קיבוץ גלויות
קיבוץ גלויות הוא אחד מיעודי הגאולה, שתוכנו הוא שבזמן הגאולה היהודים מכל רחבי העולם יתקבצו ויבואו לארץ ישראל. בקיבוץ זה לא יישאר אף יהודי אחד בגלות, גם הנידח ביותר - בשונה משאר הגאולות (כמו גאולת מצרים) שלא נגאלו כולם.
המקורות בתנ"ך
בתנ"ך מובאת כמה פעמים הנבואה על תהליך הגאולה - שכל עם ישראל הפזורים בגלות, גם הנידחים ביותר, יתקבצו על ידי הקב"ה לארץ ישראל. התורה מביאה את נבואתו של משה רבנו:
ושב ה' אלוקיך את שבותך... ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך..
— דברים ל, ג-ד
גם ספרי הנביאים מלאים בדבר זה, וכלשון הנביא ישעיה[1]:
- "והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ".
גם עמוס הנביא מנבא על כך בנבואתיו[2]:
- "ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו... ונטעתים על אדמתם, ולא ינתשו עוד מעל אדמתם".
זמנו
נחלקו החכמים בזמנו המדוייק של קיבוץ הגלויות: יש מהם שאומרים שיהיה לאחרי בניין בית המקדש, ויש מקדימים את קיבוץ הגלויות לבניין המקדש.
לדעת המדרש[3]: "מסורת אגדה היא, שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות... שנאמר[4]: בונה ירושלים ה' (כי) נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע קצת בגמרא במסכת מגילה[5], שם מבואר סדר הברכות בתפילת שמונה עשרה, ושם תפילת 'תקע בשופר' העוסקת בקיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך' העוסקת בבניין המקדש.
לאידך, בספר הזוהר[6] דייקו חז"ל, שבניין הבית יהיה קודם קיבוץ גלויות. הפסוק "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" נדרש שם כסדרו, שקודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע בגמרא במסכת סוכה[7], הדנה אודות תקנת רבי יוחנן בן זכאי שלא לאכול חדש ביום ט"ז בניסן, שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו[8]. גם במסכת ברכות[9] מסביר רש"י את דברי הגמרא כשיטה זו.
להלכה פסק הרמב"ם בהלכות מלכים[10]: "המלך המשיח . . בונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל", "יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". לפי כללי הרמב"ם, אפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, ולכן לפי הרמב"ם תחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל.
הכרעה זו נקבעה גם על ידי אדמו"ר הרש"ב באגרת קדשו[8], שם מבסס את השיטה שבניין המקדש קודם לקיבוץ גלויות גם על פי תורת החסידות - מכיוון שהסדר הוא מלמטה למעלה, דהיינו, שבנין בית המקדש (וירושלים) הם שלימות הז"א ועליית המלכות; ולאחר מכן באים לקבוץ גלויות ותחיית המתים שעניינם הוא הארת הכתר בבינה[11]. לפי הסבר זה בחסידות, בניין בית המקדש השלישי הוא עיקר הגאולה, והוא יכלול בתוכו את כל המעלות של יעודי הגאולה, שיתגלו לאחר מכן כל אחד בזמנו - קיבוץ גלויות, והשלימות בתחיית המתים[12].
הרבי דן כמה פעמים בשאלה זו, והביא כמה אפשרויות להכריע:
- אמנם ברוחניות יש מקום לשתי הדעות, אך ההכרעה בפועל תהיה - כמו בכל מחלוקת - על ידי הכרעת בית הדין למטה[13].
- הדיון מה קודם למה - בניין המקדש או קיבוץ גלויות - הוא דיון מעלתו של מי גבוהה יותר: אם בניין המקדש קודם - קיבוץ גלויות יהיה נעלה יותר, שכן הוא נעשה בכח ההארה הרוחנית של בית המקדש; ואם קיבוץ גלויות קודם - בניין המקדש יהיה נעלה יותר, שכן הוא נבנה לאחר השלמת קיבוץ כל ישראל. וההכרעה בזוהר וברמב"ם שבניין המקדש קודם, מדגישה את מעלתם של עם ישראל - שמוותרים על המעלה בבית המקדש כדי להוסיף במעלת קיבוץ עם ישראל[14].
- עם זאת, הרבי מעלה אפשרות שההכרעה ברמב"ם היא רק המוכרח לפי ההלכה, אך במקרה שיזכו ישראל, יהיה הסדר שקודם יהיה קיבוץ גלויות ורק אחר כך יבנה המקדש, בתכלית השלימות[15].
- אפשרות נוספת לתיווך מביא הרבי, שמכיון שיש כמה וכמה דרגות בבניין ירושלים וקיבוץ גלויות, זו למעלה מזו, הרי שיכולים להיות שני הסדרים - לאחר שיקובצו הגלויות יהיה עילוי במקדש שנבנה לפניו, ולאחרי זה עילוי בקיבוץ גלויות, וכן הלאה בעילוי אחר עילוי כו'[13].
משתי הדעות מלמד הרבי הוראה בעבודת השם: קיבוץ הגלויות מסמל את בניין בית המקדש מסמל את העבודה להפוך את הדברים הגשמיים למקדש לה', וקיבוץ הגלויות מסמל את התעסקות האדם עם עצמו, לאסוף את כוחותיו לעבודת ה'. הסדר של הקדמת קיבוץ הגלויות לבניין המקדש, מסמל את ההכרח של אדם לעבוד עם עצמו לפני שמתחיל להתעסק לתקן את עניני העולם - "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים"[16]; והסדר של הקדמת בניין המקדש לקיבוץ הגלויות מסמל סדר מיוחד, שלפעמים יש להתעסק בתיקון העולם גם לפני העבודה עם עצמו[17].
על ידי מלך המשיח
קיים דיון בנוגע לעצם הקיבוץ על ידי מי יעשה. מדרשות שונות שדרשו חז"ל ניתן להסיק שקיבוץ הגלויות לא בהכרח ייעשה על ידי מלך המשיח[18].
לאידך, נבואות רבות מייחסות את יעוד קיבוץ הגלויות למלך המשיח[19]. כך נקבע גם במדרשי חז"ל רבים[20] בגמרא[21], בזהר[22] וכן הוא לפי תורת הקבלה[23]. גם הרמב"ם פסק להלכה שקיבוץ הגלויות ייעשה על ידי משיח[10].
אודות היעוד
חז"ל אומרים[24] שגדול יום קיבוץ גלויות כיום שנבראו בו שמים וארץ, מכיון שרק אז הבריאה משיגה את תכליתה. דבר זה מתבטא גם בכך שהשכינה תחזור לשכון רק בסיום תהליך קיבוץ גלויות. חז"ל[25] למדים זאת מהפסוק[26] "ושב ה' אלוקיך את שבותך" - שהקב"ה (השכינה) שב יחד עמהם מבין הגלויות.
מסיבה זו (שתהליך זה ייעשה על ידי הקב"ה) הקיבוץ יהיה מושלם ולא ישאר אף יהודי מאחור. חז"ל למדים זאת מהפסוק[27] "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל". רש"י על הפסוק[26] מסביר ש"גדול יום קיבוץ גלויות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו".
בתורת החסידות
באגרת אדמו"ר הרש"ב[8] מבואר ענין קיבוץ גלויות על פי תורת החסידות, בפנימיות העניינים: הקב"ה פיזר אורות בדרגת תיקון - חסדים, על מנת שיבררו את האורות שבדרגת תוהו - גבורות. זה גם מרמז על ישראל המבררים את העולם, ולעתיד לבוא כשכל הגבורות יתבררו ויתכללו בחסדים, ואז החסדים סיימו את תפקידם, הקב"ה יקבץ את כל האורות החסדים (שמרמזים לישראל).
התחלת קיום היעוד
הרבי הודיע בשיחת קודש בשנת תשנ"ב[28], שכבר התחיל מעין קיום היעוד בפועל, בנפילת מסך הברזל ויציאת יהודים רבים מברית המועצות.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ ישעיה יא, יא-יב.
- ↑ עמוס ט, יג-טו.
- ↑ ילקוט שמעוני רמז תתפח. וכן במדרש תנחומא נח, יא (בסופו).
- ↑ תהלים קמז, ב.
- ↑ יז, ב.
- ↑ חלק א קלט, א במדרש הנעלם.
- ↑ מא, א.
- ↑ 8.0 8.1 8.2 אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת קל (ע' שח ואילך.
- ↑ מט, א.
- ↑ 10.0 10.1 הלכות מלכים: יא, א-ד.
- ↑ סידור עם דא"ח ד"ה נדחי ישראל יכנס – נט, ב.
- ↑ ד"ה גדול יהיה תשכ"ב, סעיף ב.
- ↑ 13.0 13.1 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ח.
- ↑ שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ג.
- ↑ שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז, הערה 36. וראה עמוד קודם בשולי הגליון.
- ↑ לשון חז"ל - בבא מציעא קז, ב.
- ↑ שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז.
- ↑ ראה גם מסכת מגילה יז, ב - הובא לעיל.
- ↑ ראה ישעיה י, י-יב. הושע ב, ב. ובתרגום יונתן. מיכה ב, יב-יג. ובתרגום יונתן. זהר ח"ב ט, ב. שיר השירים רבה פ"ב, יח. בראשית רבה פצ"ח, ט.
- ↑ בראשית רבה פרשה צ"ח, ט. שיר השירים רבה פרשה ב, יח.
- ↑ חולין סג, א.
- ↑ חלק ב ט, א.
- ↑ עמק המלך שער רישא דז"א פרק יב (קל"ב, ב).
- ↑ פסחים פח, ב.
- ↑ מגילה כט, א.
- ↑ 26.0 26.1 נצבים ל, ג.
- ↑ ישעיה כז, יב.
- ↑ שיחות: כ"ג אדר, ושבת פרשת ויקהל. הודפס בהתועדויות תשנ"ב עמ' 371.