יוסף אברהם הלר
הרב יוסף אברהם הלוי הלר (העלער; יליד שנת תש"ז, 1947) הוא ראש כולל מנחם שעל ידי מזכירות אדמו"ר שליט"א ומו"צ בשכונת קראון הייטס.
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
תולדות חיים
נעוריו
נולד בשנת תש"ז לאביו הרב דוד הלוי הלר[1] המיוחס בן אחר בן לבעל המחבר תוי"ט הרב יו"ט ליפמאן הלר. בבית אביו נהג להתארח לעיתים תכופות הרב מבריסק הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, כאשר היה מגיע לנוח מחמת מחלת ראות ממנה סבל, שם התוודעו משפחת הלר לבית בריסק, והביקורים עיצבו את דרך החיים של הרב הלר, וקירב אותו מאוד לדרך הלימוד של בריסק.
בתחילה למד בישיבת סלבוטקה. כבר אז הוא נמשך לתורת החסידות והיה אז מעיין בספרי חסידות רבים כגון "נועם אלימלך" ו"מאור שמש". כאשר הרב משולם דוד סולובייצ'יק פתח את ישיבת בריסק שתחתיו[2] בחר עשרה תלמידים להתחיל בה את הישיבה שביניהם הרב הלר, מה שגרם לקירוב גדול בינו לבין הראש ישיבה הרב דוד סולובייצ'יק.
בישיבת בריסק הוא היה לומד עם בחברותא עם הרב עזרא בנימין שוחט שקירב אותו לחב"ד. הרב סולובייצ'יק שחשש שהוא יתקרב לחב"ד, ניסו לקרבו אליו ואף אסר עליו לגדל זקן כאמצעי למניעת התקרבותו לחב"ד. הרבי מסר לו אליו אז מכתבים דרך הרב שוחט, ואף הגיב על הוראתו של הרב סולובייצ'יק שאסר עליו לגדל זקן ש: "רואים שאפילו מתנגד מעיד שזקן זה דבר של חסידים".
לאחר מכן, עבר למשך תקופה לשכונת מאה שערים בירושלים שם היה נוהג להאזין לקלטות של הרבי. בירושלים הכיר גם את החסיד אליעזר ננס שלמד עמו את תורת חב"ד. כאשר עבר להתגורר בבית אביו בשוויץ, הוא היה מארח בביתו את הרב ננס שהגיע לשם בתור שד"ר של ישיבת תורת אמת. הרב ננס היה מקבל אז הוראות ממזכירות כיצד לקרב את הרב הלר לחב"ד. חסידים רבים שהשפיעו עליו וגרמו התקרבותו הסופית לחב"ד היו הרב אברהם צבי כהן והרב משה וובר.
נישא עם מרת שרה טשובא יהודית.
בחודש אלול תש"ל נסע לראשונה להרבי. באותה תקופה הוצע לכהן כראש ישיבה מפורסמת בשוויץ, כשנכנס ליחידות אצל הרבי עם רעייתו בתשרי תשל"א, אמר לו הרבי שקבל המשרה תרחיק אותו מחב"ד והורה לו להישאר פה.
בקראון הייטס
לאחר מכן עבד תקופה קצרה בישיבה בית דוד שלמה בניו הייבן, ולאחר מכן התחיל לעבוד בכולל "כולל מנחם" לצד הגאון הרב זלמן שמעון דבורקין, כאשר הרב העלער נותן שיעורים. בזמן זה שימש רבות אצל הרב דבורקין וקיבל ממנו את מנהגי חב"ד, ואת מסורת הפסיקה של רבני חב"ד מדורות, וכשנפטר הרב דבורקין בתשמ"ה התמנה תחתיו כראש הכולל. נוהג למסור שיעור על פרשת השבוע בשבת בכולל, המיוסד על דברי גדולי החסידות בדורות הראשונים.
כאשר ביקשו ממנו להצטרף לצוות החינוכי במוסדות חב"ד בירושלים, אמר הרבי, אין מי שימלא מקומו כאן.
בערב שבת פרשת פרשת נשא, י"א סיון תשנ"ב התאלמן מרעייתו הרבנית שרה טושנא יהודית, שהייתה מראשי העסקניות בקראון הייטס בענייני נשי ובנות חב"ד ובחינוך בני ישראל. מאז פטירת אשתו מיעט מאוד הרב את הופעותיו הציבוריות בכנסים והתוועדויות בקראון הייטס, עם זאת כאשר היה מתרחש מקרה הנוגד את ההלכה, היה מוחה על כך ברבים.
לאחר ג' תמוז תשנ"ד כתב, שיש פרשה פתוחה ויש פרשה סתומה, ועניני משיח הם בכלל דברים הסתומים שאין אנחנו יכולים להבין בהם, תוך תמיהה על המורים בעניינים אלו שלא זכינו בהם לש"ך וט"ז, בעוד שבענייני הלכה יראים מלפסוק בעצמם.
הסכמתו מופיעה בספרים רבים, יש מתוכם כחבר הבד"צ ויש כרב פרטי. בעתים נדירות מאד, הוא מוסר שיעור עיוני בישיבות תומכי תמימים ווסצ'סטר, ותומכי תמימים נייאק.
הרב התחתן שוב לאחר שחיתן את כל ילדיו בתשע"ג.
הרב דובר אידיש, עברית, אנגלית, אטלקית, וגרמנית שווצרית.
חבר בבד"צ דק"ק קראון הייטס
בשנת תשמ"ו נבחר כחבר בבית דין צדק קראון הייטס בבחירות חוזרות לאחר שהרב דוד חנזין מפתח תקווה, שנבחר לרב השכונה נשאר בתפקידו הקודם בהוראת הרבי.
שמועה אומרת שהרבנית חיה מושקא זי"ע התבטא עליו שהוא "פיינער יונגרמאן" (אברך מיוחד). זהו ביטוי נדיר ביותר, מכיון שהרבנית זצ"ל, בדרכה בהצנע לכת, כמעט ולא הביע דעתה על הנעשה בקהילה. וזה גרם לרבים מהקהל לבחור בו.
בהיותו בבית הדין, עסק הן בעניני הכשרות, והן בעניני ממונות, הרב העלער הנהיג קו תקיף במיוחד. באופן של "לא תגורו מפני איש"[3].
החל משנת תנש"א הפסיק לשבת בהרכבי הבד"צ, בעקבות מחלתה של רעייתו.
אף לאחר שעזב את בית הדין, כאשר בשנת תש"ס ניסה מאן דהו לטעון בערכאות של עכו"ם, שבית הדין אין לו תוקף, התייצב הרב הלר בבית משפט, ואמר, שכל מה שפרש זה להבא, ואינו חוזר בו מפעולותיו בהיותו משמש כחבר הבד"צ.
ועל פי פסק הדין שהוציאו בית הדין לפתרון מחלוקת קראון הייטס[4] הרי שאינו משמש יותר כחבר בבית הדין.
לפני שנסתיים הדיון התקשר אליו ראש הבית דין, בפני כולם והקליטו, בשאלה האם הוא רוצה לחזור לבית הדין, ענה הרב שיבחרו רב שלישי חדש.
במהלך השנים רצו לטעון שהוא חוזר בו מהפסקים שנתן כשישב בהרכב, ואף הביאו הדבר בפני ערכאות של גויים, והרב הלר הודיע שלא חוזר בו כלל מכל פסקיו שנתן בהיותו יושב בבית הדין.
מאז שעזב את בית הדין הרב לא עונה בשאלות בהלכות ממונות.
דרכו התורנית
הרב מוסר שיעורים של "חבורה", היינו שלא כל חברי הכולל משתתפים אלא הרוצים לעסוק בסוגיא מסויימת, מכיון שעל פי הוראת הרבי, הכולל לא מיועד ללימוד מסויים, אלא כל אחד צריך ללמדו במקום שליבו חפץ.
שיעוריו נמסרים בבהירות מיוחדת, שמוליך את הלומדים מהסוגיות בגמרא דרך הראשונים והאחרונים ועד הלכה למעשה, ויצא להם שם כשיעורים מיוחדים ביותר.
הרב פירסם סדרת מאמרים בעניני הלכה, בקובץ "הדרת מלך" ובקובץ "אור ישראל". וכן בקובץ "דברי תורה" שיצא לאור על ידי הכולל שבראשו עומד.
בכלל מאז פרישתו מהבי"ד בשנת תנש"א הפסיק כמעט להביע דיעה פולטית או כל ענין ששייך למחלוקת בין צדדים, אלא אם כן נוגע לעניני יראת שמים לדעתו.
אך בעניני איסור והיתר ועניני השקפה ממשיך הרב הלר לייעץ לרבים. והוא מהמו"ץ הפופלארים בשכונת קראון הייטס.
הרב גם מורה דרך לרבים מחוץ לקראון הייטס, ובמיוחד בקרב בני קהילות שונות שמתקרבים לליובאוויטש, שרואים בו מנהיג של פשרה, בין העולם החרדי לליובאוויטש.
הרב הלר הינו צאצא ישיר להרב ר' יום טוב ליפמן הלר, בעל ה'תוספות יום טוב'.
השקפותיו
מאז עזב את תפקידו בבד"צ דשכונת קראון הייטס בשנת תנש"א כמעט לא מתערב בענינים פולטיים. אך לא נמנע מלתת שיחות בעניני השקפה בפני אברכי הכולל.
בשיחותיו נותן דגש חזק על הצורך לייסד את חיי הבית על לימוד התורה כיסוד חייו של חסיד.
לדעתו על כל אחד לקבוע שיעור בלימוד הגמרא כל יום, כי היא עיקר התורה שבעל פה, ולא מספיק לימוד ההלכה וכיוצא בזה.
הרב הלר מביע בשיחותיו התנגדות חריפה לכל עניני מודרנזציה הנקרא בלשונו התייוונות.
מעורר באופן תדיר שחסיד חב"ד הינו מי שמהדר במצוות. אחרת לא ראוי להימנות על עדת החסידים.
השקפותיו בנושא חינוך
בדרשה שנשא בכולל בשנת תשע"א פרש את עיקר משנתו החינוכית (להלן ציטוטים נבחרים): ישנם עשרות ילדים (בין בגשמיות ובין ברוחניות) התועים בדרך (ברוחניות) ונאבדים רח"ל. ב"ה נתברכנו בהרבה מוסדות שנוסדו כדי לקרב את אותם אלו שכבר ירדו לגמרי מדרך התורה. מוסדות הללו מקרבים ומעודדים את אלו שנתרחקו, ומדריכים אותם בדרך התורה באופן המדבר אליהם, וזהו דבר גדול ויקר שאין למעלה הימנו.
אמנם האמת היא שהתועים אינם רק אלו שירדו לגמרי מן הדרך. אלא ישנם הרבה צעירים שנמצאים בכל בית מדרש ובכל ישיבה והם מבולבלים ועומדים בסכנת ירידה לגמרי מן הדרך. והנה, מלבד הסכנה שבזה, עצם זה שהם תועים ומבולבלים – הוא אבידה גדולה, שצריכים להשקיע את כל הכוחות על מנת להחזיקם ולהדריכם. משום שכל אחד ראוי שיצליח בלימוד התורה וקיום המצוות, ואין לחפש רק אחר אלו העומדים שכבר נמצאים בשאול תחתית.
מהי הדרך למנוע מלכתחילה שלא יתעה ויאבד?
לפני המלחמה לא היה מושג כזה שכולם לומדים בישיבה כל היום, ורק יחידי סגולה תמימים וכו' היו חובשים את ספסל הלימודים, והשאר היו להם חבורות, שיעורים, קביעות עתים וכו', ושאר היום היו הם עוסקים במלאכה.
כיום נתחדש מושג חדש (דבר שאין לו מקור בתורה) שכולם צריכים ללמוד גמרא דווקא, ומי שלומד משניות הדבר נחשב לו לבוז ("אה! ער לערנט משניות, א שוואכער קאפ!"); מעולם לא הייתה מציאות כזאת בישראל. לאורך הדורות למדו כ"א לפי ענינו: אחד למד גמרא פסחים והשני למד משניות טהרות, האם יעלה על הדעת לומר שהשני פחות ת"ח מהראשון?! ועד"ז השלישי שלמד חומש עם רש"י אף לו הי' מקום של כבוד בבית המדרש.
וכן הוא בלימוד הגמרא גופא: אחד לומד סוגיא ראשונה דגמרא פסחים והשני למד בפרק ערבי פסחים, האם משום כך נחשב אחד פחות מהשני?! הרי לא ייתכן שכולם ילמדו אותו ענין, שכן לא בראם הקב"ה שווים.
עיקר הרצון של כל תלמיד הוא שיצליח לפי ערכו, ואם הוא מרגיש שמצליח כפי הערך שלו, ה"ה מרגיש סיפוק והנאה בלימודו, וא"צ הוא להיות הגאון הכי גדול. משא"כ אם לומדים איתו יותר מכפי כישרונותיו או פחות מכישוריו, לא ירגיש סיפוק, ויצטער מהלימוד.
המורם מכל הנ"ל שחייב להיות בכל מוסד מחלקות. ולדוגמה: לילדים בני אותו גיל יהי' כתה אחת הלומדת גמרא, כתה שנייה הלומדת משניות על רמה גבוהה וכתה שלישית הלומדת הלכות הצריכות (סוגיות - על תפילין וכו', הלכות ליל הסדר, ויכולים להבחן ולקבל תעודה שלמדו הלכות תפילין וכו').
פסקיו המפורסמים
מפסקיו המפורסמים הוא היתר שתיית מים בברזים בברוקלין. הרב פוסק שהתולעים הנמצאים במים הינם בטלים למים ולא חל עליהם איסור (כדעתם של הרב אברהם אזדבא והרב יצחק רייטפורט ובניגוד לדעתם המחמירה של הרב אהרן יעקב שווי והרב יוסף ישעיה ברוין).
פוסק כמו כל רבני חב"ד שדין קראון הייטס הוא כדין רשות הרבים דאורייתא ועל כן היקף של חוט של עירוב שיוצר צורת הפתח לא יועיל. והמטלטל בשבת בקראון הייטס דינו כמחלל שבת בפרהסיא עם כל החומרה שבזה.
פוסק לאסור לגמרי שימוש במים מבוילר ביום טוב וחלוק בזה על הנכתב בשמירת שבת בשם הגאון ר' שלמה זלמן אוירבך.
בחדר שאין בו חלונות פוסק הרב שאין להתייחס להיכר ציר, אלא הולכים לפי הכניסה לחדר (כמוהו פוסקים הרב ברוין והרב דווארקין) בניגוד לדעת רוב רבני חב"ד בארץ הקודש. ועוד.
בתחילת שנות הנו"ן ניהל התכתבות עם הרבי בנוגע להתיר הפריה מלאכותית עם מספר שאלות ומענות, ולאחר כולם אמר הרבי, שהוא לא חושב שכדאי. ההתכתבות התפרסמה מעל בימות שונות.
בספרו "שלום יהיה" מוכיח נגד דעת הערוך לנר, ופוסק שלא רק שמותר לשנות משום דרכי שלום, אלא מותר לומר שקר גמור משום דרכי שלום
בספר מ"בית חיינו" פרסם ביאור הלכתי למנהג חסידים להתפלל באריכות כסדר אחר חצות באם הקדימו לזה לימוד חסידות וכו'
ספריו
- הלכתא למשיחא כולל עיונים בעניין נשיא הדור, שופט הדור, מלך המשיח ומלכותו - לאור שיטת הרמב"ם. הספר כולל שיעורים שמסר הרב הלר בכולל. יו"ל בחורף תשנ"ב
- שיטה ברורה על שו"ע אדמו"ר הזקן בעל התניא הלכות נדה יו"ד ס' קפג - קפד. מבאר דבריו ע"פ מקורות ובהשוואה לשאר פוסקים וקצת לקוטים, ציונים ומראה מקומות להבנת הענין נדפס בסין תשנ"ג
- שולם יהיה לקוט מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים, ספרי מוסר וחסידות אודות מצות ומעלת הבאת שלום, ואיסור וגנות המחלוקת, ובגדר מחלוקת לשם שמים, והמסתעף יו"ל תשמ"ט
- ביאורים והערות ומראי מקומות בקונטרס אחרון (ומהדורא בתרא) לשו"ע רבינו הזקן, הלכות נדה (מלבד סימן קפ"ז) מאת חברי הכולל אברכים שעל ידי מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א, ליובאוויטש עורך ראשי - ר' יוסף אברהם הלוי העלער, ברוקלין קה"ת-ומזכירות תש"מ
- קיצור דיני טהרה, יצא לאור על ידי קה"ת. מאת חברי הכולל אברכים שעל ידי מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א, ליובאוויטש עורך ראשי - ר' יוסף אברהם הלוי העלער
- טוב טעם, חמשה חלקים, של בעל התוספות יום טוב ביאור דברי הקבלה שנמצאים ברבינו בחיי על פי קבלת הרמ"ק, את הספר כתב הבעל תוספות יום טוב בצעירותו, קודם שראה את קבלת האר"י נדפס בצירוף ספר נפתלי פירוש נוסף על רבינו בחיי הוציא לאור הרב העלער יחד עם הרב אברהם שמואל הלוי העלער
- מאמר הלבנה של ר' יוסף ענגל בתורת הקבלה, נערך והובא לדפוס על ידי הרב העלער
משפחתו
- בנו, הרב ישראל - מוהל בשכונת קראון הייטס ובעיר ניו יורק
- בתו, חנה אשת הרב שמואל חיים בלומינג - ר"מ בישיבת אהלי תורה.
- בתו, אסתר אשת הרב יקותיאל ליפא פלדמן - מג"ש בתומכי תמימים 770 ובישיבת אהלי תורה.
- בנו, הרב אפרים הלל - ראש ישיבת תומכי תמימים ווסצ'סטר
- בנו, הרב יהודה לייבוש - רב בית כנסת, ומגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים בלונדון
- בנו, הרב שניאור זלמן - מנהל ור"מ בתומכי תמימים ווסצ'סטר.
- הרב מנחם שמואל בנימין - שליח בבושוויק שברובע ברוקלין ומשגיח כולל מנחם
- בתו, רחל אשת הרב מנחם מענדל שטראקס - ר"מ בישיבת צעירי השלוחים בצפת
- בנו, הרב יום טוב ליפמאן - מגיד שיעור בישיבת אהלי תורה, קראון הייטס
- בתו, רבקה אשת הרב שלום דובער פרלשטיין - ר"מ בתומכי תמימים ווסצ'סטר.
- בתו, נחמה רייזל אשת הרב יוסף יצחק פרלשטיין - ר"מ בתומכי תמימים ווסצ'סטר.
- הרב לוי יצחק העלער - מגיד שיעור בתומכי תמימים נייאק.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ רהיה חסיד פולין ושימש ראש הקהל של קהילת לוגאנו בשווייץ, וראש ישיבת "ירחי כלה" באירופה. (בערוב ימיו הוא עבר להתגורר בבורו פארק) הרב דוד היה תלמיד של הרב יחיאל יעקב ויינברג, בעל של ה'שרידי אש'.
- ↑ ישנם מספר ישיבות בשיטת בריסק בירושלים.
- ↑ דברים א יז.
- ↑ לקריאת הפסק, חב"ד אינפו.