לקוטי שיחות
סדרת לקוטי שיחות הינה סדרת הספרים (40 כרכים) החשובה והעיקרית ביותר של תורת הרבי היוצאת לאור על ידי ועד להפצת שיחות. סדרה זו בנויה משיחות שאמר הרבי במהלך השנים, רוב השיחות נערכו על ידי חברי ועד להפצת שיחות, ומתייחדות בכך שכולן הוגהו בקפידה על ידי הרבי עצמו שהשקיע בכך שעות רבות.
מבנה הסדרה
הסדרה מורכבת מ-40 כרכים (בנוסף ישנם שבעה ספרי 'מפתחות')[1],
סדרה זו מסודרת לפי סדר פרשיות התורה והמועדים, ומורכבת מסה"כ תשעה 'ספרים'. (ספר = השלמת סדרה של שיחות על פרשיות כל התורה). הספר הראשון כמו הספר השני (מתוך התשעה), מחולקים כל אחד לשני כרכים, כך שכרך א' כולל שיחות על פרשות שלושת החומשים; "בראשית" "שמות" ו"ויקרא". וכרך ב' כולל שיחות על שני החומשים; "במדבר" ו"דברים". באותו האופן מסודרים גם כרכים ג' וד', שהם שני חלקים מה'ספר' השני. החל מה'ספר' השלישי, כל 'ספר' מתחלק לחמישה כרכים, בחלוקה מקבילה לחמשת חומשי התורה, כשכל כרך כולל שיחות השייכות (רק) לאחד מחמשת חומשי התורה. נמצא אם כן, שבכל סדרת "לקוטי שיחות", ישנם תשעה 'ספרים' על חמשה חומשי תורה.
הסדרה מורכבת מ'לקוטים' שיצאו לאור במשך השנים (כל שבוע יצא 'ליקוט'), ולאחר כמה שנים כשהצטברו הליקוטים הוציאו לאור את הספר ליקוטי שיחות כשלכל שבוע ישנם בין 2 ל-5 שיחות (תלוי באיזו סדרה).
בנוסף לכך הודפסו בכרכים אלה "הוספות", והם ליקוטי מכתבים ושיחות (וקטעי שיחות) שיש בהם ביאורים, רמזים והוראות בעניני פרשיות השבוע והמועדים, כלולים ובלולים מכל חלקי התורה, פעם בקיצור ופעם בארוכה, ואף אלו נלקטו "מגילה מגילה" בכל כרך וכרך. ענין זה התחיל שנים רבות לפני תחילת ההו"ל של סדרת אגרות קודש. בשנים אלו היה זה המקום היחיד בו פורסמו מכתביו של הרבי. המכתבים התקבלו מידי המקבלים, והיוו בסיס לסדרת האגרות.
בשנים האחרונות (החל מחורף תשל"ח) זכינו שהרבי הגיה, לעיתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות שבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר הגהת ההתוועדויות נהפכה לדבר קבוע, החלו להדפיס אותם בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה 'ספר השיחות תשמ"ז - תשנ"ב' (שנים-עשר כרכים, בהוצאת הועד להפצת שיחות).
בשנים קודמות היה גם כרך אחד שיוחד ל"לקוטי שיחות על ביאורים בלקוטי לוי יצחק על אגרת התשובה". אך בהדפסה המחודשת הוא הודפס כחלק מכרך ט"ל בסדרה הנ"ל הכללית.
בשנים מאוחרות יותר, נדפסו סדרות ליקוטים מיוחדות — מתוך 39 כרכים אלו של הסדרה הכללית, כמו הסדרה "לקוטי שיחות מועדים", הכוללת אחד-עשר כרכים[2]. וכמו סדרת "לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח", הכוללת חמשה כרכים.
לקראת י' שבט תשפ"א יצא לאור על ידי הועד להפצת שיחות שני כרכי מילואים - כרך מ', שמכילים את שיחותיו המוגהות של הרבי שלא באו בדפוס[3], הכרך הראשון מכיל שיחות שלמות, והכרך השני מכיל קטעי שיחות, המסודרות לפי סדר אמירתם[4][5][6][7].
באותה שנה גם הדפיס ה'ועד להפצת שיחות' חלקים מהסדרה בהקלדה מחדש תוך שמירה על צורת הדף כבהוצאות הקודמות (כרכים י-יד - רק השיחות בלי ההוספות. וכרכים ל-לט).
מהדורה פיראטית של הסדרה הודפסה כמה פעמים בלא רשות ועד להפצת שיחות, ונגד פסק דין של בד"צ קראון הייטס, ובה הוקלדו מחדש בשלימות הכרכים א-ד, י-יד, ל-לט, עם שינויים קלים בצורת הדף, ובהוספת מפתחות בסוף הכרכים י-יד.
הרקע לסדרה
בסביבות חג השבועות תשי"ח. תבע הרבי רבות מהחסידים ללכת לומר דברי חסידות בבתי הכנסת, החסידים ביקשו שהרבי יגיה אחת משיחותיו מהשנים שעברו על פרשת השבוע, על-מנת שיהיה בידם חומר מוכן לומר, הרבי הסכים, ומאז החלו להופיע מדי שבוע קונטרסים שנקראו אז בשם 'תוכן עניינים לחזרת דא"ח בבתי כנסיות'. שיחות אלו יצאו במשך שנה (והודפסו לאחר-מכן בשני הכרכים הראשונים של לקוטי שיחות).
שנת תשכ"ג, הייתה שנת הק"ן להסתלקות אדמו"ר הזקן, הרבי עשה שטורעם גדול למעלת שנה זו, ושוב הייתה התעוררות מחודשת להפצת השיחות. הרבי המשיך להגיה את השיחות, (אלו נקבצו בשני הכרכים ג-ד של לקוטי שיחות). לאחר מכן הייתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות.
ארבעת הכרכים הראשונים נערכו על ידי הרב אליהו חיים קרליבך והרב אוריאל צימער ונדפסו על ידי צא"ח בארצות הברית ואחר כך נמסרה הזכות עליהם לועד להפצת שיחות, ורק אחרי שנדפסו ארבעת הכרכים הם קיבלו את השם 'לקוטי שיחות' כשקודם לכן הם נקראו 'רעיונות לחזרת דא"ח בבתי כנסיות'.
לאחר הסתלקות אמו של הרבי, הרבנית חנה שניאורסון, בשנת תשכ"ה, החל הרבי להתוועד בכל שבת ולהקדיש בכל התוועדות שיחה מיוחדת לביאור פירוש רש"י הראשון והאחרון של הפרשה. בתקופה ההיא (משבת נח ועד שבת וישלח) הגיה הרבי מדי שבוע את כל ההתוועדות.
בשנת תשכ"ז החליט הרב בן ציון שם טוב לחזק את הפצת השיחות בחוגים רחבים, הוא חידש והרחיב את פעילות הועד להפצת שיחות. באותה שנה דאג הרב שם-טוב להדפיס ולהפיץ את אחת השיחות שהוגהו מהשנים שעברו ברחבי ניו יורק, כאשר הרב שם-טוב הכין את הקונטרס הראשון ומסרו לרבי בצירוף הודעה כי מתכוונים להפיצו ברבים, כתב הרבי בעצמו על דף-השער של הקונטרס את צמד-המלים "לקוטי שיחות", וציין למטה להוסיף את סמל קה"ת. מעתה הפכו ה'לקוטי שיחות' לחוברות היוצאות באופן רשמי.
בחורף תשכ"ט, לאחר שהדפיסו במשך שנתיים את כל השיחות שיצאו בארבעת הכרכים הראשונים, ביקש הרב שם-טוב מהרבי להגיה שיחות נוספות לשבועות הבאים. לקראת שבת פרשת מקץ תשכ"ט הופיע ליקוט חדש מהרבי. אולם סך הכול הוגהו באותה שנה רק לשמונה שבתות.
בשנת תש"ל, כשתמו כל השיחות הישנות, החל הרבי להגיה שיחה מדי שבוע לקראת כל שבת, סדר זה נמשך כשנתיים, ומהשיחות שהוגהו באותן שנים נדפסו השיחות המופיעות בחלקים ה-ט.
בשנת תשל"ב, בעקבות התעסקותו של ר' יואל כהן בכתיבת ספר הערכים לא נותר לו זמן לעריכת השיחות, ובשל כך הפסיק הרבי להגיה את השיחות, ובשנת תשל"ג ביוזמתו של הרב יהודה לייב שפירא ניגשו יחד חברי הועד להפצת שיחות בשעת חלוקת כוס של ברכה במוצאי שמחת תורה, וקיבלו את ברכתו של הרבי עבור הועד ובהמשך לכך חזר הרבי להגיה את החוברות שערכו, כשבהשפעתו של הרב שפירא החלו לערוך את השיחות בלשון הקודש (עקב טענתם של אנשים בעלי רקע תורני שמעולם לא ראו ספר 'לומדות' שנכתב באידיש), וכך זה המשיך עד לשנת תשל"ו, עם הפסקה קצרה בשנת תשל"ה, ומאז תשל"ו ברצף עד לתשנ"ב.
משיחות אלו נכרכו כל 39 ספרי הלקוטי שיחות, שבהם 1227 ליקוטים.
הליקוט האחרון אותו הגיה הרבי היה לקראת שבת פרשת ויקהל תשנ"ב, והוא נדפס לאחר מכן בחלק ל"ו עמוד 187.
לאורך עשרות שנים נחתמה הסדרה והיו מספר שיחות מוגהות של הרבי שלא נכללו בסדרה זו[8], והם יצאו לאור בכרך מ' שיצא לאור לכבוד יו"ד שבט תשפ"א.
בפי חסידים מקובל, (ויש אומרים שמהרבי עצמו היו התייחסויות לכך) שבארבעת החלקים הראשונים של הסדרה נמצאים יסודות ההשקפה היהודית - חסידית. הרב יואל כהן כינה חלקים אלו: 'שולחן ערוך של הרבי'.
צורת העריכה
כמתבקש ממטרת החוברות - חזרת חסידות בבתי כנסת - נערכו השיחות באופן של נקודות משיחה (או מכמה שיחות, מכתבים ואפילו מאמרים) שנערכו מחדש בצורת ענין מסודר ולא כצורת האמירה.
העריכה כולה לוותה בהנחיות צמודות מהרבי, למשל מה צריך להיות בגוף השיחה ומה בהערות השוליים. פעמים רבות הרבי ביקש להוריד ענינים שלמים שנכתבו בגוף השיחה אל ההערות, לשנות במקצת ציוני מראי מקומות, להחליף סוגריים לזוג מקפים ועוד.
הרבי ביקש שהעריכה תהיה כמה שיותר מובנת לציבור הרחב, גם במחיר היצמדות פחותה לסגנון המקורי. כמו כן הרבי הקפיד שהסגנון והניסוח יהיו מקצועיים, מדוייק ביותר אך קל לקריאה, יחד עם דיוק מפליא בכל מילה ואות[9] (לדוגמה - כל משפט שבתוכו ישנם סוגריים אמור להיות קריא ברצף בין עם הסוגריים ובין בלעדיהם), כדי שיהיה נעים לעין הקורא החיצוני.
בחלקים האחרונים השתדל הרבי שיהיה מתאים גם לסגנון לומדי התורה שאינם רגילים לביטויים אפילו הפשוטים של עולם החסידות.
כל שיחה הוגהה על ידי הרבי בדרך כלל פעמיים, כאשר בפעם השניה סידרו את כל השיחה בטור אחד ארוך, ולפעמים בהגהה השניה שינה הרבי או הוסיף קטעים שלמים, כשפעמים רבות הוסיף הרבי בהגהה קטעים וענינים שלמים שלא נאמרו בשיחה מסיבות שונות[10]. לקראת הוצאה לאור של השיחות בספר, הגיה הרבי פעם נוספת את השיחות והמכתבים שבהוספות כפי שנסדרו לספר, והוסיף ותיקן בהם[11].
שפת הכתיבה
בעקבות שינויים שונים שעבר צוות העריכה של הסדרה וקהל היעד, חלקים מהסדרה מופיעים בשפת האידיש וחלקים אחרים בלשון הקודש.
בשנים הראשונות אחרי השואה, רוב קהל חסידי חב"ד היו יוצאי ארצות אירופה ושפת הדיבור שלהם הייתה אידיש. זוהי גם שפת הדיבור של הרבי, ומובן איפוא שהשיחות נכתבו אף הן בשפה זו.
עם השנים גדל היישוב החב"די בארץ הקודש, ואט אט, במיוחד אחרי הצטרפות תנועת התשובה למאזן, התהווה ציבור חסידים גדל והולך שלא הבין את לשונו של הרבי ונוצר צורך רציני בשיחות בלשון הקודש.
בתחילת שנת תשל"ג הסכים הרבי להתחיל להגיה את הלקוטים בלשון הקודש. לשם כך נבחרו קבוצת אברכים שלמדו בכולל שעל ידי מזכירות הרבי בקראון הייטס, והם התחילו להכין את השיחות להגהה.
בשנתיים הבאות יצאו לאור הליקוטים בלה"ק, אלו הן השיחות המרכיבות את כרכים י' עד י"ד בלקו"ש. במשך הזמן התברר שהאברכים שעסקו בהכנת השיחות אינם בקיאים די הצורך בלשון הקודש, והם לא עמדו בציפיות המקצועיות של הרבי. בתחיחלת שנת תשל"ה הודיע הרבי שסדר זה אינו יכול להמשך ופסק מהגהת השיחות למשך כשנה.
במשך השנה הבאה יצאו לאור חוברות "לקוטי שיחות - הנחה בלתי מוגה", ובהם בדרך כלל ליקוטים מעובדים מהשיחות של אותה שנה (תשל"ה). כמה מהם הוגהו על ידי הרבי אחר כך והודפסו בספרי הלקוטי שיחות (והם הליקוטים לפ' בראשית, נח, בשלח ופקודי, וכן כמה בהוספות לכרכים י-יד), וחלקם עברו עריכה מחדש והוגהו והודפסו בשנים הבאות. רובם נערכו בלה"ק וחלקם באידיש.
בתשל"ו חזר הרבי להגיה את השיחות באידיש (השיחות מחלקים ט"ו-כ"ט), ורק בשנת תשמ"ז חזר הרבי שוב להגיה את השיחות בלשון הקודש, הפעם על ידי מערכת מנוסה ומקצועית, והמשיכו בכך עד שבת פרשת ויקהל תשנ"ב. אלו הן השיחות המופיעות בכרכים ל'-ט"ל.
חלוקתו על ידי הרבי
הרבי חילק במספר הזדמנויות חלקים שונים שיצאו לאור מתוך הסדרה, בסמוך למועד הוצאתם לאור.
כאשר הקבוצה הראשונה של שלוחי הרבי לארץ הקודש יצאה בשליחות הרבי בשנת תשל"ו (בי"א שבט), חילק להם הרבי את חלק י"א שיצא באותה שעה ממכבש הדפוס.(ולנשות השלוחים סידור תהלת ה')
גם לקבוצה הבאה שנשלחה על ידי הרבי לארץ הקודש בשנת תשל"ז, חילק הרבי לחברי הקבוצה את חלק י"ב, והדבר חזר ונשנה בשושן פורים תשל"ח כאשר חברי הקבוצה השלישית נכנסו לרבי קודם הנסיעה וזכו לקבל את חלק י"ג כשהוא כרוך בכריכת עור.
בא' דראש חודש אדר תש"מ, חילק הרבי את חלק ט"ו לתלמידים השלוחים לישיבת חב"ד באוסטרליה.
סדר לקוטי שיחות
סדר לקוטי שיחות הוא סדר רשות בישיבות חב"ד בו לומדים התמימים מידי לילה שיחה של הרבי על הפרשה. ה'סדר' נוסד על-ידי התמימים כמתנת יום הולדת לרבי לקראת י"א ניסן שנת השבעים - תשל"א, בו הקדישו מדי ערב שבעים דקות לעיון ולימוד בשיחותיו של הרבי. עם השנים הפך הסדר והתקבע, ונפוץ לכל ישיבות תומכי תמימים בעולם.
פרוייקט ליקוטי שיחות
| ערך מורחב – פרוייקט לקוטי שיחות |
פרוייקט לקוטי שיחות, הנו פרוייקט המיועד לכלל חסידי חב"ד, שנפתח לרגל י' שבט תש"פ, על-ידי כמה שלוחים, ובמסגרתו לומדים אלפי חסידים ומקורבים מדי שבוע שתים או שלוש שיחות של הרבי מתוך סדרת לקוטי שיחות, לפי סדר מסויים, כאשר המטרה היא לגמור בתוך שמונה שנים את כל הסדרה.
מימון ההוצאה לאור
מראשי התורמים להדפסת הלקוטי שיחות ולשאר ספרי הועד להפצת שיחות בעבר ובהווה הם:
- הרב חיים אליעזר לפידות מארגנטינה.
- הרב מאיר זאינץ מברזיל. שזכה לקירובים מיוחדים מהרבי בקשר לכך.
- מר זאב הורביץ, מברזיל. שגם הוא זכה לקירובים מיוחדים על כך.
הוצאות שונות לסדרה
- בעברית - בשנת תשל"ד הוקם בישראל מכון לוי יצחק כאשר הפרויקט המרכזי שלהם הוא תרגום הסדרה לעברית. בשנת תשע"ד גמר המכון את כרך כ"ט, ובכך הושלמה הסדרה (אלא שלא הודפסו השיחות באידיש שנדפסו בהוספות). בנוסף לכך, בשנים תש"ל-תשל"א תורגמו השיחות של כרכים א-ד והודפסו בב' כרכים. וכן בשנים תשנ"ג-תשנ"ו הדפיסו ועד להפצת שיחות תרגומים ללה"ק (ולא לעברית מדוברת כמו מכון לוי"צ) של רוב השיחות מכרכים כה-כט, וחלק מכרכים ו-ז. משום מה, בשנת תשנ"ו הופסקה עריכה זו.
- באנגלית - תרגום הסדרה לאנגלית נעשה על ידי 'ועד להפצת שיחות' - חלקים 1-5 הכוללים את כרכים א-ב תורגמו ע"י הרב עמנואל שחט, וחלקים 6-10 הכוללים את כרכים ג-ד תורגמו ע"י הרב אליהו תגר. משום מה, תרגום הסדרה הופסק.
- ליקוטי שיחות פרשיות - בשנת תשס"ד הוציא לאור הועד להפצת שיחות מהדורה של "ליקוטי שיחות פרשיות", המרכזת את כל השיחות של אותה פרשה לכרך אחד. במהדורה זו הוסיפו לכל כרך גם את השיחות שהודפסו בסדרת ספר השיחות. בשנת תשע"א יצא סט זה במהדורת כיס.
- אוצר לקוטי שיחות - בשנת תשע"א החלה לצאת סדרת ספרים נוספת המאגדת את השיחות - בתרגום לעברית, לפי נושאים בצירוף פתיחים וסיכומים. הסדרה יצאה על ידי תורת חב"ד לבני הישיבות בשיתוף קה"ת ונקראה 'אוצר לקוטי שיחות'. בין עורכי הסדרה נימנים הרבנים שניאור זלמן הכט ואלי וולף. הסדרה מתייחדת בתרגום חדיש ומדוייק ומחולקת לשלושה נושאים, פשוטו של מקרא, חסידות בפרשה וסוגיה בפרשה כשכל כרך מקיף את שלושתם. בנוסף לכרכים על-פי סדר הפרשיות והמועדים, ישנם כרכים על נושאים מיוחדים, כמו 'אוצר לקוטי שיחות לשיטתייהו' - ליקוט שיחות העוסקות במחלוקות תנאים ואמוראים, וכן 'אוצר ליקוטי שיחות כלל ישראל' - מבחר שיחות על ייחודם של עם ישראל. הסדרה יצאה גם בפורמט קטן.
ליקוטים ערוכים של רעיונות מתוך הסדרה
ראו גם
לקריאה נוספת
- אליהו מאיר אליטוב, משנתו של הרבי מליובאוויטש - ספר הסוקר את דרך לימודו של הרבי בלקוטי שיחות, תשע"ב.
- הרב ישראל אלפנביין, חיי רבי - שבועון כפר חב"ד גליונות 1737, 1738, 1739, 1740, 1846
קישורים חיצוניים
- כל ספרי ה'לקוטי שיחות' בתוך תיקיית דרייב מסודרת - לצפייה והורדה (למעט כרך מ').
- כל ספרי ה'לקוטי שיחות' בפורמט טקסט באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- ועד חיילי בית דוד, כך יוצאים לאור שיחותיו של הרבי מלך המשיח, בתוך "תורתו של משיח", תשרי תשע"א, ע' 19
- חברי ה'ועד להפצת שיחות' בראיון חגיגי לרגל הוצאת הכרך המילואים (כרך מ') החדש
- הגביר מאחורי הדפסת 1,200,000 ספרי הרבי מלך המשיח שליט"א
- הכרכים החדשים של ה'לקוטי שיחות' התקבלו בשמחה ובהתרגשות
- זושא וולף, סקירה היסטורית על ההוצאה לאור של הלקוטי שיחות - פרק א' • פרק ב' • פרק ג' • פרק ד' -
- מדברי גדולי ישראל על ה'לקוטי שיחות', בתוך אתר תורת חב"ד לבני הישיבות
- כך תורתו של הרבי יצאה לאור • ראיון וידיאו עם הרב שפירא
הערות שוליים
- ↑ חלק א' על כרכים א-י, חלק ב' כרכים יא-טו, חלק ג' כרכים טו-כ, חלק ד' כרכים כא-כה, סט "מפתח ספרים ומאחז"ל כרכים א-כט" ב' חלקים (מפתח ענינים לכרכים כה-לט נדפס בסוף כל כרך), ספר "תוכן ומפתח".
- ↑ חנוכה (3 כרכים), פורים (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת וחודש אייר
- ↑ כגון השיחות שהוגהו עבור בטאון 'המאור' של הרב מאיר אמסעל, השיחה על משחק השחמט שהגיה הרבי עבור הספר 'ימי בראשית', 'קונטרס ענינה של תורת החסידות', ועוד.
- ↑ חברי הועד להפצת שיחות בראיון חגיגי לרגל הוצאת הכרך החדש
- ↑ שני כרכים חדשים בסדרת לקוטי שיחות
- ↑ שיחה בפרסום ראשון מהכרך החדש של לקוטי שיחות
- ↑ הספר לקנייה באתר חב"ד שופ
- ↑ כגון רוב ההדרנים על הש"ס, ועוד.
- ↑ ראו דוגמה משיחה שלמה עם הגהות הרבי.
- ↑ עדות הרב שלום ג'ייקובסון. שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 22. ושם, שקטע שמודגש כולו הוא הוספה בכתב ידו של הרבי (יש חמישה כאלו בכל הלקוטי שיחות), וכן סימן שאלה בתוך סוגריים, הוא מהרבי. כשהרבי הגיה שיחות, לא נהג להסביר את ההגהות, בשונה מהגהת כתבות שונות שהוכנסו שהרבי הסביר בדרך כלל את סיבת ההגהה.
- ↑ מסיבה זו כשיש שינוי בין המכתבים באגרות קודש למכתבים כפי שנדפסו בלקוטי שיחות, המהדורה הסופית והמדוייקת היא דווקא זו שנדפסה בלקוטי שיחות. הגהה זו היא הסיבה שאחרי ג' תמוז התעכבה ההוצאה לאור של כרכים נוספים של לקוטי שיחות, כיון שהעורכים רצו להמתין להגהת הרבי על הספרים, עד שהתקבלה ההחלטה להוציא לאור את הספרים בכל זאת כפי שהם ללא הגהה.