הבחור התנה כי יוכל חצי יום ללמוד וחצי יום לעבוד כסגנו של הרב נמנוב וכך אירע בפועל. בסמרקנד למד עם מספר תמימים ובהם הרב הלל פבזנר והרב ניסן פינסון ומאז היה עמם בידידות קרובה במשך עשרות שנים. במקביל כאמור, כיהן כסגנו של הרב נמנוב בניהול ישיבות תומכי תמימים בסמרקנד, אשר מפאת המלחמה, הפכה לישיבה תומכי תמימים המרכזית בברית המועצות .

בפוקינג

לאחר המלחמה יצא את ברית המועצות, והגיע למחנה העקורים בפוקינג, שם כיהן כסגן מנהל ישיבת תומכי תמימים, כאשר המנהל הוא הרב ניסן נמנוב. בשנים הבאות הגיע לצרפת, למד בישיבת תומכי תמימים בברינואה, ובתקופה הבאה כיהן כמגיד שיעור בישיבה.

השליחות למרסיי

הרב מטוסוב בצעירותו

השליח השני ששלח הרבי מתחילת נשיאותו, היה רבי שלמה מטוסוב, שנשלח תחילה למרסיי ואחר כך למרוקו. בעוד ושליחותו של השליח הראשון, הרב מיכאל ליפסקר, הייתה על-פי הוראת כ"ק אדמו"ר הריי"צ לפני הסתלקותו, כאשר הרבי רק מביא את השליחות לידי פועל, הרי ששליחותו של הרב מטוסוב הייתה למעשה השליחות הראשונה של הרבי עצמו. הרב מטוסוב שהה אז בצרפת, ולאחר כל הסבל והעינויים שסבל ברוסיה הסובייטית, בה "זכה" לשבת בשני המאסרים: הראשון במשך שלושה חדשים, והשני במשך שבע וחצי שנים - רצה סוף סוף להגיע אל המנוחה ואל הנחלה. תוכניתו הייתה לעלות לארץ הקודש, אך הרבי שינה את כל תכניותיו.

באחד מימי החורף של תש"י ביקש ממנו הרב בנימין גורודצקי שלפני נסיעתו לארץ יעבוד "רק חודשיים" בהפצת תורה בין פליטי מצרים, מרוקו, תוניס ואלג'יר, ששהו בתשעה מחנות-מעבר במרסיי לפני עלייתם לארץ. הרב גורודצקי הסביר שמדובר בהקמת תלמודי-תורה עבור ילדיהם, על כל הכרוך בכך - שיחות עם ההורים, גיוס מורים, ניהול כספי ותיאום עם הנהלת המחנות. כיוון שביקש "רק חודשיים", הסכים הרב מטוסוב אך הדגיש שלאחר שיארגן את תלמודי התורה ייאלץ הרב גורודצקי למצוא לו ממלא-מקום, והלה הסכים מחוסר ברירה.

בחודש טבת תש"י לקח הרב מטוסוב את העניינים לידיים. הוא זכה להצלחה גדולה והקים בתקופה קצרה תלמודי-תורה בכל תשעת המחנות. מאות ילדים למדו בהם. בינתיים נסתלק כ"ק אדמו"ר הריי"צ. בתחילת חודש אדר, כשנסתיימו החודשיים, הודיע הרב מטוסוב לר' בנימין גורודצקי שתם הזמן ועכשיו עליו למצוא ממלא-מקום. ר' בנימין השיב בצער "מה לעשות, דיבור זה דיבור" וניסה להביא פעילים אחרים. הרב מטוסוב חזר לפריז והתחיל בהכנות לנסיעה לארץ-ישראל.

כעבור מספר שבועות הגיע אליו ר' בנימין גורודצקי ואמר לו בנימת התנצלות: הייתי מוכרח להודיע על זה לרבי החדש, והראה לו את שכתב לו הרבי באיגרת מיום כ"ד באדר תש"י^{[דרוש מקור]}:

איני יודע בפרטיות מצב הר"ש שי' מאטוסאוו, (עפמש"כ שהבטיח לו שלא תהי' התערבות והשתדלות מכאן לעכבו, לא כתבתי לו בענין הנ"ל) - אבל תמיה היא בעיני, שאף אם התנה מראש שפטור הוא מזה, אבל בשביל מה ולמה עזב את משמרתו, שכנראה כר נרחב הוא והצליח בזה, ועתה הלוך ילך לחפש ולגשש בארץ אחרת ובעבודה אחרת, ועוזב כלי מחזיק וממשיך ברכות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, אשר גם עתה מטה האלקים בידו להמשיך מן באר וענני הכבוד, הן בגשמיות והן ברוחניות, לכל אלו המחזקים התקשרותם וההליכה בדרכיו אשר הורה ביתר שאת ויתר עז

.

בתקופה זו הרבי טרם קיבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ועדיין לא נתן הוראות כמו בשנים הבאות, אבל העבודה שנעשתה הייתה באחריות ה"מרכז לענייני חינוך" והרבי היה יו"ר המרכז. הרב מטוסוב לא ידע מה לעשות אודות הוראות הרבי ששיבשה את כל תוכניותיו, בפרט שהייתה קשה עליו המגורים הארעיים בצרפת, ורצה להתיישב בבניין קבע בארה"ב או בארץ. מצד אחד ידע את הוראת הרבי, ומצד שני רצה לבוא כבר אל המנוחה... אך חשש שמא הרבי מקפיד עליו, ולכן כתב אליו מכתב מעין התנצלות שבה הסביר את החלטותיו ומניעיו. לאחר זמן קצר קיבל מהרבי מכתב תשובה:

ראשונה הנני לכתוב, אשר אין כאן ענין של קפידא ח"ו וזכין ומחייבין שלא בפניו וכיוצא בזה שמזכיר במכתבו, ובפרט שאינני מכירו. ומה שכתבתי להרה"ח וכו' מהורב"ג שי' - לא כתבתי אלא בלשון תמי', כי לא הבנתי הענין. ושנית שלא עלה בדעתי לדרוש ממנו להפקיר את עצמו וכו' ובכלל אין כאן ענין של הכרח וכפי' כלל. והענין הוא שבגשמיות אמרז"ל.. אין אדם יודע במה משתכר ובמילא מובן אשר כן הוא גם בפרנסה רוחנית, כי הא בהא תליא, ובפרט בזמן האחרון שלא יש סדר והדרגה בההנהגה ובהבירורים.. ואנו אין לנו אלא להשתדל להבין על נכון את הקורות אותנו וללמוד מזה מה עלינו לעשות עתה ולמחר ולאחר זמן, ולהתפלל שנכוון בזה אל האמת. ומה שסיפרו לי מה שקרה אצלו בחורף זה ועוד הוסיף על זה במכתבו עתה, הוא: כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ כתב לו שיתעכב לעת עתה באירופא.. בכסלו שאל עוד הפעם אם לנסוע לארץ הקודש ולא קיבל מענה על זה, אף שנתקבלו מכתביו, בנתיים נסע למארסעל והצליח שם בדרך למעלה מן הטבע ברוחניות, ובטח יש לסדר גם כןהתנאים הגשמיים שם באופן המתאים... ואחרי כל זה כשנודעתי שהוא באחת שטובתו הוא דוקא בנסיעה לאה"ק, תמהתי על אופן פירושו את המאורעות שלו. פשוט שבכל מקום שיהיה צריך להסתדר באופן שיהיה בריא וחזק, ויהיה בתנאים המתאימים לבריאותו אבל איני רואה שייכות שאלה זו לשאלת מארסעל ואה"ק, ואדרבה, ויהי רצון שיחליט ויסתדר באופן היותר מתאים לפניו בגו"ר וישמיע בשו"ט מהנעשה אתו וממה שהוא עושה עם אחרים

.

המכתב הזה השפיע מאד על הרב מטוסוב, מצד תוכנו למרות שהכיר את הרבי מזה מספר שנים אך רק באמצעות מכתבים, והוא החליט להמשיך לעבוד למרות הקושי הרב לוותר על ההחלטה וההכנות המרובות.

השליחות לקזבלנקה

בסוף הקיץ הורה הרבי לר' שלמה מטוסוב לצאת לשליחות למרוקו. וכך כתב לו ביום כ"ו מנחם אב: "אחרי הרצאת הרה"ח והרה"ג וכו' מהורב"ג שי' אודות הענינים באפריקא, הנה לפי דעתי, נכון הדבר אשר יקבל עליו העבודה בשדה החינוך במוסדותינו שם, ואף כי קשה עדיין לקבוע פרטי העבודה שם, כי הרי זה דבר חדש, בכל זה יש לקוות לכר נרחב במקצוע החזקת התורה והיהדות ובמילא להצלחה מופלגת בכחות נשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, ואשרי חלקם של כל אלו וואס וועלן זיין אפ זיין וואגען [-שיהיו על המרכבה שלו]. ומובן מעצמו אשר כוונתי שנכון הדבר הוא גם לטובתו וטובת ב"ג תי' ולהסתדרות בחיים מאושרים".

עם קבלת ההוראה התחיל הרב מטוסוב להשתדל לקבל ויזה למרוקו, והרבי זירזו על כך באיגרת מיום י"ב אלול: "במענה על הודעתו כי ניגש הוא להשתדל בענין התעודות הנדרשות להנסיעה למרוקו, הנה בטח יזדרז בזה, ויהי רצון שיהיה הכל בהצלחה ויהיה כלי ראוי להמשכת וקבלת ברכות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ".

קבלת הויזה למרוקו היית כרוכה בקשיים, ובמשך הזמן המשיך הרבי לעודד אותו על כך, ואף הורה לו ששליחותו היא "להביא המעיינות למדינת אפריקה ולהפיצם שם". וכך כתב אליו באחת האיגרות, והיא מיום ח' כסלו תשי"א: "לפי דעתי חזק יעמוד בדעתו אשר הוא הוא אחד מאלו שזכו להשתתף באחד מסניפי עבודת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ובפרט סניף כזה אשר הוא משמש להפצת המעינות חוצה במלוא מובן המילה. ופירושו כמשמעו, להביא המעינות למדינת אפריקה ולהפיצם שם, גם בין החוגים שלעת עתה עדיין יש לקראותם בשם "חוצה", וזה יהיה אחד מתפקידיו להכניסם ולהעמידם בקרן אורה של אור תורה עם המאור שבה הוא פנימיות התורה, דהיינו תורת החסידות".

קבלת הניירות נמשכה זמן רב עד חודש שבט תשי"א שאז קיבל את הויזה ויצא לקזבלנקה, עיר גדולה שחיו בה בשעתו כמאה אלף יהודים והיא העיר המרכזית של מרוקו בכלל ושל היהדות בפרט. מיד עם הגיעו החל הרב מטוסוב להקים תלמודי תורה וישיבות עבור אלפי תלמידים. ההתחלה הייתה בקזבלנקה, ומשם המשיך לכפרים ועיירות שמסביב, וכך הקים יחד עם עמיתיו השלוחים את התשתית הגדולה של רשת "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" בכשבעים ערים וכפרים, כאשר במוסדות אלו למדו מידי שנה אלפי תלמידים.

פטירתו

בשנים האחרונות לחייו חלה הרב מטוסוב ועבר להתגורר בקראון הייטס. בתקופתו האחרונה המחלה החמירה, ובראש חודש כסלו תשס"ח, בזמן כינוס השלוחים העולמי, נפטר והוא בן 91. ההלויה התקיימה ביום ראשון א' כסלו, כאשר אלפי השלוחים מלווים את השליח הראשון הישיר של הרבי

ספרו: רשמי ביאורים

בשנת תשנ"ח הוציא לאור את הספר "רשמי ביאורים" הכולל פלפולים וביאורים בגמרא, מדרשים, רמב"ם, הלכה ודרוש לצד ביאורים בתורת הרבי. לספרו התורני ישנה תוספת - פרקי זכרונות מתקופת הלימודים והמאסרים ברוסיה הסובייטית, תקופת היציאה מרוסיה, תפקידו כסגן מנהל הישיבה בפוקינג, והמעבר לצרפת. בפתח הספר יש הסכמות של הרב מרדכי מנטליק ראש ישיבת תומכי תמימים ב-770, הרב פנחס הירשפרונג רבה של מונטריאול, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו. הרב מנשה הקטן אב"ד של קהילת אונגוואר והרב שלום משאש רבה של מרוקו וירושלים.

משפחתו

רעייתו:

• מרת פעסיא מטוסוב - נולדה בעיר לנינגרד (פטרבורג) להוריה הרב יהודה לייב קרסיק וזוגתו, נפטרה ג' חשון תשע"א.

בניו:

• הרב יוסף יצחק מטוסוב - שליח בעיר טולוז שבצרפת.
• הרב יהודה לייב מטוסוב - שליח בעיר קאן שבצרפת.
• הרב אליהו מטוסוב - חבר מערכת אוצר החסידים קראון הייטס.
• הרב יונה מטוסוב - שליח במדיסון שבמדינת וויסקאנסין.
• הרב ראובן מטוסוב - שליח ללשכת ליובאוויטש האירופאית.
• הרב שמריהו מטוסוב - משפיע ראשי תומכי תמימים פוקונוס.
• הרב מנחם מענדל מטוסוב - שליח אלבערטא שבקנדה.

בנותיו:

• מרת איידלא אשת הרב דוד אבא נמנוב נכד הרב ניסן נמנוב - קראון הייטס.
• מרת ביילא אשת הרב עמנואל פאלאטינסקי, ניו ג'רזי.

לקריאה נוספת

• שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז
• היציאה מרוסיה (ספר), תש"פ
• הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, ביאורים בנגלה וחלק זכרונות אפיקי שם, תשנ"ח, ניו יורק

קישורים חיצוניים

• תמונות מחייו
• ירוחם לנדסמן, השליח שדיבר אידיש וערבית, מתוך עיתון משפחה י"ב כסלו תשס"ח
• על מה חשב הרבי? בנו הרב יוסף יצחק מטוסוב מתראיין למגזין הוידאו השבועי של חברת jem
• תמונות נדירות: השליח הראשון של הרבי פועל במרוקו
• הרב אליעזר אבצן, החייל שנבחר על ידי הרבי (אנגלית)
• תשורה מטוסוב תשפ"ב