הרב משה אורנשטיין (יליד שנת תשכ"ט, 1969) הינו ראש ישיבת תומכי תמימים נתניה. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כרב בית הכנסת וקהילת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר נתניה, וכסופר חסידי.

הרב משה אורנשטיין
בהתוועדות ו' תשרי במרתף 770

תולדות חיים

נולד בכ"ח בתמוז תשכ"ט לאביו, עורך דין הרב מאיר אורנשטיין, מחסידי חב"ד בבני ברק.

בצעירותו למד בתלמוד תורה תורת אמת ובתלמוד תורה חב"ד בבני ברק, לאחר מכן למד בישיבה קטנה תומכי תמימים לוד, לאחריה למד כשנה בישיבת "בית הר"מ" בנחלת הר חב"ד. לאחר מכן המשיך בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. התחבב על ראשי הישיבה, במיוחד על המשפיע ר' מענדל פוטערפאס והיה לבן בית אצלו. באותן שנים קיים חילופי מכתבים, פלפולי תורה המיוסדים על תורת הרבי, עם הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך, שהתפעל ממנו[1].

בשנת תשמ"ט נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת הקבוצה ונשאר ללמוד בה למשך 4 שנים. היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מידי יום לכל שלושת התפילות שהתקיימו בביתו הקדוש של הרבי. נהג אז לפרסם מידי שבוע פלפול בקובץ ליקוטי שיחות החדש שיצא לאור, וכן כתב יומן מהמתרחש ב-770.

בשנת תנש"א נשלח על ידי הרבי לעיר חרסון שבאוקראינה, שם פעל רבות עם חבירו הרב מאיר אשכנזי, רבה של כפר חב"ד, ואף ייסד שם סניף ישיבת תומכי תמימים, ישיבה שהניבה מספר בעלי תשובה.

באותה שנה אף הדפיס ספר חידושים וביאורים על מסכת גיטין, הכולל שיחות של הרבי על מסכת גיטין, עם ביאורים ופלפולים שלו בשיחות הרבי. הספר זכה לברכתו מהרבי.

עם השלמת מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות על ידי רבי שמחה עלברג והגאון מדרבצין, נשא את מרת נחמה דינה בת הרב חיים בן ציון וישצקי.

עם נפילת מסך הברזל, נשלחו תמימים ושלוחים לברית המועצות. הוא היה אחד מהם, ובהיותו שם פעל לשחרור מכתבי הגניזה החרסונית, שכפי הידוע לא היתה בשלימותה לפני זה (למרות האוצרות הגדולים שכן נמצאו ונתפרסמו בשעתו בקובץ "התמים"), וכן חשף עשרות רבות של כתי"קים ובאיכלאך שאת כולם הוא שולח לספריית הרבי.

פעילות ציבורית

בשנת תשנ"ג שימש כר"מ בישיבת אחי תמימים בכפר חב"ד.

בשנת תשנ"ד נקרא על ידי השליח לעיר נתניה הרב מנחם וולפא לעמוד בראש ישיבת תומכי תמימים נתניה ומאז עומד בראשה.

שיעוריו מפורסמים בעומקם, בדקותם ובמקוריותם. כל שיעוריו מיוסדים על תורתו של הרבי. בנוסף לכך, מוסר הרב אורנשטיין באופן סדיר שיעורים בספר היום יום ובהגדה של פסח של הרבי. חולל מהפכה חשיבתית בהנחלת דרכי הלימוד כשבמבצעי הלימוד בישיבה שם דגש עיקרי על הבנה והעמקה, לא כל כך על כמות, וכך במקום מבצעי לימוד של מאות דפי גמרא, יזם מבצעי לימוד עיוניים על מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה.

נודע בהתוועדויותיו המרתקות כשהמפורסמות שבהן היא ההתוועדות הגדולה בה' טבת אליה מגיעים בוגרים רבים. מידי ליל שבת הוא מתוועד בביתו עם תלמידי שיעור א'.

בשנת תשע"ג נקלעה הישיבה לחובות כספיים עצומים והייתה בסכנת סגירה, אז התבקש הרב אורנשטיין ליטול על עצמו גם את ניהול הצד הגשמי. בתוך פרק זמן קצר הישיבה התייצבה והיא רק במגמת עליה. הישיבה עברה למשכנה הקבוע. בתחילה היו בה כיתות לימוד בלבד ואולם חדר אוכל. המבנה נבנה על ידי משרד החינוך, באמצעות לחץ שהפעיל עליהם ומאמצים שעשה במקביל מול גורמי העירייה. לאחר מכן נבנה זאל גדול. בשנים האחרונות נבנתה הפנימיה בשלושה שלבים.

הנהיג כמה עניינים חשובים בעולם ישיבות תומכי תמימים, כגון: אי לימוד לימודי חול, גם כשהדבר גובל בהעדר תקצוב מהמדינה, ואף פרסם מאמרים בנושא וקורא לכל ראשי הישיבות ללכת בעקבותיו, הקפדה על שלוש שעות לימוד חסידות מידי יום בכל מצב, כפי שננהג על ידי רבותינו נשיאנו בתומכי תמימים בליובאוויטש, מעולם לא התחיל היום ללא סדר חסידות גם לאחר לילה של התוועדות. כל בחור מסיים לשנן בעל פה יב פרקי תניא עם הקדמת המלקט על בורים, במהלך שיעור ב'. שבת חופשה לעולם לא תחול ביומי דפגרא או בשבת מברכים. בו' תשרי נוסעים בחורי הישיבה לציון של הרבנית חנה ובי"ג אייר נוסעים לציון של ר' ישראל אריה לייב.

יזם פרויקטים חינוכיים מקוריים. המפורסם מביניהם הוא ה'מבצע תורה' המיוחד בו ניתן דגש מיוחד על עיון וחשיבה. התגמול על כך, משתתפי המבצע משתתפים במסעות ייחודיים. כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי ניקולייב ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש ר' לויק באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה עשרות מקומות חשובים לחסידי חב"ד.

כמו כן ייסד מיני ישיבת קיץ באתר נופש על פני שבוע ימים בזמן הלימודים, בשילוב תכניות ייחודיות. ייסד יום הורים שנתי. בשונה מישיבות קטנות שמוציאות לאור רק חוברות הערות לימודיות, מוציאה הישיבה ספרי פלפולים. כמו כן, לפני כל תחילת סוגיה מוציאה הישיבה דף עזר ומראי מקומות, על מנת להקל על התלמיד בהכנת הסוגיה.

לאחר התפשטות מגיפת הקורונה, בשנת ה'תש"פ, היה החלוץ הראשון מבין ראשי הישיבות שפתח את הישיבה לפי הנחיות משרד הבריאות ובהסכמת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש. ידוע בלהט מיוחד להביא כתבי יד קודש, ספרים וחפצים לרבי. משקיע לשם כך מאמצים רבים בגופו ובממונו. זכה, עוד בימי בחרותו להתייחסויות נדירות והדרכות מהרבי בנושא.

משמש גם כרב בית הכנסת האשכנזי 'ישורון' וקהילת חב"ד בשכונת דורה שבנתניה ומוסר שם מערך שיעורים. במשך השנים שיפץ את בית הכנסת ובנה מקווה לצידו.

במרוצת השנים פרסם מאות רבות של מאמרי הגות וסיפורים מעוררי השראה על הרבי. רבים ממאמריו פורסמו בשבועון 'כפר חב"ד'. ספרו 'אבא' יצא לאור ביותר מעשר מהדורות ונמצא בעבודת תרגום למספר שפות.

משפחתו

ספריו

לקריאה נוספת

מנחם ציון וחרסון, הרב אורנשטיין מגולל את סיפור שליחותו ברוסיה, שבועון כפר חב"ד גליון 1878 עמוד 64

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין