תל אביב-יפו
{{קהילת חב"ד| |שם=תל אביב - יפו |תמונה= |כתובית שלוחי הרבי לתל אביב |עיר=תל אביב - יפו |מדינה=ארץ ישראל |שכונה חב"דית= |מייסדי הקהילה= |רב הקהילה=הרהג יוסף שמואל גערליצקי שליטא |משפיע הקהילה= הרב שלום בער בוטמן |מוסדות בקהילה= תלמוד תורה אהלי מנחם חב"ד, ישיבת חזון אליהו לבנים מדרשת בית שושנה לבנות |שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף שמואל גרליצקי |מספר שלוחים= |מספר בתי חב"ד=כ-50 |מספר משפחות בקהילה=-כ200
תל אביב החסידית[1]
אין כמעט "חצר" חסידית חשובה שפעלה בפולין ובגליציה שלא היתה לה "נציגות" בתל אביב ואין כמעט סביבה בעיר שלא נכח בה אדמו"ר חסידי ושלא הדהדו בה בימי שבת וחגים קולות התפילה והניגונים החסידיים שבקעו מה"שטיבל" המקומי.
במיוחד קסמה תל אביב לאדמו"רים משושלת חסידות רוז'ין, שעד לפרוץ מלחמת העולם השנייה היתה מהגדולות והמרכזיות במזרח אירופה. האדמו"ר מהוסיאטין, רבי יעקב פרידמן, עלה לארץ ישראל בשנות ה-הצדיקס' התגורר ברחוב ביאליק. הוא נודע בזמנו כצדיק ורבים שיחרו לפתחו.
האדמו"ר מסדיגורה, רבי אברהם יעקב, הקים חצר חסידית ברחוב אחד העם פינת נחמני. הוא היה מקובל כאיש אציל, בעל חזות מרשימה שנהג לצעוד לבדו ברחוב. לא הרחק, בפינת בצלאל יפה, היה בית מדרשו של האדמו"ר מפשימישל, רבי מרדכי שלום יוסף, שנהג לשבת במרפסת דירתו הפונה לרחוב וללמוד גמרא.
האדמו"ר מאוז'רוב, רבי משה יחיאל, התגורר בקומה הראשונה של בניין דירות בשדרות רוטשילד ליד החשמונאים שבה גם פעל בית התפילה שלו. היה מפורסם כגדול בתורה ונודע בזכות חיבורו "אש דת" - שמונה כרכים של ספר תורני חשוב.
בדרום תל אביב פעל האדמו"ר ממודזיץ, רבי שמואל אליהו, שעבר לבית מדרש מפואר שחסידיו בנו עבורו ברחוב דיזנגוף. הוא היה נודע כמחבר ניגונים חסידיים. ברחוב מוהליבר התקיימה חצר חסידית מפורסמת בהנהגת האדמו"ר מללוב, רבי משה מרדכי בידרמן. הרבי היה נודע כצדיק וסגפן.
ברחוב לילינבלום פעלה חצרו של האדמו"ר מוויז'ניץ, רבי חיים מאיר האגר, שנודע כמחבר ניגונים חסידיים. ל"שולחן" שערך מדי ליל שישי נהרו בזמנו מאות חסידים כדי לשמוע את תפילתו וניגוניו. האדמו"ר עקר מתל אביב והקים שיכון חסידי גדול בבני ברק. גם האדמו"ר מנדברונה, שהנהיג שנים אחדות חצר חסידית בגבול יפו-תל אביב, עבר לבני ברק.
בתל אביב פעלו גם אדמו"רים פחות ידועים בציבור הרחב, בהם האדמו"רים מבויאן, בוהוש, קוידנוב, סלונים, סטריקוב וטשורטקוב. לכל אחד מהאדמו"רים האלה היה "שטיבל" חסידי שעם מתפלליו נמנו גם שכנים יהודים דתיים שלא היו חסידים.
מי שהעצים את מעמדה של תל אביב כמרכז של החסידות היה רבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלזא, שבא לארץ ישראל בשנת תש"ד. הוא הדהים את מקורביו כאשר סירב בתקיפות להשתכן בדירה שהוכנה בעבורו בירושלים. הוא התעקש להתגורר בתל אביב, שאותה כינה "עיר הקודש". האדמו"ר מבעלזא נמנע מלגלות את המניעים לרצונו לגור בתל אביב והסביר זאת כ"טעם כמוס". מקורביו טענו כי האדמו"ר העדיף את תל אביב משום שאין בתחומיה כנסיות.
האדמו"ר רבי אהרן רוקח קבע מושבו בבניין ברחוב אחד העם 63, שהפך למרכז חסידי סואן ומוקד משיכה לאלפי חסידים ויהודים שנהרו לבית מדרשו וביקשו לקבל את ברכתו של האדמו"ר הישיש.
האדמו"ר והמנהיג החסידי הבולט שהעדיף את ירושלים כמשכן לחצרו הגדולה היה האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלטר (שנפטר בחג השבועות תש"ח). אבל הרוב הגדול של חסידי גור שהיגרו לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה השתקעו בתל אביב.
כהוקרה לקהילה החב"דית שפעלה ופועלת בתל אביב, קראה העירייה רחוב על שם ספר היסוד של חסידות חב"ד, התניא[2].
ביקור הרבי הקודם בתל אביב
במהלך ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש ביקר הרבי בתל אביב.
כשהגיע לתל אביב, התאחסן במלון "שפת הים", ושם קיבל את הקהל שהגיע לראותו. בשעה עשר וחצי בלילה הגיעו כשמונת אלפים איש לכיכר שלפני המלון, והרבי יצא כדי לקבל מהם ברכת ברוכים הבאים. למחרת עבר הרבי למלון פלאטין, שם הגיעו לבקרו משלחת מטעם עיריית תל אביב בראשות סגן ראש העיר מר ישראל רוקח ורבים מתושבי העיר. במהלך היום ביקר הרבי בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, ונפגש עם חברי מועצת העיר. לאחר מכן ביקר בבני ברק. בערב התאספו מול בית המלון אלפי אנשים, והרבי אמר לפניהם את המאמר "כי נר מצווה ותורה אור".
700 בתי כנסת ובתי מדרש
לפי הערכה, בשנות היו"ד'ס והכף'ס פעלו בתל אביב כ-700 בתי תפילה, בהם עשרות בתי תפילה חסידיים "שטיבלעך". רק לחסידי גור היו בשנים אלה למעלה מעשרה בתי תפילה ברחבי תל אביב. מהם נותרו כיום כארבעה.
"בית החסידים" הראשון של חסידי גור בתל אביב הוקם על ידי ר' יעקב מרדכי שוירץ לפני כשבעים שנה. ה"שטיבל" פעל תחילה בחדר קטן ברחוב גינזבורג במרכז העיר ועבר לרחוב אחד העם 65. בתקופת השיא של בית החסידים באחד העם התפללו בו כ-300 חסידים ושנים רבות נודעה הכתובת "אחד העם 65" בקרב חסידי גור ככתובת של מעוז חסידי פורח ומודל-חיקוי לבתי תפילה חסידיים. ה"שטיבל" התקיים בבניין הישן באחד העם עד שהבניין נמכר ונהרס ובמקומו נבנה בניין מגורים חדש.
העבר החסידי הזה של העיר הצטיין בסובלנות הדדית ודו-קיום מוקפד. לא זכורה מהימים ההם שום תקרית או התפרצות של גילויי עוינות בין חסידים ללא דתיים.
קהילת חב"ד
קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת כפר חב"ד בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים ורמת- גן. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר הדוק עם אדמו"ר הריי"צ.
לבית כנסת חב"ד המרכזי שברחוב נחלת בנימין היה תפקיד חשוב בעיצוב חב"ד בארץ הקודש בדור השביעי.
לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת חב"ד במדרחוב נחלת בנימין. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות רבות שהתיישבו ברחבי העיר. בד בבד הוקמו בתי חב"ד רבים ברחבי העיר, אשר מניפים את דגל חב"ד בכלל ובפרט את בשורת הגאולה במה שמכונה: העיר העברית הראשונה.
התייסדות
בשנת תרכ"ו התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב חיים שמואל שמרלינג בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת תר"ס הגיע למקום הרב שניאור זלמן סלונים שמונה לרב הקהילה.
בשנת תרס"ג החלו לבנות את בית הכנסת הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב". בשנת תרצ"ה הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב שלמה יוסף זוין, שהיה תושב תל אביב. בין השנים תרצ"ו-תרח"צ שכן במקום 'חדר' בני תמימים תל אביב.
בשנת ת"ש עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי בברויסק בשנת תרצ"ה) ברחוב "נחלת בנימין", שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד תשכ"א בבנין ישיבת תומכי תמימים תל אביב.
משנת תש"מ אז החלו להגיע השלוחים לעיר, התרבו בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר. בשנת תשמ"א מונה הרב גרליצקי לרב בית הכנסת גאולת ישראל בבית כנסת קיים כולל תפארת זקנים - לוי יצחק, ובית חב"ד של מרכז תל אביב, ביחידות עם הרב יהודה מאיר אברמוביץ שהיה סגן ראש עיריית תל אביב מטעם אגודת ישראל, ביקש ממנו הרבי שיקצה בנין עבור חבד בתל אביב, וכשהציע לו הרב אברמוביץ בנין מסויים בפאתי העיר, ביקש הרבי שיביאו לו מפה של תל אביב, והצביע לרב אברמוביץ על בנין מרכזי מאוד בתל אביב שנתפנה לאחרונה, וביקש אותו.
מוסדות חב"ד בתל אביב
- תורת אמת תל אביב יפו - בשנת תרפ"ד, בפקודת אדמו"ר הריי"צ, פתח הרב שלמה זלמן הבלין, מנהל תורת אמת, סניף לתורת אמת בתל אביב. כראש הישיבה שימש הרב יעקב מלכוב. בשנת תרפ"ט מונה לראש הישיבה הרב אליהו נחום שקלאר. הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה.
- בני תמימים תל אביב - בשנת תרצ"ו, פתח הרב אליעזר קרסיק 'חדר' בני תמימים תל אביב עבור ילדי קהילת חב"ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב רפאל נחמן כהן.
- אחי תמימים תל אביב - בין השנים תרצ"ה-תרצ"ו הגיעו מברית המועצות משפחות חב"דיות שהתיישבו בתל אביב, וביקשו רשות מהאדמו"ר הריי"צ להקים בה ישיבה. בשנת תרצ"ח אישר אדמו"ר הריי"צ הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם "אחי תמימים". כמו כן הודיע שנציגו למוסדות "בני תמימים ו"אחי תמימים" יהיה הרב אליעזר קרסיק, רבה של קהילת חב"ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש אייר החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ללוד.
- תומכי תמימים תל אביב - בשנת תש"ו נפתחה בעיר גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "תומכי תמימים". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הים (כיום הרב קוק), ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.
- תומכי תמימים רמת אביב - ביום ט"ו בשבט בשנת תשנ"ז הקומה ישיבת תומכי תמימים המיועדת בעיקר עבור לבעלי תשובה בשכונת רמת אביב שבצפון תל אביב. הישיבה בראשות הרב חיים יוסף גינזבורג.
- מכללת פנימיות רמת אביב - בחודש אלול שנת תשס"א נפתח מכללה עבור בנות בעלות תשובה.
- מרכז ממעל ממש - מרכז למודעות יהודית ברוח חב"ד הממוקם בלב העיר תל אביב.
- ישיבת חזון אליהו - יישיבה לבעלי תשובה שעל ידי מרכז חב"ד תל אביב. ראש הישיבה הוא הרב אריה שמרלינג והמנהל הוא ר' לוי וולף.
- ישיבת נווה צדק - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב אברהם קלי.
- בית חדש למדרש - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב דוד עזיזה.
ארגונים חב"דים בתל אביב
- אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש - מאז הקמתה בשנת תש"א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב"ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ. ובשנת תש"כ כאשר מונה הרב אפרים וולף ליו"ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד ובהמשך עברו משרדי האגודה לבניין 770 בכפר חב"ד.
- רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש - בשנת תשי"א ייסד הרבי את רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב[3].
- ועדת ההגרלה - בשנת תשי"ג הקים הרב רפאל נחמן כהן 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי אנ"ש על נסיעה לרבי ל-770.
- גמ"ח חב"ד תל אביב - הגמ"ח נוסד ונוהל על ידי הרב דובער גנזבורג ולאחר פטירתו הועבר הניהול להרב שלום חסקינד את גמ"ח עבור חסידי חב"ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו.
שכונת רמת אביב
| ערך מורחב – רמת אביב |
רמת אביב הינה שכונת יוקרה בצפון העיר תל אביב. הרב יוסף גינזבורג, שהתגורר במקור בכפר חב"ד, הגיע לשכונה על מנת לחלק משלוחי מנות בפורים בבתי המגורים בשכונה. עם הזמן הגביר את פעילותו ולאחר נישואיו אף עבר לגור בשכונה. הרב גינזבורג היה מזמין יהודים לסעודות שבת וחג אצלו בבית וכך נתוודעו לקיומה של היהדות. עם הזמן גבר הדרישה לשיעורי תורה והוקם 'מרכז שיעורי תורה' ו"בית כנסת" בסלון של תושב פרטי ברמת אביב.
ביום ט"ו בשבט בשנת תשנ"ז הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור בעלי תשובה ובראשה עומד הרב גינזבורג. בחג הפורים שנת תשנ"ז קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. בחודש אלול שנת תשס"א, עם התגברות הפעילות החב"דית בשכונה, הוקמה מכללת פנימיות עבור בנות בעלות תשובה.
כיום מונה קהילת חב"ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם בוגרי הישיבה.
בתי חב"ד בעיר
עשרות בתי חב"ד קיימים בעיר, בראשות השליח הרב יוסף שמואל גרליצקי, המכהן גם כרב בית הכנסת "גאולת ישראל" ויו"ר "מרכז חב"ד תל אביב".
- אפקה א' - מנהל: הרב שמעון גדסי.
- הדר יוסף - מנהל: הרב גד פדלון
- התקוה - מנהל: הרב אפי דגן
- מדרחוב נחלת בנימין - מנהל: הרב שלום בער בוטמן שי'.
- יד אליהו - מנהל: הרב יצחק חדד.
- ממעל ממש - מנהל: הרב טל זיו.
- נאות אפקה-צהלה - מנהל: הרב עידו רהב.
- נווה עופר - מנהל: הרב שמואל מחפוץ.
- נחלת יצחק - מנהל: הרב אשר גליס.
- קרית שלום - מנהל: הרב חנניה לביוב.
- רמת אביב - מנהל: הרב חיים יוסף גינזבורג, הרב דוד אושקי.
- רמת אביב ג' - מנהל: הרב יהודה ליפש
- שיכון בבלי - מנהל: הרב שלום גליצנשטיין.
- שיכון דן - מנהל: הרב מנחם מענדל הלוי ברוד.
- הגוש הגדול- מנהל: הרב אליהו שוויכה.
בשנת תשס"ט הוקמה בעיר החנוכיה הגדולה בארץ.
חסידים בתל אביב-יפו
- רבנים - הרב דובער טקץ. הרב לוי גרוסמן. הרב יוסף שמואל גרליצקי. הרב שניאור זלמן סלונים - רב ביפו עד פטירתו בי"א באלול תרצ"ו. הרב אלכסנדר סענדר יודאסין - רב ביפו.
- רבני קהילת חב"ד - הרב שלמה יוסף זווין - עד עלייתו לירושלים בתרצ"ז. ולאחר מכן נבחר הרב אליעזר קרסיק - עד פטירתו בתש"כ. חתנו הרב משה אשכנזי - עד פטירתו בתשס"ז. בנו הרב חיים אשכנזי - עד פטירתו בתש"ע. חתנו הרב שלמה הלפרן - כיום.
- משפיעים - הרב משה גוראריה - עד פטירתו בתשל"ג. הרב ישראל צבי הבר - מתשל"ז עד שיצא לשליחות ברומניה - תשמ"א. הרב שלום בער בוטמן - מתשל"ז עד היום.
- חסידים מפורסמים - הרב שניאור זלמן סלונים, הרב ברוך פריז, הרב מיכאל יהודה אריה לייב כהן, הרב נחום גולדשמיד, הרב משה גוראריה, הרב משה אשכנזי, הרב שלמה יוסף זווין, הרב אליעזר קרסיק, הרב זלמן משה היצחקי, הרב נחום גולדשמיד, הנגיד הרב חיים שמריהו גוראריה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, קה"ת, תשמ"ח.
- יצחק גאנזבורג, חייל בשירות הרבי - אוטוביוגרפיה, תשנ"ט.
- שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנכי, תשע"ב.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב.
- יוסף אשכנזי, הרב אשכנזי - תולדות חייו של הרב מרדכי אשכנזי רבו של כפר חב"ד שזור בסיפורי חסידים רבים מפיו. תשע"ז
קישורים חיצוניים
אתרים
קישורים נוספים
חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב"ד בתל אביב ויפו פורסמו בבית משיח:
- מכתב אדמו"ר הריי"צ לאנ"ש שהתיישבו בתל אביב בשנת תרצ"ה
- כתבה שפורסמה בשבועון בית משיח, המסקרת בצורה מקיפה את חיי ישיבת אחי תמימים תל אביב
- הנהלת אחי תמימים תל אביב כותבת אל הסוכנות היהודית
- תל אביב של מעלה - ראיון מיוחד עם הרב חיים אשכנזי על חיי החסידים בתל אביב
- המסתורין סביב ביכנ"ס חב"ד האטום בשכנות 'נווה צדק' בתל-אביב
- שכונת חב"ד - שלא נבנתה - בתל אביב
סדרת חב"ד בתל אביב
סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: "חסידות חב"ד בתל אביב".
הערות שוליים
- ↑ מקטע זה והמקטע על הבתי כנסיות נכתבו על ידי שלמה שמיר.
- ↑ ז'בוטינסקי לארלוזורוב: כך מספרים בתל אביב על 'התניא'.
- ↑ הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב זושא וילמובסקי, בה כותב הרבי: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".