הבחירות לכנסת

		ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה גדול מאוד או שהוא עוסק במספר נושאים. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי.
		אתם מוזמנים לדון בדף השיחה בהצעה לפצל את הערך. הערה: מוצע לפצל ל"בחירות" ו"הבחירות לכנסת"	שיחה

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוח לא אנציקלופדי.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

בחירות לכנסת היא דרך בחירת חברי הכנסת מכל מפלגה והסיעות שישמשו בכנסת מדינת ישראל, שמושפעות ישירות מבחירתם של תושבי המדינה. הבחירות נערכות בשיטת בחירות יחסית למספרם של הבוחרים, ומספר המושבים שמקבלת כל רשימה בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים בעבורה (בתנאי שתעבור את אחוז החסימה). לרוב הבוחרים מצביעים עבור רשימה ולא עבור אדם מסוים ברשימה, ואילו הבחירות לחברים שיכהנו במפלגה בפועל נבחר בחלק מהמפלגות בתהליך בחירה ישירה על ידי חברי המפלגה, בעוד והמפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים.

הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבו של כפר חב"ד, מקיים את הוראת הרבי להצביע בבחירות

ההכרעה ההלכתית בענין היתר ההליכה לבחירות

רובם של גדולי ישראל ובראשם רבי אהרן מבעלזא, רבי דוב בעריש ווידנפלד , הבית ישראל מגור, האמרי חיים מויז'ניץ הורו ואף כתבו "קול קורא" להשתתף בבחירות לכנסת בכל מערכות הבחירות ולהצביע למען מפלגה חרדית, החל מהבחירות לכנסת הראשונה בשנת תש"ט, וכך בכל מערכות הבחירות בכל השנים עד ימינו.

זאת לעומת רבני בד"ץ העדה החרדית וכן רבי אברהם יצחק קאהן אשר אסרו את ההשתתפות בבחירות לכנסת כבר בבחירות הראשונות. בבחירות לכנסת השנייה בשנת ה'תשי"א הצטרף לאוסרים רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.

הרבי הסביר במכתבים ארוכים ומנומקים את דעת המתירים, ושולל לחלוטין את דעת האוסרים:

""במ"ש הנ"ל בענין ההשתתפות בהבחירות, הנה אנו אין לנו אלא דברי נשיאנו, היינו כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר גם עתה עומד במקום ומשמש וגם כאן, ולהבחירות לכנסת הראשונה צוה והשתדל שישתתפו בהם, שמזה מובן שלא רק שמותר הדבר, אלא שמחוייבים בזה.

ואף שכניסה בקאאליציע, לדעתי, אסורה מפני השתתפות בגזירת גזירות נגד וכו'- הנה כל מי שיש בידו תעודת אזרח, ובמילא יש בידו רשות הבחירה (ובעצם לקיחתו את התעודה הרי מודה, ולא באונס, בההנהגה דשם), ואם לאחרי זה אינו משתתף בבחירות, וממנו רואים וכן עושים עוד אחרים, ויש מקום לומר שעי"ז תהי' הכרעה בחוק "גדול" או אפילו קטן - בעת שיצביעו על החוק שלא כדבעי, הרי תקלת הרבים, ח"ו, תלויה גם בו. ועדיין לא מצאתי האיש - וועלכער זאל האבען ברייטע פלייצעס שיכול לשאת תקלה עליו.

מובן שאין הדברים הנ"ל שייכים לאלו אשר אי מכירים כלל בההנהגה או שאינם רוצים לנסוע לאה"ק ת"ו מטעם זה וכו', אבל הנמצאים שם ומשתתפים באיזה ענין שיהיה שם ורק שבפרט דהשתתפות בבחירות מבליטים קנאותם, הרי זה איפכא מסתברא.

ולא עוד אלא שמזיקים את הרבים, וכנ"ל. ובפרט לאחר שראו במוחש במשך השנים שעברו - שהכרעת ב"כ (דעפוטאט) אחד יכולה הייתה למנוע ענינים במכשול הרבים באיסור דרבנן ואפילו באיסור דאורייתא, וד"ל.

מובן מעצמו שברשותו לכתוב להנ"ל את כל מה שכתבתי כאן אודות הבחירות, ויכול לג"כ להוסיף חריפות בזה - כי כמה שיוסיף - אין זה ממצה את כל הענין. ודוקא לפני מתן תורה היה מקום להנהגת נח שהציל את עצמו, ולא הוכיח את בני דורו כדבעי, וכדאיתא בזהר הק', מה שאין כן לאחר מתן תורה, אשר כל ישראל הם קומה אחת שלימה. וכמבואר ג"כ בענין מתן תורה דאזלינן מני', שאילו היו הששים רבוא חסר אחד (ובמילא גם מיכה שהעמיד פסל - בכלל זה) לא הייתה ח"ו התורה ניתנת. וכדאיתא בדברים רבה פ' ז, ח. ובמכילתא דרשב"י."

דעת הרבי בענין המפלגה בה יש לבחור

הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת מדינת ישראל התקיימו בכ"ד בטבת תש"ט. לקראת בחירות אלו, התייחס הרבי הריי"צ לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: "בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה".

הרבי במשך השנים לא הורה ספציפית באיזו מפגה לבחור (למעט בחירות תשמ"ט כדלהלן), אך הורה לבחור במפלגה החרדית ביותר, שיטה אותה ביסס על דברי חותנו הרבי הריי"צ.

הבחירות לכנסת השנייה התקיימו בכ"ו בתמוז תשי"א אחר משבר שנוצר על רקע החינוך האחיד במעברות וחוק גיוס נשים. באגרת להרב יצחק אייזיק הרצוג כתב הרבי ש"השעה אינה מוכשרת כלל לבחירות כלליות", כיוון שהמפלגות הדתיות והיהדות החרדית אינן מאורגנות; באגרת זו הרבי כתב גם על ההכרח בחזית דתית טכנית. לקראת הבחירות כתב הרבי: "אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, להצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד".

לקראת הבחירות בשנת תשל"ד פורסמה הודעה מאת הרבי, הקוראת להצביע "בעד החרדים לדבר ה' זו הלכה", ולא לתמוך באלה "שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם".

הרב ישראל מאיר לאו רבה של תל אביב סיפר על יחידות בשנת תשל"ד, שבה תמה הרבי תמיהה רבתי על העובדה שהשלטון בארץ-ישראל נתון שנים אחר שנים בידי קבוצה מסויימת, ללא שינוי, וקרא לעורר את העם לחשוב בכיוון זה. היחידות התקיימה בחורף תשל"ד לאחר הבחירות שהתקיימו בישראל אחרי מלחמת יום-הכיפורים. הרב לאו ניסה להסביר כי אחר הקרבנות הרבים ה' יקום דמם שנפלו במלחמת יום-הכיפורים לא מצאו עדיין התושבים עוז להחליף את ראש הממשלה בהיותם סבורים כי אין טובה ממנה. הרבי לא קיבל: זה היה מתרץ אולי את ה'בחירות' האחרונות אך מדוע ב'בחירות' הקודמות לא חוללו שינוי?!

לקראת הבחירות שהתקיימו בשנת תשמ"א, כתב הרבי: "יש להצביע בעד היותר חרדים לדבר השם", ולא הזכיר תנאי נוסף.

פעילות הרבי למען חזית דתית

קריאה להצבעה למפלגת "חזית דתית תורתית" לקראת הבחירות לכנסת השלישית, מאת האדמו"רים מבעלזא, גור, ויזניץ, סדיגורה, ביאלה, סערט, פשמישל, נידבורנא, סלונים, קוידנוב, טשורטקוב, זלוטיפול וזידיטשוב, וראשי ישיבות ור"מים מישיבות לוצק, טשעבין, מיר, סולנים, לומזה, חברון, בראשוב, טורדה, שפת אמת וקול תורה

החזית הדתית המאוחדת הייתה רשימה שאיחדה את מפלגות המזרחי, הפועל המזרחי, אגודת ישראל, פועלי אגודת ישראל והאיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי שהתמודדה בבחירות לכנסת הראשונה, וזכתה ל-16 מנדטים. הרשימה כיהנה משנת תש"ט (שנת היבחרה) עד לשנת תשי"א, אז נערכו בחירות נוספות והמפלגות התמודדו כל אחת בנפרד. בשנת תשט"ו, אז נערכו בחירות לכנסת השלישית, התמודדו מפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל כרשימה משותפת בשם חזית דתית תורתית, וקיבלו כ-6 מנדטים.

לקראת הבחירות הבאות לאחר מכן לכנסת הרביעית שנערכו בב' חשוון תש"כ, השקיע הרבי מאמצים למען הקמתה של חזית דתית מאוחדת, ואכן לקראת מערכת הבחירות הרביעית התאחדו שוב תנועות אגודות-ישראל ופועלי אגודת-ישראל תחת החזית דתית תורתית, ושוב קיבלה כ-6 מנדטים. הידיעה שימחה את הרבי, כעליה כתב:

זה עתה נתקבל המכתב (והמברק) על דבר החזית עם אגודת-ישראל. ותשואת חן על שילוחו. ויהי רצון שתהיה להצלחת ולהרמת קרן ישראל סבא

— איגרות קודש כרך י"ח עמוד תקנ"ד

לקראת הבחירות לכנסת השישית בתחילת שנת תשכ"ו, יצא הרבי במערכה ציבורית רחבה למען הקמת חזית מאוחדת של המפלגות הדתיות. הרבי פרסם מכתב ארוך ומנומק בו ניתח את המצב, והסיק שאי הסכמה להקמת חזית דתית מאוחדת ממעיטה את כוח ורווח המפלגה, ובכך למעשה פוגעים בכוחם של היהודים שומרי התורה והמצוות בארץ ישראל. הרבי שוב את דעתו במכתב שנכתב במענה לרבים למחרת יום הכיפורים תשכ"ו, בו קרא לכל המפלגות הדתיות לפרסם בפרוטרוט את עמדתן בנושא החזית, כדי שהבוחרים יביאו זאת בחשבון שיקולי הבחירה שלהם. הרבי אף שיגר עסקנים ובעלי השפעה שיפעלו עבור כך.

לקראת הבחירות לכנסת השביעית חוזר הרבי על דעתו בבחירות הקודמות, להעדיף את המפלגות הדתיות שתומכות בהקמת חזית דתית^{[דרוש מקור]}.

בחירות תשמ"ט

צילום מתוך אחד מתשדירי הבחירות שהפיקו חסידי חב"ד בבחירות תשמ"ט

ערך מורחב – בחירות תשמ"ט

הבחירות שנערכו בכ"א חשוון בשנת תשמ"ט היו הבחירות לכנסת השלש עשרה, בהם הורה הרבי באופן חד פעמי לפעול ולהצביע עבור מפלגת אגודת ישראל, על מנת לאפשר ולוודא את כניסתה לכנסת בעקבות האיום הממשי כי בעבות פרישת הליטאים ממנה, לא תקבל מספיק קולות על מנת לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס לכנסת על מנת לייצג את ציבור שומרי התורה החסידים.

זמן קצר לאחר הבחירות הנשא הרבי שיחה בה הביע את צערו על כך שהבחירות התנהלו שלא באופן של אחדות ואהבת ישראל, וקרא לאחדות על ידי כך שהנוגעים בדבר ייתכנסו ויחלו לדון בנושא המוסכם כי יש לעסוק בו, ומתוך כך יוכלו להגיע ולדון גם בנושאים הנתונים במחלוקת, עד להשגת האחדות והשלום.

המפלגה קיבלה חמישה מנדטים ונכנס חבר הכנסת אליעזר מזרחי. הרב מזרחי נכנס בתור ממשיך דרכו של אביו ולא בתור נציג חב"ד.

לאחר מכן, בבחירות לכנסת השמינית התמודדו שוב אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל יחד במגדת השם חזית דתית תורתית וקיבלה כ-5. בבחירות לכנסת השתים עשרה של שנת תשמ"ט, התמודדה אגודת ישראל יחד עם פועלי אגודת ישראל, אך תחת השם אגודת ישראל.

ממשלת ימין דווקא

בחודש ניסן תש"נ נוצרו נסיבות יוצאת-דופן, שבהן דעתו של הרבי קבעה בפועל אם תקום ממשלת ימין או שמאל. כתוצאה מכך פרסם הרבי את דעתו הברורה בנושא והביא בפועל למניעת הקמתה של ממשלת שמאל ולהקמת ממשלת ימין.

הרבי הדגיש כי אין הוא מתערב בפוליטיקה, אך הודיע ברורות כי צריכה לקום ממשלה חזקה, שלא תוותר לתביעות הערבים, בראשות מר שמיר. הדברים נאמרו בהזדמנות שבה הגיע אל הרבי כתב קול-ישראל, מר עודד בן-עמי. וכך התנהלה השיחה:

הכתב שאל את הרבי מה דעתו של הרבי בעניין זה שאין ממשלה כעת בישראל. הרבי השייב לו שהצד הטוב בזה הוא שבמשך הזמן שאין ממשלה רשמית, העניינים תלויים במר שמיר, ואני מקווה שהוא יעמוד בתוקף שתהיה שלימות העם, ושלימות השטחים, ושלימות כל הארץ ביחד עם שלימות התורה, כיון שזה תלוי זה בזה.

כאשר שאל הכתב את הרבי אם רצוי שמר שמיר יהיה ראש הממשלה, השיב לו הרבי שאינו מתערב בפוליטיקה. הרבי הוסיף שהוא מקווה שיבוא המשיח והוא ינהיג את עם ישראל, אך עד אז יש להקים ממשלה שתשמור על שלושת השלמויות.

בהמשך לזה היו פעילויות שונות של הרבי, וידועה גם שליחותו של הרב יוסף יצחק גוטניק במאמצים להקמת ממשלה כרצונו הקדוש של הרבי.

ישנה תשובה מעניינת של הרבי לח"כ גאולה כהן, אז ב'התחיה', שבה מנבא הרבי שינויים גדולים במצב בארץ:

כמובן קראתי בעיון כל הנ"ל.

ולכאורה על-פי המצב עתה בארץ-הקודש צפויות כמה שינויים בארץ-הקודש, ועל-פי [=מה] שהי' [=שהיה] עד עתה - צפויות גם הפתעות, ובהיותה על אתר בוודאי מרגישה זאת.

מה שלא נשתנה במשך יותר מארבעים שנה - שארץ הקודש דורשת (כל הזמן הזה) - שלימות הארץ, שלימות התורה - ביחד עם הבטחת התורה בזה - יגעת ומצאת, כל אחד ואחת מאתנו.

הבחירות בקראון הייטס

בכל כמה שנים נערכות בחירות לועד הקהל בשכונת קראון הייטס. גם לבחירות אלו הקדיש הרבי שיחות, אגרות והתייחסויות רבות.

הרבי ביקש מתושבי השכונה לבוא ולהשפיע שהמתאימים בעיניהם ייצגו את הציבור. הרבי הדגיש שהבחירות אינם בסתירה לאחדות ואהבת ישראל, מכיוון שלכל יהודי יש חלק הן בעולם הבא והן בעולם הזה. כל בוחר רושם מי לדעתו מתאים יותר למלאות את חלק ה'יושב ראש' ומי ימלא בהצלחה את תפקיד הגזבר וכו'. הרבי אמר שכל החשבנות מדוע לא לבוא ולהצביע (אין זה מכבודי, יש עיסוקים יותר חשובים וכו') הינם מה'חלל השמאלי' (=היצר הרע). כמו כן הרבי נתן הוראות רבות לאופן בו יתקיימו הבחירות. בשנת תשמ"ו הודיע הרבי כי הוא יתן 'שליחות מצווה' לצדקה לכל אחד מאלו שיגיעו לבחור בבחירות. הרבי ביקש שתהיה בקלפי קופת צדקה ליד המזוזה, בכדי שכל אדם שיצא יוכל לתת צדקה.

המשמעות של הבחירות בעבודת השם

באגרת קודש מיוחדת של הרבי לחבר הכנסת יוסף בורג כתב לו הרבי:

"ביודעי כי כבודו אוהב צחות ומליצה ולשון נופל על לשון, הנה בהכנס כמה וכמה מאחינו בני ישראל לקלחת הבחירות, ומתאים לתורת הבעל שם טוב שמכל ענין שאיש מישראל רואה או שומע - עליו ללמוד מוסר השכל בעבודתו לקונו - יהי רצון שילמדו מכל שכן וקל וחומר מהבחירות: ומה בוחר שאינו אלא בשר ודם, אף על פי כן משתדל הנבחר (בכח) בלב ונפש למצוא חן בעיניו, וכל טרחה והתאמצות והן בגשם והן ברוח לא תקשה לו, ועד שלא יערב לו כל מאכל ושנתו תידד מעיניו ובלבד שיהי' נבחר בפועל, על אחת כמה וכמה בהנוגע להבוחר בעמו ישראל (- ובפרט שהוא) באהבה, כמו שהי' בשעת מתן תורה, אינו דין שיתנהג באופן האמור וכהנה וכהנה - למצוא חן בעיני הבוחר ולהיות נבחר באמת, ועוד זאת, שבנוגע לבוחר בשר ודם הרי על הנבחר לגמול לבוחר [כמובן אם מקיימים ההבטחות שבשעת הבחירות אף בני ישראל בחזקת כשרים שפיהם ולבם שווה]; משא"כ בהנוגע להבוחר בעמו ישראל באהבה - שהוא הנותן והנבחר הוא המקבל, ומה שצריך הנבחר לתת לבוחר - לימוד התורה וקיום מצותי' - הרי גם זה לטובת הנבחר".

ראו גם

• בחירות תשמ"ט
• אגודת ישראל

קישורים חיצוניים

התייחסויות הרבי

• חב"ד - בלתי מפלגתית - דעתו של הרבי בנוגע לבחירות, ומעורבותם של חסידי חב"ד בפוליטיקה
• הרב מרדכי-מנשה לאופר, דעת הרבי בנוגע לבחירות, מתוך אתר צעירי חב"ד -
• המאבק הגדול להקמת חזית דתית ● סקירה מיוחדת
• הרבי על הבחירות: מה טוב יותר בשביל יהדות?'
• ב' בניסן תשמ"ח, "בעד חזית דתית מאוחדת": כשח"כ ורדיגר ביקר אצל הרבי - באתר ג' ניסן תשע"ט

התייחסויות נוספות

• הרב נחשון ב"מכתב לחבר" לקראת הבחירות , אדר תש"פ
• תבנית:2קישור חבד וידפו
• מערכת שטורעם, עימות חי: הרב בלוי והרב דרוקמן על מכתבו של ה'חוזר' - באתר שטורעם
• מערכת שטורעם, "מחמת ההסתה של אנשי בני ברק, נלך ברשימה נפרדת" - באתר שטורעם
• בית דין רבני חב"ד: אין לאף אחד רשות להביע דעה בשם חב"ד לאיזו מפלגה להצביע